כל הכועס - כל מיני מחלות שולטים בו.... 

"יסוד האש ממנו נמשכת הגאווה הנקראת גסות הרוח להיותו היסוד הקל והגבוה מכולם. ובכללה הכעס, כי מפני הגאווה מתכעס האדם כשאין עושים רצונו ואילו היה שפל רוח ומכיר חסרונו לא היה מתכעס כלל, נמצא כי הכעס והגאווה מידה אחת הם ותולדותיהן שלוש: הקפדנות בלבו כי לולא הגאווה לא היה מקפיד בלבו, כעניין שביארנו בעניין הכעס, ובקשת השררה וכבוד להתגאות על הבריות, והשנאה לזולתו על היותו גדול ממנו וזה ענף מהגאווה גם כן". שערי קדושה לרבי חיים ויטאל,חלק א, שער ב.

"הכעס הוא ענף הגאווה ושקול כמוהו ואמרו רבותינו ז"ל ? כל הכועס כל מיני פורעניות של גיהנום שולטים בו (נדרים כ"ב).....שנאמר ובעל חימה רב פשע (משלי כ"ט) .....ואמר אליהו זכור לטוב לרב יהודה - לא תרתח ולא תחטא (ברכות כ"ט)....." שערי קדושה,חלק ב', שער ד'.

רגש הכעס מתחלק מבחינה פתולוגית לשני סוגים עיקריים:
כעס מתפרץ - יוצר אש שמחממת ופוגעת באיברי המטרה.
כעס מודחק - גורם פגיעה בתנועה התקינה של חיוניות הגוף באיברי המטרה - יסוד האש אחראי על התנועה וההנעה בגוף.
*כעס מודחק לאורך זמן הופך לכעס מתפרץ.
האבחנה המבדלת העיקרית היא בין מצבים של חום ואש לבין מצבים של תקיעות, חוסר תנועה או תנועה לא תקינה.

פתולוגיה

כעס מתפרץ - אש מחממת

כעס מתפרץ יוצר אש בגוף ובעיקר בכבד. מכיוון שהכבד אחראי על שימור וניקוי הדם, האש בכבד חודרת לדם וגורמת לחימום ורתיחה של הדם. מהדם האש מתפשטת בגוף ופוגעת באיברי מטרה ובעיקר בקיבה, טחול, כיס המרה ובלב. סימפטומים נפוצים:
אש בכבד ובכיס המרה: מיגרנות חזקות באזור הרקות ובורטקס, תחושת שריפה בעיניים, דלקות עיניים, כאבים ולחץ בחזה, יובש ופצעים בקרקפת, דלקות אוזניים כרוניות, אבני מרה.
אש בלב: פצעים בלשון, אנסומניה, פלפיטציות, דופק מואץ, חוסר שקט ? הפרעות נפש, כאבים באזור הלב, מחלות לב של העורקים, יתר לחץ דם.
אש בדם: דימומים ספונטאניים, אקזמות קשות - פסוריאזיס, כיבים בעור, ייבוש הנוזלים בדם - טרשת עורקים - מחלות קורונאריות, יתר לחץ דם.
ריאות: שיעול עם כיח דמי, קשיי נשימה, יובש ואקזמות בעור, נזלת כרונית צהובה-ירוקה.
קיבה: צרבות, רעב מתמיד, כאבי בטן, פנים אדומות, פצעים ודימומים בחניכיים, עצירות קשה.

כעס מודחק - תסכול וחוסר תנועה

כאשר האש מודחקת - נעצרת, נוצר מצב של חוסר תנועה והנעה של חיוניות הגוף, התנועה התקינה באיברי מטרה נפגעת וכתוצאה האיבר אינו מתפקד. חוסר תנועה פוגע בעיקר בכבד. חוסר התנועה בכבד גורם להתפרצות של אש הכבד, אולם כאן האש אינה שורפת אלא פוגעת באיברי מטרה ועוצרת את התנועה התקינה בהם. סימפטומים נפוצים:
קיבה: עצירות או שלשול, לחלופין, כאבי בטן, הקאות, חוסר תיאבון, כאבים באזור הסרעפת.
טחול: חוסר תיאבון, הצטברות של ליחה ולחות בגוף, עייפות וחולשה, טחורים, גזים, מלאות בטנית.
ריאות: קוצר נשימה, אסטמה כרונית, הצטברות של ליחה בריאות.
כבד וכיס מרה: כאבים בגוף ללא סיבה ידועה, לחץ בחזה, כאבי גב תחתון, פריצות דיסק, אבני מרה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי