מאת: נסים גבאי
בלילה של יום שלישי ה-20.02.07, קיבלתי מספר שיחות טלפון מערוץ 1 של הטלוויזיה הישראלית ? והייתי אמור להשתתף בתוכנית "פוליטיקה" על הנושא: פני משטרת ישראל בהקשר לאירועים האחרונים העוברים עליה.
בסופו של דבר החליטו במערכת הערוץ הראשון שאינני מתאים לסוג הדיון המתוכנן.
מישהו הפסיד... ואינני מוכן להתנדב לומר שאני הוא זה שהפסיד !!
אני מספר סיפור קטן זה, כדי להאיר על חלקו של עולם שהציבור לא כל כך מכיר: ממלכת התקשורת על מורכבויותיו, העדפותיו, ואפילו צורת קבלת ההחלטות על החומר שהציבור מקבל.
כאשר הייתי עיתונאי צעיר ? לא ידעתי כי אפשר וניתן לסווג את המידע שהציבור רשאי לקבל. אם לא נכלול במסגרת דיון זה את הצנזורה על עניינים ביטחוניים אסורים לפרסום ? היה ברור לי שמעבר לצהובונים שמטרתם להכניס כסף תמורת ליכלוך... יש גם את העיתונות האמיתית שאמורה לדווח כל האמת לציבור.
עשרות השנים שעברו מאז נכנסתי בנאיביות לתחום העיתונות ? טפחו על פניי בשוטים ועקרבים.
הדוגמאות שחוויתי לאורך השנים ? שווים כתיבת ספר על הנושאים הללו בלבד.
התברר לי כי קיימת קנאת עיתונאים ? ולאו דווקא כזו המפרה לטובה את המקצוע.
נוכחתי להבין כי מלחמות כלי התקשורת האחד בשני ? עדיפה על פרסום האמת.
ראיתי כיצד אינטרסים כלכליים מנוגדים לסוג מסויים של אירועים וסקופים ? מונעים פרסום הידיעות הללו שהציבור היה זכאי לדעת אותן.
כל זאת לא מנע מעיתונאים זוטרים ובכירים להתהדר באמצעי התקשורת שלהם כאילו וכל ההחלטות הפרטיות והאינטרסנטיות האפלות המתקבלות בחדרי חדרים... אינן קיימות - וכל מטרתם לתת לציבור את מיטב ה"סחורה" החמה ללא כל שיקולים זרים.
אבל העניין החמור מכל (דבר שיכחיש כל עיתונאי בשצף קצף), הוא הפחד מהשלטון ומהפוליטיקאים. לא מכל יחידות השלטון כמקשה אחת. לא מכל הפוליטיקאים באותה מידה - אבל העננה קיימת. נשמע הזוי... ולכאורה זהו אחד העניינים שהעיתונאי ירוץ מהר לספר לחבר'ה... על עוד פוליטיקאי מושחת... אבל לא !!
ישנה מידתיות ברצון העיתונאי להתעמת עם השלטון. אם ייראה לעיתונאי כי מיגזרים מסויימים יסגרו בפניו את דלתותיהם ? הוא יימנע מ"להיכנס בהם" במלוא המרץ ? דבר העלול לא פעם לשמוט מאיתנו אירועים שלמים שיתכן כי המשך פעילותם עלולה לגרום לנזק ממשי לפרט ו/או לכלל. מתברר שגם כאן חשובים יותר הקשרים (גם לאחרונה פורסמו סיפורים כאלה...) מאשר הכישורים האמיתיים של העיתונאי ? ורק אל תגידו מה שאני אומר לכם בגת ואל תבשרו זאת בחוצות אשקלון.
את מי למעשה זימנו לדיון בתוכנית "פוליטיקה" הנ"ל?
אודה ולא אכחיש: אנשים ראויים אחד אחד. נכבדים שכל אחד מהם ראוי לחוות דעתו על חוסר המנהיגות בישראל. מתדיינים רציניים שהטילו ספק באפשרות לשקם את מנהיגות המשטרה ? אם כל הדרכים למנהיגות בכלל עוברות דרך רדידות כללית המחייבת התבזות בדרגי ביניים כדי להיבחר.
הכל טוב ויפה... אבל היה חסר העוקץ. לא היה בדיון המכובד שהתאים לשיחות לילות סלון... וויכוחי ערב ששי... הפלפל !!
בדיון הזה היה חסר איש השטח.
הפנייה אליי הייתה בגלל היותי לוחם בנושאים ציבוריים... לאחר ניתוחי מאמריי הרבים... אבל נרתעו ברגע האחרון.
אז לשם מה היה בכלל צריך כותרת בומבסטית שכאילו עומדים להביא מסר כלשהו לציבור הצופה במסך הקטן על הבאלאגן במשטרה... בערוץ הנידח הזה שסוף סוף יש לו במה נכבדה לעניינים פוליטיים?!
האם מישהו החליט שעבדכם הנאמן הוא קצת יותר מידיי אמיתי, מכדי להאיר באור השטח והמעש - את מערומיה ומחדליה של משטרת ישראל?!
הרי הייתי בעימותים עם גורמי שלטון ואכיפה ? ולאורך עשרות שנים. לחמתי בהם ללא לאות ? ובלא מעט מקרים הבאתי קבלות מוכחות של הצלחה. אז למה לדון רק באקדמיה ותיאוריות ? אם אפשר להביא את הצבע והריח האמיתי בשידור ישיר?!
הרקורד העשיר שלי באירועים והיתקלויות עם המשטרה כה חשוב ? שאפילו סעיף משטרתי נכבד יהיה לו בדיון הקרוב ב-02.07.07 בביהמ"ש העליון ? במסגרת ה"אני מאשים" הארוך שלי נגד המערכות השלטוניות הלא מעטות.
אם כך, מדוע נרתעו בערוץ הראשון ברגע האחרון?
מי היה זה שהטיל וטו על השתתפותי?
אינני רוצה להתחיל ולספר כל מה שעובר לי בראש ? והרבה על סמך היכרותי את המערכות התקשורתיות בארץ. אבל חייב הייתי לספר על האירוע הזה, כי מחד אסור היה לי לשמור על עניין ציבורי ותקשורתי חשוב זה בבטן, ומאידך להסביר לאותם עיתונאים שפחדו להכניס אותי לאותו דיון חשוב שהייתי תורם לו רבות ? את השיעור בעיתונאות מתחילה שהוותיקים הללו כבר שכחו מזמן.
מומחה תחבורה, עיתונאי, מנהל שיווק, ופעיל ציבור נגד עוולות ציבוריות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
