כותרת טובה ומושכת ו/או פתיחה טובה מספיק
בכתיבת תקציר טוב, חשוב לדעת כיצד למשל לבחור בכותרת שתמשוך. לא אחת קורה לדוגמה שהתקציר עיניינו נושא שלא בהכרח עשוי למשוך ולגרות עניין. בתקצירים מאין אלו יש לדעת לבחור שם מסקרן ומושך. כפי שקורה בתחום בפירסום, בו מוענקת חשיבות מיוחדת למתן שמות, כך יקרה גם פה: ניתן יהיה לבחור בשם מלהיב, ניתן יהיה לבחור בשם יבש וקר, וניתן יהיה לבחור בשם הפונה ליצר והמפתה אותו לקריאה. כל הדברים הנ"ל, אגב, תקפים גם לשורות הפותחות את התקציר ולאו דווקא רק לשם. ישנה אפשרות לצקת לתוכן השורות הראשונות אופני משיכה שונים שילהיבו/יסקרנו/יעניינו/יצחיקו/או יפתו את הקורא. קוראים רבים מתחילים לקרוא את השורות הראשונות ולפיהן מחליטים מהי רמתו של הכותב והאם על פיהן כדאי להם להמשיך ולקרוא את כל התקציר.
אורך התקציר/המאמר
לגבי אורך התקציר- כמובן שקוראים רבים יעדיפו אורך ממוצע המאופיין לרוב במספר מילים ספציפי מוגדר. לכן העדיפו תמיד את ה 600 מילים. כך זה נשמע סביר הרבה יותר מאשר מאמרים/תקצירים של 900 מילים שלעיתים הינן רבות מדי. הכל כמובן תלוי ברמתו של הכותב וברמת הכתיבה, אולם אם הינכם חדשים או בלתי מנוסים העדיפו לבחור בכמות של 600מילים שהינה הפשרה הטובה ביותר והאמצעית בין 400 מילים לבין 900 מילים. ככל שרמת הכתיבה שלכם תשתפר ותצטבר באיכותה לכדי כתיבה נאותה כך תוכלו להעלות את כמות המילים שלכם ביחד עם איכות הכתיבה והרעיונות המובעים בה באופן מעניין.
צורת וטכניקת הכתיבה
לגבי טכניקת הכתיבה - שימו לב לדברים הבאים : כתיבה מעניינת הינה כתיבה הנאמנה לפרטים ולרעיונות שהיו במקור שעליו אתם מדווחים. זוהי למעשה כתיבה עיתונאית. על כל הבסיס החשוב הזה מתווספת שיכבה נוספת של כתיבה שנקראית למעשה סגנון. הסגנון הוא הניסוח האופייני שרק אתם למעשה מצטיינים בו. הסגנון כאמור, כולל את אופן הדיווח: האם הוא יבש או קר, האם הוא שלוב הומור, האם הוא נמרץ או עייף, האם הוא חותר להלהבה או רק להעברה משעממת. כל אלו הם רק דוגמאות לסגנונות שונים.
ליטוש ומעבר לאחר הכתיבה
כדי שתקציר יהיה אכן מושך, מעניין ונאה לעין ולהרגשת הקורא, יש ללטשו.כמובן שישנם אנשים שבעת כתיבת תקציר ראשון - הדבר מיד עולה בידם ומשמשם היטב כדי להצליח להגיש תוצר יפה ואיכותי. אולם, למרבית האנשים האחרים הדבר עולה בקושי מסויים. על כן,עם סיום כתיבת התקציר יש להניח אותו בצד, ניתן להשאירו על מעבד תמלילים למשל,ולא לעסוק בו יותר, עד שתחלופנה מספר שעות טובות. גם אם סיימת את התקציר והדבר נראה לך אופטימלי - לא כך הוא הדבר. עם חלוף הזמן והבטה בו מחדש יראו לך דברים לא מעטים שיש לשנותם. בעת כתיבת תקציר טוב אין מנוס מלהביט בו שנית ושלישית לפני שתשפר אותו.
הדברים שיראו לך כראויים לשינוי הינם בדרך כלל הבאים: אופני ההעברה של הרעיונות שלך מן המחשבה אל הניסוח- אלה הם הדברים הבולטים ביותר והראשונים - אלה הם הדברים ש"יעוותו" לך את המבט בעת שתקרא את התקציר שלך. אכן, ישנם דברים הראויים לניסוח מחדש ובייחוד בעת "סידור" המחשבות שהיו לך אז "בהתחלה" -כעת, כאשר כל הרעיון מנוסח כולו. בעת הסתכלות על כל התמונה תוכל לראות את הדברים החסרים ואת "הסטיות" שהמילים סטו מן האופן והצורה הראשונית שבה רצית לתאר את הדברים. אז פשוט תקן אותם. כעת יהיה לך הרבה יותר קל. במידה ואתה שלם עם הכל - אז יופי לך, אך אל תשכח את ליטוש ההגשה. שנה מעט מילים "סטנדרטיות" למילים יותר יפות ונעימות, למילים זורמות, רכות שיובילו את הטקסט בחופשיות פנימה אל תוך תוככי הקורא. היות ואתה יודע מראש שלאחר הכתיבה תצטרך לעשות ליטוש אזי פוחת המתח של "הצלחה" ואיתו הרצון "להצליח" לכתוב הכל מושלם בפעם הראשונה וזהו המצב שאליו רציתי להביא אותך מבחינה נפשית ותיכנונית.
איך לכתוב טוב - (סוד מקצועי:)
טכניקת ההגשה - כתיבה כמוהה כדיבור. כתיבה טובה היא חיקוי של דיבור דימיוני אל אדם כלשהוא העומד מולך. נסה לדמיין אדם בגיל ממוצע, לא מבוגר מדי ולא צעיר מדי שעשוי להבין את דבריך. תחילה התחל בלדבר לאדם "רגיל" ומדי פעם הגבה את הכתיבה או הנמך אותה כפי שהיית מדבר לילד. לא לחינם קסמי הספרות נמצאים באגדות, שהלא, מעבר לסיפור הקסום המובא בהן, שיטת הסיפור שלהן הינה מושכת וקורצת.
טכניקה שנייה הינה לכתוב ולכוון את הדברים פעם אל הרגש ופעם אל ההיגיון, ושוב: פעם אל הרגש ופעם אל ההיגיון. לעיתים גם צריך לכוון את הדברים אל היצר (סקרנות,פיתוי),אולם רק במינון נמוך יותר מאשר כתיבה אל המנטליות או אל האמוציות.
משחק הפניות אל שלל הדברים הללו אמור להיות מעורר ומגוון. כתיבה שהינה כל הזמן "קרה" לא תצליח לעניין אנשים. דבר אל התחושות שלהם, שחק איתם מעט, הגש להם משהו ואחר כך קח אותו בחזרה אליך, כבמעין תנועת פיתוי. אנשים אוהבים זאת. זהו משחק מקובל. אל תחשוף את כל העובדות מיידית ,הגש אותן בצורה מעניינת, ערוך את סדר הדברים כך שיישאר עדיין מתח עד סוף המאמר. כל נושא שהוא גם היבש ביותר, עשוי להיות מוגש באופן מעניין לעומת אופן משעמם ורגיל.
המשך בחלק ב
אוטודידקט (לימודים עצמאיים) 13 שנה
נולד'גווייזר (יועץ ידע רב תחומי)
תחומי התמצאות וידע:
ניתוחי ידע מקצועיים רב תחומיים
אסטרטגיה וטקטיקה
התמצאות עומק בפסיכולוגיה ומדעי המוח
התמצאות עומק בשכנוע והשפעה (כתיבת ספרים מקצועיים - בתהליך)
כתיבה על כל סוגיה המקצועיים וניתוח כתיבה
(חבר ארגון הכותבים הישראלי)
רטוריקה ואמנות הדיבור
תחקירים אודות אינטלגנציית דיבור
משא ומתן
אומנות המכירה
ניתו
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
