שמעון בן הלל מוצא כי שתיקה טובה לגוף
משניה:א,טז [יז] "שמעון בנו אומר, כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה; וכל המרבה דברים, מביא חטא".
למה נבראו לאדם שתי עיניים ושתי אוזניים ושני נחירים ופה אחד?לומר ,שימעט בדיבורו.
שמעון בן הלל היה נשיא הסנהדרין, כחמישים שנה לפני חורבן בית המקדש השני. הוא היה בנו של הלל הזקן, והמשיך אותו כנשיא הסנהדרין. אחריו התמנה בנו, רבן גמליאל הזקן, לנשיא תחתיו. הוא נהרג בחורבן והיה מעשרה הרוגי מלכות.
לא ידוע עליו דבר, למעט ממקור אחד בו התלמוד מביא ברייתא בזו המונה את הנשיאים במאה השנים שלפני החורבן (תפקיד שעבר מאב לבן): הלל הזקן, שמעון בנו, רבן גמליאל הזקן ורבן שמעון בן גמליאל הזקן. הרמב"ם, בהקדמתו למשנה תורה, מזכיר אותו כחלק משלשלת מסירת התורה, כמי שקיבל מהלל ובית דינו יחד עם רבן יוחנן בן זכאי.
הפרשנות המסורתית המקובלת מזהה את התנא כנכדו של שמעון, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, ובשמו של שמעון בן הלל לא נמסר דבר.
ישנן שתי סברות למי לשייך משניה שלנו.יש אומרים שהמשנה נאמרה בבגרותו של שמעון בן גמליאל, אבל יתכן לומר שהדברים האלה נאמרו פשוט ע"י שמעון בנו של הלל.
ואשר למשניה אשר בה אנו עוסקים:
קהלת, החכם באדם, קבע כי "עת לחשות ועת לדבר". בעזרת חוכמת השתיקה מתחיל אדם לחוש את עולמו הפנימי ולהיות פתוח לתיקונו. השתיקה משיבה אותנו לגופנו, להיותנו בני תמותה ככל הבריות המועדים ליפול ולחטוא. המלה הנרדפת לפועל שתק היא חש, שורש המלה חוש. כאשר אדם חש מלדבר הוא מתחיל לחוש את עולמו הפנימי ונעשה פתוח לתקנו. תיקון החושים כולם מתחיל בחכמת השתיקה. כדאי לנו למעט בדברינו ולא לגדשם יתר על המידה במלים מיותרות.
לעתים קרובות, הדממה, השתיקה והדיבור החרישי רצויים וראויים, מבורכים ומתקבלים על לב. בשעת אבל , במצבים רגישים וכך אפילו כאורח חיים כללי כמו שנאמר:"סייג לחוכמה - שתיקה". אך ישנן כמובן שעות, שבהן אסור לאדם להחריש, ומוטלת עליו החובה להשמיע קול זעקה. חוכמת לב זו, של דיבור ושתיקה, תורה גדולה היא ולימוד היא צריכה.
אם כן מה אומר שמעון בנו, בין שהוא בנו של הלל ובין שהוא רבן שמעון בן גמליאל?
ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה – ברטנורא:" מי ששומע חרפתו ושותק" .
פירוש הרבי מלובביץ:"שאין דבר טוב משתיקה. ומזה משמע שיש עוד טוב לגוף אפילו כמו שתיקה, אבל לא יותר טוב משתיקה". בשביל הגוף, אין דבר טוב יותר משתיקה – ביטול הגוף".
ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה - ברטנורא :"ותדע לך שהשתיקה טובה .שאפילו המדרש והדרש והדיבור בתורה שאין לך מדה טובה הימנה , אין עיקר קיבול השכר אלא בשביל המעשה , והדורש ואינו מקיים , נוח לו אם היה שותק ולא היה דורש" .
הרבי מלובביץ אומר:"שדיבור – "מדרש" – הוא למטה ממעשה, ובמילא – גם משתיקה (שהרי מעשה אינו טוב משתיקה)". עולם העשייה, ועניין זה בא בעיקרו על-ידי עניינים של עשייה בפועל" .
וכל המרבה דברים מביא חטא – ברטנורא: " שכן מצינו בחוה שהרבתה דברים , ואמרה , אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו , והוסיפה נגיעה שלא נאסרה בה , ודחפה נחש עד שנגעה בו , ואמר לה , כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה , ומתוך כך באת לידי חטא שאכלה מן הפרי .
הרבי מלובביץ אומר:"יתרה מזו – שלא זו בלבד שדיבור אינו עיקר, אלא יש לו עוד חסרון אמיתי – שהריבוי בזה מביא לידי חטא".
"בפשטות ",מפרש הרבי מלובביץ,"משמע ,שבחלק הראשון והשלישי מדובר על דיבור של דברי הרשות, והתנא מזהיר, שיש להשתדל להמעיט בדיבור, כי "המרבה דברים מביא חטא", ולכן אין טוב יותר משתיקה; ובחלק השני מדובר בדיבור של מצווה ותורה, ועל דיבור זה אומר התנא, שהגם שיש בו צורך, מכל-מקום, לא זה הוא העיקר. התכלית היא – להביא את הדיבור ב"מעשה", בפועל".
ולסיכום,המורגל בשתיקה, ניצל מכמה עבירות: מחניפות וליצנות, מלשון הרע, משקרים וגידופים... ועוד, אדם יכול לגלות לו סודות, כיון שאינו רגיל ברוב דברים, לא יגלה. ועוד, אינו רגיל ברכילות. השתיקה יפה לחכמים - קל וחומר לטיפשים. ולא הדיבור הוא העיקר אלא המעשה בפועל ממש.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
