רשלנות רפואית היא תחום בדיני הנזיקין המאפשר לחולה לתבוע את עובדי מערכת הבריאות בגין טיפול שגוי או אבחנה שגויה שהובילה להרעת מצבו של החולה. אחד הנושאים שמושכים הרבה תביעות בגין רשלנות רפואית הם נושאים הקשורים לאבחנות לקויות במהלך ההיריון.
מדינת ישראל, היא אחת המדינות שבהן נשים מבצעות הרבה בדיקות לפני ובזמן ההיריון. המטרה של הבדיקות הללו היא להביא לעולם אנשים בריאים בגופם ובנפשם. לפעמים הבדיקות הללו מגלות פגמים אצל העובר. אלו יכולים להיות פגמים חיצוניים מחלות פיזיות או מחלות נפשיות. זכותם של ההורים לקבל את ההחלטה האם ללדת את התינוק או לא, אך הם צריכים לדעת למה הם צפויים.
ישנם פגמים קלים יחסית בקרב העוברים, שכוללים 4 אצבעות על אחת מכפות הידיים או הרגליים או כליה אחת. דברים מהסוג הזה לא יפגעו משמעותית בתפקודו של התינוק. יחד עם זאת, ישנן גם בעיות רציניות, שימנעו מהילד להתפתח באופן רגיל ולנהל חיים נורמאליים בחברה. כך למשל, תסמונת דאון, אנשים הסובלים מהתופעה הזו במרבית המקרים לא מצליחים לפתח חיים עצמאיים בחברה. זוג הורים יכולים להחליט ללדת ילד שיסבול מהבעיה הזו אך הם צריכים לקבל על כך מידע מוקדם.
בעזרת עורך דין נזיקין ניתן לתבוע בגין "הולדה בעוולה" בשני דרכים: תביעה מצד ההורים או תביעה מצידו של הילד בעל המום. עילת התביעה של ההורים זה כאב נפשי, הוצאות רפואיות כבדות, ואובדן מקור השתכרות בעקבות הולדתו של הילד. עילת התביעה של הילד זה הקשיים שבחיים עם מום.
הבעיה של רשלנות רפואית מסתבכת עוד יותר היות והבדיקות לא נותנות תוצאות של 100%, לא מדובר כאן במדע מדויק, אלא על סיכויים גבוהים יותר או פחות להולדת ילד עם מום. כדי לטעון שעובד מערכת הבריאות ביצע רשלנות רפואית, יש להוכיח שהוא פעל בניגוד לצורה שבה מצופה ממומחה להתנהג. למשל, על הרופא לשלוח את האישה לכל הבדיקות שהיא צריכה לעבור ולא לדלג על שום דבר, אם הוא שכח על בדיקה כלשהי, בנסיבות מסוימות זה יכול להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.
התביעה במקרים כאלו מופנית כנגד הגוף שיכל למנוע את ה"הולדה בעוולה" ולא עשה זאת. עילה לתביעה זה לא רק תפקוד בעיתי של הרופאים והצוותים הרפואיים, אלא גם דברים כגון תיעוד לא מדויק או אי סיווג ההיריון בקבוצת סיכון. אי תיעוד למשל מראה על זלזול ואי לקיחת הדברים ברצינות. מומים משפחתיים מתועדים יכולים להיות אסמכתא טובה יותר מכל בדיקה רפואית לבעיה של העובר.
תביעות רשלנות רפואית מופנות בדרך כלל לקופות החולים או בתי החולים ולא כלפי איש הצוות עצמו. המוסדות הרפואיים אחראים על העובדים שלהם ועל המכשור איתו מבצעים את הבדיקות, ולכן במקרה של תקלה, המוסד הוא גם יהיה זה שיספוג את התביעה.
כאמור, מקרים של רשלנות רפואית אינם פשוטים. הבדיקות אינן מקנות תוצאות של 100% וקשה לזהות את הגבול שעובר בין רשלנות רפואית לבין טעות מקצועית לגיטימית. לשם כך צריך לפנות לעורך דין רשלנות רפואית הבקיא בתחום, ושהתמודד בעבר עם מצבים דומים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
