טריכוטלומניה מוגדרת כהפרעה בשליטה בדחפים המתבטאת בדחף חוזר למרוט את שיער הקרקפת, גבות, זקן, מפשעה ריסים או בכל חלק אחר בגוף. בחלק מהסובלים מהבעיה קיימת גם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD). שיעור הסובלים מהבעיה הוא 1% מהאוכלוסייה.
גיל ההתחלה הממוצע הוא בשנות ההתבגרות אך הבעיה קיימת גם בילדים. קיים קשר בולט של הבעיה למצבי לחץ, עם הפסקת המריטה בעת רגיעה. 65% מהלוקים בטריכוטלומניה הן נשים. ייתכן שקיים מרכיב תורשתי לבעיה.
לא ברור מה מהווה את הטריגר הראשוני למריטת השיער. לעתים מדובר בחיקוי של דמות מסיבות שונות (רצון להידמות לה, לרצות אותה או למצוא חן בעיניה), לעתים מתוך רצון לפגיעה עצמית כדרך הענשה ובמקרים מסוימים כביטוי חיצוני ללחץ אינטרא-פסיכי מוגבר בשל מצבי לחץ או חרדה קיצוניים.
עם הזמן התחושה של הכאב ממריטת השיער מתחלפת והופכת לתחושה של הנאה מהעיסוק בשיער וממריטתו. יש הנהנים להתבונן בו, לכסוס אותו ובמקרים קיצוניים אף לבלוע אותו (טריכופאגיה), דבר שעלול לגרום בסופו של דבר לחסימת מעיים בשל גושי שיער (טריכובזואר) המצטברים במעי.
רוב הסובלים מהבעיה חיים חיים רגילים פרט לאזורי ההתקרחות במקומות בהם השיער נמרט. אצל חלק הבעיה מחייבת הסתרה של אזורי ההקרחה בעזרת כיסויי ראש שונים.
טריכוטלומניה מוגדרת על ידי רבים כבעיה התנהגותית, כמו כסיסת ציפורניים או גרד כרוני בעור. כמו בבעיות אלו, גם מריטת השיער נעשית כדחף לא נשלט, כאשר במקרים רבים אין שימת לב לביצוע הפעולה אלא רק אחרי שהיא כבר נעשתה. הדבר גורם לסובלים מהבעיה לחוש שהפעולה נעשית באופן אוטומטי ללא יכולת שליטה שלהם, דבר אשר גורם להם תסכול ותחושת חוסר אונים.
ניסיונות טיפול תרופתיים נוסו בעבר על ידי פרוזאק (וחסמי קליטת סרוטונין אחרים), נוגדי דיכאון וליתיום ללא הצלחה משמעותית.
נכון להיום, הדרך היחידה שיכולה להועיל לסובלים מהבעיה היא על ידי שינוי התנהגותי שמטרתו להגביר את המודעות לעיסוק בשיער ולתלישתו עוד לפני שהתלישה מתרחשת בפועל. חלק מהטיפול מתמקד בהפחתת תחושת המתח הנפשי והגופני המתרחשת לפני התלישה, דבר המפחית את הדחף לפגיעה העצמית.
היפנוזה היא כלי טיפולי ואבחנתי שבעזרתו ניתן לטפל בבעיות שונות. הטיפול הוא קוגניטיבי-התנהגותי על רקע היפנוזה.
קיימות תיאוריות רבות לגבי דרך פעולתה והשפעתה של ההיפנוזה. הדעה הרווחת היא שמדובר במצב של רגיעה וריכוז ממוקד ברעיון.
במצב המיוחד הנוצר בעת הטראנס ההיפנוטי יש עקיפה של מנגנוני הגנה של האגו ועלייה ביכולת לקבל סוגסטיות , והמוח יודע ליישם את הרעיון.
בעזרת היפנוזה ניתן לטפל בטריכוטלומניה עם שיעורי הצלחה גבוהים. הטיפול מתמקד בלימוד על כך שהמריטה אינה אוטומטית אלא מתבצעת ע"י המטופל משום שאינו מקדיש תשומת לב מספקת לתנועות הידיים והאצבעות. במהלך הטיפול, תחת היפנוזה ניתנות הנחיות וסוגסטיות לשינוי התנהגותי, להורדת המתח המלווה את המריטה, להגברת שימת הלב לגבי מעשה הידיים, וליצירת תחושות לא נעימות בעת עיסוק בשיער ומריטתו לעומת תחושת נעימות בעת השליטה העצמית וההימנעות מהמריטה.
הטיפול הוא קצר יחסית ונמשך 3-6 פגישות טיפוליות, בתלות במוטיבציית המטופל לשינוי, יכולתו ההיפנוטית והשיפור שמופגן בשינוי ההתנהגותי. ד"ר עמיר לאור מנהל את המרפאה להיפנוזה קלינית כפר-סבא.
מנהל את אתר האינטרנט הגדול בישראל בתחום ההיפנוזה:www.hypnosis.co.il
טלפון: 054-4324271
ד"ר עמיר לאור נולד בתל-אביב ב-1970. נשוי ואב לשניים.
סיים לימודי רפואה באוניברסיטת "בן-גוריון" בבאר שבע.
התמחה שנתיים במיילדות גניקולוגיה ופריון בבית חולים "מאיר" בכפר-סבא.
סיים התמחות ברפואת ילדים בבית החולים הממשלתי על שם "אדית וולפסון".
ד"ר לאור מורשה לטיפול בהיפנוזה ע"י משרד הבריאות בישראל.
ד"ר לאור מטפל בהיפנוזה במבוגרים וילדים כאחד, אך ייחודו בכך שכרופא ילדים מומחה הינו בעל ידע רב לגבי תחלואה בילדים, בעל גישה לילדים, ומתמחה בטיפול בהיפנוזה בילדים אשר שונה בגישתה משיטת הטיפול במבוגרים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
