ברוב המקרים התשובה היא לא בא' רבתי. לעיתים האדם יעצב לעצמו מטרות חדשות, יציב לעצמו יעדים חדשים ויפעל לקראת כיבושם על פי העקרונות שרכש במהלך האימון. לפעמים האדם יגיע שוב להתאמן על המטרות החדשות, הכול מתוך אמונה חזקה שזה הדבר היחיד שעומד בינו לבין האושר, שאם הפעם "יצליח", אם הוא "יגשים" הפעם את הדבר הזה - הוא יהיה מאושרים. וחוזר חלילה... האם רודף אחרי האושר ממש כמו אותו חתול הרודף אחר זנבו.
שיטת אימון על מטרות ויעדים חומריים משתפת פעולה עם המשחק חסר תוחלת הזה. שיטה "שמאמנת את החתולים לרדוף יותר מהר, יותר חזק, יותר גבוה..."
מדריכי קוד הקיום העובדים על פי שיטת קוד הקיום פרשו מהמשחק הזה. אנו מדריכים את האדם להתחבר למהות האמיתית הטבעית שבו, וכשהוא מתחילים לפעול מתוכה, מתנתק מהמרדף חסר התוחלת, האדם מתחיל לחוות אושר על בסיס יומיומי.
האדם הגיע לעולם כנשמה זכה וטהורה, השואפת לממש את הייעוד הנשמת שלה. האדם הגיע לעולם כוחני ותחרותי, עולם של כוח ומעמד. המפגשים הראשונים צילקו את נשמתו : האדם רוצה להביא את הייחודיות שלו בדרך של אהבה ולימדו אותו שצריך להביא כוח. כל מפגש כזה עם סביבתו הקרובה, הורים, גננות, מורים, הותירו צלקות בנשמתו, אבל עד מהירה האדם למד את כללי המשחק. למדו להיות כוחני, לא אוהב, תחרותי, אינו מתמסר, האדם למד להביא לעולם לא את מי שהוא ממקום של להוכיח בכוחניות את מי ומה שהוא.
במשך השנים, שורש נשמת האדם נסתרת גם מנגד עיניו. האדם שכח את המקור הטהור שמתוכו נוצר, שמתוכו בא לעולם, האדם מאמין שהוא שבא כדי להשיג, לכבוש, לממש, להגשים עוד ועוד מטרות.
האור טבעו להתפשט. כך גם האהבה, האור שבנשמת האדם, אבל בעולם כוחני ותחרותי האדם מסתיר את האור בתוכו, הנטייה להתפשטות תרגם האדם לקריאתו של האגו : עוד, עוד ! לא מספיק ! נעזר בכלים של ביקורת ("אני לא טוב מספיק" ) ושנאה עצמית, האדם רודף אחר עוד מטרות, עוד כסף, עוד כבוד, עוד מעמד. "ארדוף, אשיג, אחלק שלל", וכך נכנס למרדף אחר הזנב, למחול השדים הזה. להשיג עוד ועוד, האדם "יגשים" עוד ועוד- ירגיש לרגע שזה נפלא על "ההצלחה", שהוא גדול, יכול, ישמח שכולם עדים להצלחתו, וכעבור דקה, או שבוע, חודש, ירגיש שוב את הריק, את החלל שבתוכו, את זעקת הנשמה הרוצה לפרוץ, למלא, לאהוב, לתת ואת החלל הזה יתרגם האדם שוב לאגו שלו ליצירת מטרות חדשות ויעדים ברי כיבוש.
כאדם מחויב למימוש ימשיך לעשות הכול במטרה למלא את החלל שבתוכו : ילמד עוד קורס באוניברסיטה, סדנא, יבחר יעד אקזוטי לחופשה, יקנה מכונית חדשה, ילך לקואצ'ר הכי יקר, יקרא עוד ספר, ילך לעוד מתקשר, וחוזר חלילה... מחול שדים.
הדרכה על פי קוד הקיום מחברת את האדם לשורש נשמתו, אל קוד הקיום שלו. זה המקור, זאת היא תמצית האהבה, שהאדם הגיע לתת לעולם, כל אדם בדרכו המיוחדת, דרך קוד הקיום שלו, דרך יסוד האושר אליו הוא קשור. זה מה שאנו, כמדריכים תודעתיים על פי קוד הקיום, עושים בתחילת תהליך האימון.
במהלך האימון אנחנו חושפים את כל נקודות החוזק של נשמת האדם, כל המקומות בהם האדם רצה לאהוב, המקומות בחיי האדם שרצה לתת ולא קיבלו את הנתינה שלו.
בתהליך ההדרכה האדם מתבונן בכל מקום בחייו בעבר ובהווה, שבהם יש לו חוויה של סבל או של מאמץ, ומגלה שהמקור לסבל , למאמץ, לתסכול או לכאב שהוא חווה, נעוץ תמיד בהתנגשות שבין נשמתו, בין כוח האהבה והנתינה הטבעיים שאיתם נולד, לבין חוקי העולם התחרותי וההישגי שבתוכו הוא חי, כתוצאה מחוקים אלה ביטל האדם את האהבה ואת כל עולם הרגש המופלא שלו, והמליך על עצמו את המחשבה הטורדנית המאומצת שעיצבה את חייו.
בתהליך ההדרכה, מרפאים את הצלקות שנצרבו בנשמה והאדם מוחל לעצמו על המקומות והמצבים בהם הוא פעל על פי חוקי הכוח והמעמד ולא מתוך ציווי נשמתו.
האדם מפסיק לפעול מתוך המקום הזה כדי לרצות, להוכיח, כדי להשיג, ובפשטות מתחבר למי ומה שהוא באמת, ההתחברות לטוב שבו, לאהבה האינסופית האלוהית, שנשמתו היא חלק מתוכה, מעלה באדם דמעות של הכרה, של היזכרות, של הכרת תודה.
האדם לומד את שמעולם לא שכחה נשמתו - שהוא נשמה זכה, טהורה שבאה לעולם הזה כדי ללמוד דרך נתינה ואהבה.
האדם יתגמל את סביבתו בכל האהבה המופלאה שבתוכו מתוך המארג של קודי הקיום השונים הקיימים בו, עם הנתינה הייחודית של כל קוד קיום, יוצרת מערכת יחסי גומלין בתוך האדם וימצא שקיים בתוכו הכול יכול, אחדות של אהבה. אלוהות.
הכול מתממש בחייו, האדם חלק מהשפע. האדם הוא האל הבורא כול בעולמו רוחני פיזי.
כמה מילים לסיום: אנו מצויים כיום בסוף עידן אדמה, ועומדים בפתחו של עידן חדש. עולם החומר עומד בפני סיום, ומי שעוד לא התעורר - מתעורר כל יום למציאות החדשה הטופחת על פניו, לטלטלה שהעולם עובר.
תרבויות שלמות, מפותחות בהרבה מאלה שלנו, הושמדו ונכחדו כשהיו שטופות בחומר. האינקה, מצרים העתיקה, יוון הקדומה, התרבויות הקדומות והמפותחות של אטלנטיס ולמוריה, ובתקופות שקרובות לימינו יותר - איי הפסחא. סיפורי התנ"ך, החל מסדום ועמורה דרך המבול - כולם משכפלים את אותו דפוס: אסון או שואה כזו או אחרת שהביאו לקיצן ולהכחדתן של ציוויליזציות, שלצד הישגיהן בתחומי הרוח, היו שקועות בתוך החומר- החל מתאוות בצע וכלה במלחמות והקרבת קורבנות אדם.
אסכולות רבות ושונות מדברות על הקפיצה הקוונטית שעל האנושות לבצע ממש בעצם הימים האלה, הקפיצה הזו, המעבר הזה למימד הבא יתאפשר רק לאלה מאיתנו, שיהיו מוכנים לנטוש את החומר כמלך ויכתירו את רוח האהבה שבתוכם, יפסיקו להתנהל על פי חוקי העולם התחרותי, הכוחני וההישגי. עולם כוח ומעמד או בראשי תיבות - עכו"ם, ממש כמו עכו"ם = עובדי כוכבים ומזלות,עסוקים בעבודה זרה, באלילות של ימינו.
כמדריכים תודעתיים בשיטת קוד הקיום בתקופה זו, אנו שליחים, מהות השליחות מאוד בהירה לנו. השליחות שלנו היא הצעדת האנושות אל עבר המימד הבא, וכול אחד מאיתנו מחויב לשליחות הזו בכול לבבו, בכול נפשו ובכול מאודו.
מדריכי קוד הקיום
מתוך קוד הקיום צמחה מתודולוגיה חדשנית ורבת עוצמה:
לחץ כאן להמשך פרטים: הדרכה בשיטת קוד הקיום
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
