נירה אלטלף -
מנהלת המרכז להוראה דיפרנציאלית ומכון ליט"ף
הישגים נמוכים בקריאה עלולים להוביל לנשירה מבית הספר
נשירה מבית הספר היא אחת התופעות הכי קשות במערכת החינוך, והיא משפיעה ומשליכה על החברה כולה. רק מעטים מהנושרים מצליחים להתגבר על הניתוק מבית הספר ולהשלים את לימודיהם התיכוניים, הרוב נדונים לחיים בשוליים, ללא תעסוקה ראויה, וחלקם אף מידרדרים לסמים ולעבריינות.
קיים קשר הדוק בין הישגי התלמידים בקריאה לבין תופעת הנשירה. מחקר שנערך בארה"ב* הוכיח שניתן לחזות מראש כבר בכיתה ג', מי מהתלמידים יצליח לסיים בהצלחה את לימודיו בתיכון ומי לא. תלמיד שסיים את כיתה ג' עם שליטה מועטה במיומנויות קריאה, סיכוייו לסיים את הלימודים התיכוניים בהצלחה הם נמוכים ואילו תלמיד השולט היטב בקריאה בכיתה ג', סיכוייו לסיים בהצלחה את הלימודים התיכוניים ולהמשיך ללימודים במוסד להשכלה גבוהה - הם טובים מאוד.
בישראל, השיעור הגבוה של תלמידים שאינם שולטים במיומנויות הקריאה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מסביר במידה רבה את העובדה שכמחצית מתלמידי ישראל אינם מקבלים תעודות בגרות. אמנם לא כולם מוגדרים כנושרים מבית הספר (לפי נתוני הלמ"ס שיעור הנושרים במגזר יהודי עומד על כ5% ובמגזר הערבי כ20%), אבל רבים מהם מוגדרים כ"נושרים סמויים" היינו: תלמידים מתקשים, שאינם מצליחים לעמוד בחובות הלימודיות, נעדרים מבית הספר לעתים תכופות, מבצעים הפרות משמעת בדרגות חומרה הולכות וגדלות, צורכים סמים ואלכוהול ומעורבים באירועי אלימות.
תלמידים מתקשים בקריאה אינם ששים לחשוף את העובדה שאינם קוראים היטב. הם מעדיפים להיחשב 'תלמידים מופרעים' ולא לגלות שהם לא למדו לקרוא. הם חיים במתח מתמיד שסוד בורותם ייחשף והם יהיו לצחוק ומוטב להם להרגיז את מוריהם, או להפחיד את חבריהם ובלבד שאיש לא יידע עד כמה גדולה מצוקתם. אנשי המקצוע שנוהגים להסביר את תופעת הנשירה ברקע המשפחתי ובנתונים חברתיים-כלכליים, לא תמיד ערים לעוצמת ההשפעה השלילית הנודעת לכישלון ברכישת הקריאה.
אני מאמינה שניתן למנוע חלק גדול מתופעות הנשירה הגלויה והסמויה כאחת על ידי איתור וטיפול בתלמידים שסובלים מבעיות קריאה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. מדובר בהשקעה לא גדולה בתוספת שעות לימוד ובהדרכת צוותי בתי הספר בשיטות יעילות להקניית מיומנויות קריאה ומיומנויות למידה לתלמידים אלה.
בתפקידי כמפקחת ארצית בגף חטיבות הביניים במשרד החינוך, הייתי אחראית על הפעלת תכנית תקו"ה ? תכנית לאיתור ולטיפול בתלמידים מתקשים בקריאה בחטיבות ביניים ברחבי הארץ, אותה התחלתי להפעיל בחט"ב בעיר תל אביב משנת 1981.
במחקר שנערך על תכנית תקו"ה על ידי צוות בראשות פרופ' אריה לוי מאוניברסיטת תל אביב* נמצא שחלק גדול מהתלמידים המתקשים, שטופלו במסגרת התכנית [86%] הצליחו לתפקד בהצלחה בתחום הקריאה ולהשתלב בכיתותיהם לאחר טיפול אינדיווידואלי ממוקד של בין 11 ל40 שעות לימוד בלבד.
במהלך הפעלת תכנית תקו"ה נוכחתי לדעת שטיפול יעיל בבעיות קריאה של תלמידים מתקשים, הניב תוצאות חיוביות ביותר. הוא החזיר רבים מהם למסגרת הלימודים הכיתתית הרגילה וחלקם אף הפכו לתלמידים 'טובים'. מנגד, תלמידים שבעיות הקריאה שלהם הוזנחו, הפכו לחריגים, פיתחו הפרעות התנהגותיות, לא הצליחו להשתלב במסגרת הרגילה, עברו מבית ספר לספר ובסופו של דבר הפכו לנושרים גלויים.
שר החינוך הנוכחי גדעון סער ומנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני הביעו בפתח שנת הלימודים הנוכחית, רצון עז להעלות את הישגי התלמידים בקריאה, במתמטיקה ובאנגלית. מניסיוני אני יכולה לומר להם שהם יוכלו לעשות זאת בהשקעה כספית לא גדולה, אם יעמדו לרשותם שיטות טובות בעלות הצלחה מוכחת לאבחון ולטיפול בתלמידים המתקשים.
*Preventing Reading Difficulties in Young Children, National Research Council National Academy Press Washington DC 199821-22,
*טיפוח הקריאה והבנת הנקרא אצל תלמידים מתקשים בחטיבת הביניים, ציפורה ליבמן, מיכל לוי קרן, אריה לוי, משרד החינוך, ירושלים 1994
נירה אלטלף - מנהלת המרכז להוראה דיפרנציאלית ומכון ליט"ף.
המרכז להוראה דיפרנציאלית הוא גוף פרטי, שהוקם על ידי נירה אלטלף בשנת 1994, לאחר עשרות שנות ניסיון בהטמעת תכניות להוראת קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, ומיומנויות למידה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים.
כל תכניות המרכז להוראה דיפרנציאלית פותחו על ידי נירה אלטלף כמיזמים פרטיים, הוערכו ויושמו על ידי עיריית תל אביב ומשרד החינוך.
כל תכניות המרכז להוראה דיפרנציאלית מוגנות בזכויות יוצרים.
נירה אלטלף היא מורה ומחנכת, יועצת חינוכית, ומפקחת ארצית לשעבר בגף חטיבות הביניים במשרד החינוך.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
