לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בת"א העוסק בשאלת היקף הפיצוי שינתן בגין אובדן מטען.
מדובר באובדן מטען שנשלח מנמל ליברפול לנמל אשדוד, והכיל ספרי קריאה ולימוד המיועדים לגופים מוסדיים טרם פתיחת שנת הלימודים. היבואן בישראל הנחה את המשלח שאת שירותיו שכר להקפיד שהמשלוח ייעשה בשטר מטען בודד, ורק בתום אימות מול היצואן כי מלוא כמות האריזות מוכנות למשלוח.
בפועל הסוכן באנגליה אישר טרם ההפלגה כי ברשותו כמות האריזות הרלוונטית ואף עדכן את נציגו בישראל בפרטי ההפלגה. ואולם, עם הגעת המטען לנמל אשדוד נמסר ללקוח כי רק תשע אריזות (מתוך עשרים ושמונה האריזות שהוזמנו) הגיעו, וכל היתר – אבדו.
היבואן הגיש תביעה לבית המשפט בגין הנזקים שנגרמו לו, וביקש פיצוי בשני מישורים: האחד – נזק ישיר ("הממוני"), דהיינו הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים להערכה כספית, והשני - נזק עקיף ( "לא ממוני"), דהיינו פגיעה במוניטין, אובדן לקוחות עתידיים, כאב וסבל ועוד.
בכל הנוגע לנזק הישיר קיבל בית המשפט את תביעת היבואן, לאור העובדה שהמשלח בישראל הכיר באחריותו על אובדן הטובין. ואולם, בנוגע לנזק הבלתי ממוני – התמונה היתה שונה. במקרה שלפנינו, תבע היבואן סך של מאתיים אלף ש"ח בגין הנזק הבלתי ממוני , מחציתו עבור פגיעה במוניטין ומחציתו בגין אובדן לקוחות פעילים.
היבואן טען (וטענתו התקבלה במישור העקרוני) כי אי עמידה בלוחות זמנים, ועצם אובדנו של מטען יקר ערך, הינם בעלי משמעות כבדה ביותר לבית עסק ולמוניטין שנרכש משך שנים רבות. היבואן גם הגיש תצהיר ובו מדווח על ירידה חדה במכירות הארגון כלפי אותם לקוחות מוסדיים שנפגעו קשות מאי אספקת הטובין במועדם.
מנגד היבואן כשל בהוכחת נזקיו. ראשית, היבואן לא הוכיח שנקט בצעדים הנחוצים מול לקוחותיו בסמיכות לקרות הנזק, דהיינו עדכון לקוחותיו על איחור ניכר במסירת הטובין. היבואן גם לא זימן נציגים של לקוחותיו לצורך מתן עדות לעניין היקף הזמנותיהם, לא הגיש חוות דעת לעניין הלקוחות שחדלו מלקיים קשרי מסחר מול היבואן, ואף לא פרוט של לקוחות החברה אשר ניאותו לקבל את הזמנתם באיחור. חמור מכל, שהיבואן לא הוכיח את צעדי המנע שבהם נקט עת נמסר לו על אובדן המטען.
בית המשפט קבע כי היבואן לא הוכיח באופן מוחלט את הקשר הסיבתי שבין הפגיעה במוניטין ובין אי מסירת המטען במועדו, ולא הצליח להרים הן את נטל ההוכחה לעניין הפגיעה במוניטין, ובוודאי שלא את הפגיעה בלקוחות הקיימים בגינם הגיש את תביעתו לנזק בלתי ממוני.
לפיכך פוצה היבואן בסכום לא משמעותי בסך של 16, 000 ש"ח לעניין הנזק הלא ממוני. ההצדקה לפיצוי זה נבעה מכך שבית המשפט הניח שנזק כלשהוא אכן נגרם ליבואן, אלא שבהעדר ראיות תומכות אמד אותו בסכום נמוך.
בשולי הדברים צריך לציין כי בית המשפט לא נכנס לשאלת הגבלת אחריותו של המשלח על פי שטר המטען, כמו גם לשאלה האם כלל מחויב המשלח הבינלאומי לפצות בגין נזק בלתי ממוני.
ת"א 37124-05 טל עדנה נגד אבי רם קרגו בע"מ. ניתן ביום 11 למאי 2010 .
ב"כ הצדדים : ליבואן - עו"ד זהר נווה, למשלח – עו"ד גבריאל דיסני
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
