קנין רוחני - א' 

מהו קנין רוחני?

קנין רוחני הוא שם כולל לקבוצה של זכויות, שאינן מוחשיות, או שאינן מוחשיות באופן מלא. סוגי הזכויות העיקריים הם פטנטים, מדגמים, סימני מסחר, סימני שירות, זכויות יוצרים, סודות מסחריים ומוניטין. ישנם תתי סוגים נוספים, אך אלה מהווים כבר תתי קטגוריות.

מאמר זה יהיה הראשון מבין כמה בהם נסקור את מושג הפטנט.

מה יתרונות הפטנט? מדוע בכלל לבקש פטנט?

הפטנט מהוה למעשה הסכם בין הממציא לבין המדינה (בה הפטנט רשום), ועל פיו מקבל הממציא מונופול לעשרים שנה על כל הזכויות הנובעות מהפטנט; במהלך 20 שנה לא יכול אדם אחר כלשהו לעשות שימוש כלשהו בפטנט, אלא אם הוא רוכש את הזכויות מבעל הפטנט. הכוונה לזכויות של ייצור, העתקה, הפצה, מכירה וכיו"ב, היינו כל הדרכים, בהן ניתן להפיק רווח מהפטנט. מה נותן הממציא בתמורה? בתמורה מציג הממציא את המצאתו לכל העולם, ובתום 20 השנים יוכל העולם כולו ליהנות מהידע.

כבר בנקודה זו אתרכז באחת מהטעויות הנפוצות של בעלי רעיונות וממציאים, והיא המחשבה, שהם יכולים לקבל פטנט מבלי לחשוף את "סודותיהם". זו הטעות הראשונה אותה יש לתקן: אין דבר כזה, ובלשון העם: "אין חיה כזאת". המבקש פטנט מוותר מניה וביה על סודיות ידיעותיו, ומאותו רגע הופכות ידיעותיו לנחלת הכלל.

[מסיבה זו אין פטנט על הנוסחה של קוקה קולה. קוקה קולה החליטה, שהיא רוצה בסודיות לדורות על הנוסחה שלה, ועל כן משקיעה משאבים אדירים על מנת לשמור את הנוסחה ואופן הייצור בסוד. אילו היתה מבקשת קוקה קולה פטנט על הנוסחה, נראה שהיתה מקבלת (לא היום, אלא במועד המקורי של המצאת הנוסחה), אך לאחר 20 שנה יכול היה כל אחד לייצר קוקה קולה באופן חופשי ולהתחרות בה. יחד עם זאת, הסיכון בדרך פעולה זו ברור: אם ידלוף הסוד לא יהיה איש, שיוכל למנוע שימוש בנוסחה].

כפי שציינו לעיל הפטנט הוא בעל שני אספקטים – "הגנתי" ו"התקפי".

בפן ההגנתי קונה לעצמו הממציא את הזכות לעשות שימוש בהמצאתו. בפן ההתקפי מונע הממציא מאחרים לעשות שימוש באותה המצאה. וזו הסיבה, שהמדובר בקנין. מרגע שזכה הממציא בפטנט, הוא מחזיק למעשה במונופול. מבחינה עסקית אין להפריז בחשיבות הדבר, שכן המדובר באחד ממונעי התחרות החזקים ביותר הקיימים, וכולנו כאנשי עסקים וכנשות עסקים יודעים מה גדול ערכו של מונופול.

כל משקיע פוטנציאלי מתענין בקיומן של זכויות קנין רוחני מוגנות על "המוצר" שבו הוא מתבקש להשקיע. לפיכך קיומו של פטנט על המצאה יהווה לרוב שיקול מכריע בהחלטתו של משקיע פוטנציאלי, וסיכוייו של ממציא לגייס משקיע עבור המצאה בעלת פטנט גדולים לאין ערוך מאשר ללא פטנט.

אם כך, מהו פטנט?

חוק הפטנטים התשכ"ז-1967 מגדיר פטנט כהמצאה חדשה ומועילה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, הניתנת לשימוש תעשייתי, ושיש בה התקדמות המצאתית.

פרטיה ומבחניה של הגדרה זו משתנים ממדינה למדינה, וכמובן חוק הפטנטים הישראלי חל רק בישראל, אך עיקרי הדברים זהים למדי בכל המדינות. למרות שינויים מסויימים ממדינה למדינה (בהם נדון ברשימה אחרת), ניתן לאמר, שההגדרה הנ"ל מתאימה באופן כללי לרוב מדינות העולם.

הדבר הראשון שיש להבהיר הוא ההבחנה בין רעיון להמצאה. רעיון כשלעצמו אינו פטנט, ואינו זכות מוגנת. אין אדם יכול לקבל הגנה על רעיון בלבד. ההגנה המשפטית ניתנת על הביטוי המעשי של רעיון. אם חשבתם על מנוע מסוג חדש, שיחסוך 20% מצריכת הדלק, זו יכולה להיות המצאת המאה, אך

 זה לא מספיק לרישום פטנט. יש צורך בהרבה יותר מכך, כולל תרשימים, שרטוטים, ורצוי גם אבטיפוס. בסופו של דבר עליכם להוכיח לבוחן הפטנטים, שהרעיון שלכם אינו רק רעיון מבריק (אם כי דרישת ההברקה אינה קיימת בפטנטים), אלא שהוא ישים ובר ביצוע והכל בהתאם לדרך הפעולה שלכם.

תנאי חשוב נוסף הוא היעדר פרסום קודם של ההמצאה. משמעות הדבר, שאם דבר ההמצאה, אופן בנייתה, הנוסחה ממנה היא מורכבת (כגון בתרופה או בתכשיר כימי), או תרשים שלה פורסמו כבר בעבר, הא לא תהיה כשירה להירשם כפטנט. יש להבין, שמרכיב חשוב ביותר בפטנט הוא היעדר הפרסום הקודם, אשר במידה לא מבוטלת מהווה ביטוי של דרישת החדשנות. אמנם פרסומים מסויימים לא יפגעו בכשירותה של ההמצאה להירשם כפטנט, אך ההמלצה הבסיסית לכל בעל המצאה היא לא לפרסם אותה טרם הגשתה של הבקשה לפטנט.

ענין אחרון לרשימה זו הוא הטריטוריאליות של הפטנט, כלומר הפטנט קיים בכל מדינה ומדינה באופן נפרד, ועדיין לא קיים מערך בינלאומי מאוחד למתן פטנטים. משמעות הדבר, שאם רשמתי פטנט בישראל, אני מחזיק בכל הזכויות הנובעות מכך בישראל, אך לא מחוצה לה. אינני מחזיק בזכויות כלשהן בארצות הברית, באירופה או במקום אחר כלשהו בעולם. משמעות הדבר, שמחוץ לישראל אין לממציא זכויות כלשהן על המצאתו, לא הגנתיות ולא התקפיות. יתר על כן – עם הגשת הבקשה לפטנט הרי פרסם את פרטי המצאתו, ולכן כל אחד יוכל לגשת למידע, ובהיעדר פטנט לעשות בו שימוש (מחוץ לישראל).

עו"ד אדי מאירי, דיזנגוף 55, תל אביב www.meirilaw.co.il עוסק בתחום האזרחי מסחרי, קנין רוחני ומשפט אמריקאי.

מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין לסתמך על הנאמר בו לשם פעולה במקרה ספציפי. בכל ענין קורנרטי יש לפנות לייעוץ מקצועי של עורך דין הבקיא בפרטי המקרה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי