קרישת יתר הינה מצב בה נוצרים קרישי דם באופן ספונטני בכלי הדם או מחוץ להם כתוצאה ממחסור באחד מפקטורי הקרישה, או פגם בהם. מצב של קרישה מוגברת עלול לגרום לאי ספיקת חמצן של תאי הגוף, חסימות בכלי הדם, לנמקים באיברי הגוף השונים ואף למוות.
ישנם מקרים רבות וסיבות מגוונות לתרומבופיליה, והיא יכולה להיות מולדת או נרכשת, זמנית או קבועה.
תסמונת אנטיפוספוליפידית
תסמונת זו הינה היווצרות של ייצור חלבונים המתפקדים כנוגדנים עצמיים לפוספוליפידים בדם. היקשרותם של נוגדנים עצמיים אלו לפוספוליפידים המצוים בדם גורמת לשפעול של טסיות הדם ולשינוי צורתם ובעצם להצתה של תהליך קרישת הדם. מחלה זו הינה מחלה מולדת לרוב ופוגעת בתהליכים אחרים בגוף.
תסמונת מקושרת במקרים רבים לסיבוכי הריון שונים, וללא טיפול מתאים, הסיכוי להפלה הינו 90 אחוז. בחלק מהמקרים ניתן לקשר את התסמונת הזו לפקקת ורידים ועורקים אקוטית, מחלות לב הנובעות מסתימות כלי דם, כאבי ראש ומיגרנות חזקות ביותר.
מחסור בפרוטאיני קרישה
פרוטאין C פרוטאין מעכב של אנזימי הקרישה 5 ו-8 המשתתפים בתהליך הקרישה. פרוטאין זה, ביחד עם הקו-פרוטאין שלו S, הם מעכבי קרישה טבעיים המשתתפים בתהליך יצירתו של הטרומבין. מחסור בשני האנזימים הללו יגרום לקרישה מוגברת של טסיות הדם וליצירה של תרומבוזות – קרישי דם תוך כליים.
אנטיטרומבין 3 הינו מעכב קרישה טבעי הגורם לעיכוב של פקטורי 9 ו10 ואת יצירתו של הטרומבין. בהיעדרו של האנטיטרומבין יפעל הטרומבין בצורה מוגברת מן הדרוש, ויגרום לקרישה ספונטנית או מוגברת בקרישי דם בצורה לא רצונית העלולה לסכן את תקינותו של מחזור הדם והובלת החמצן אל תאי הגוף השונים וסילוק הפחמן הדו חמצני מהם.
מוטציות באנזימי קרישה
מוטציה בפקטור חמש הקשור ישירות ליצירתו של הטרומבין, גורמת לפעילות עודפת של הפקטור וליצירה מוגברת של הטרומבין ובכך לקרישה של כמות טסיות גדולה מן הדרוש, ולקריש גדול יותר ממה שהגוף צריך.
מוטציה בפרוטרומבין תביא לידי יצירה מוגברת של טרומבין, ולקרישי דם ספונטניים או מוגברים. פרוטרומבין הינו החלבון ממנו מתרכב הטרומבין בשלב הקרישה הראשון.
פגיעה חיצונית
במצבים בהם יש פגיעה חיצונית בכלי הדם, נוצר מצב בו משתחררים חומרים כימיים המשפעלים את טסיות הדם ומתחילים תהליך של קרישה מוגברת כתוצאה מהפרשה מוגברת של אנזימים יוצרי טרומבין. אנזימים אלו משפעלים את טסיות הדם הנמצאות במחזור הדם וגורמות לשחרור החומרים הפעילים בהם הקוראים לטסיות נוספות להתרכב עמם.
פגיעה שכזו יכולה להתרחש כתוצאה מניתוח חיצוני או פעילות כירורגית, מכה יבשה, שריטה או חתך חיצוני בגוף, גידולים פנימיים, או טראומה פיזית. פגיעה חיצונית בכלי דם ובדפנות כלי הדם עלולה להתרחש כתוצאה מחום רב המשפיע על הגוף כגון כוויה, שיזוף יתר (כווית שמש), או שהיה מוגזמת בסאונה או בג'קוזי.
Right Click - בניית אתרים, קידום אתרים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
