הטיסה להודו
אני רוצה לציין שעצם כתיבת מכתב זה הוא חלק מהחלמתי.
כשהגעתי אל צבי לקריאה בכף היד סבלתי מפחדים שלא יכולתי להסבירם והם היו סוד בחיי. זה הגיע לסבל קשה מנשוא אותו לא יכולתי לספר לאיש.
באותה תקופה חגגתי את יום הולדתי ה 42 ולמראית עיין לא היה רמז שמשהו לא תקין בחיי.
חייתי כמו שלמדו אותי בבית ועברתי מה שכל בחורה עוברת, החל מצבא, לימודים, מציאת משרה מתאימה, רק בן זוג לא היה לי ונטיתי להתבודדויות. הייתה לי משרה קבועה ומשכורת טובה והייתי עד כדי כך אחראית שבקושי החסרתי ימי עבודה, גם כשלא הרגשתי טוב התייצבתי לעבודה. במקום הייה חדר אוכל ואפילו חדר כושר בו יכולתי להתאמן אחרי שעות העבודה ועד אז הכול נראה מושלם ומוגן לחלוטין אך מצבי הרוח ותחושת הפחד חזרו על עצמם.
חברה טובה הפנתה אותי אל צבי בן עמי לקריאה בכף היד לאחר שעזר לה, כך שהרגשתי בנוח לגשת אליו.
צבי קרא בכף ידי ותקשר עבורי ולפתע הבנתי שאני חייה חיים מאוד מוגנים שלא מתאימים לאופיי. הוא שאל על חלומות שהיו לי ואני ספרתי לו על החלום שנראה בלתי אפשרי אז, לקחת פסק זמן ולטייל בהודו. רק המחשבה על טיול בהודו הייתה מספיקה בכדי להכניס אותי ללחץ. באותה תקופה העדפתי להמשיך את חיי בצורה שגרתית כמו שהם אך הבנתי לאחר קריאת כף היד של צבי שחיי מוגנים מדי ושאינני מממשת דיו את יכולותיי ושאני אמורה "לעבור איזה גשר רגשי" ושזו אחת הסבות למצבי הרוח, כאילו סגרתי את חיי בתוך ריבוע, דבר שלא תאם את סקרנותי לדברים. צבי נתן לי כדוגמא את סיפור הפיל, שבעודו תינוק קושרים אותו עם חבל לעץ וכך הוא ממשיך לעמוד גם כשבכוחו להרוס יער שלם וכך הוא כוחו של הרגל, לעשות את מה שמלמדים אותנו הורינו ולא לנוע קדימה, להיות קשובים ליכולתנו האמיתיים ולחפש את הדבר שנכון לעשות עבור עצמנו, גם אם זה דורש תקופות של חיפוש וחוסר ודאות. השיחה עם צבי הייתה חוויה מתקנת עבורי ונוכחתי בחכמה של איש אינדיבידואליסטית שחושב מחוץ לקופסא. בהמשך פגישתנו ראיתי עצמי בדמיוני מטיילת בהודו והרגשתי גם את הפחד אך גם את החופש ואת תחושת הסקרנות.
זה לקח קצת זמן כי הייתי צריכה להפנים בתוכי מהלך חדש בחיי, אך בהמשך לקחת פסק זמן מעבודתי, חופשה ללא תשלום ועברתי גשר חשוב בחיי כאשר עליתי על מטוס לניו דלהי ונפרדתי מכל ה"ביטחון" אליו הייתי רגילה כאן בארץ.
לא אוכל להגיד שלא פחדתי כי כן פחדתי מנסיעה זו אך הריפוי הגדול הייה בעשייה, פשוט חציתי גשר למרות הפחד וכל זה הודות לצבי בן עמי ולקריאת כף היד שלו.
טיילתי בהודו שלושה חודשים והיו לי שם רגעים יוצאי דופן לצד התמודדויות עם קושי, אך מה שחשוב הוא שעשיתי מהלך ראשון בחיי אל חופש ותעוזה מה ששינה את חיי בהמשך.
כשחזרתי מהודו כבר הייתי בשלה לנסות וללמוד תחומים שונים ברפואה משלימה וגם הצטרפתי לקבוצת מדיטציה.
מציאת בן זוג
חיי שוב השתנו כשהכרתי את בן זוגי אתו אני חייה מזה כמה שנים ומצבי הרוח ותחושת הפחד כבר לא מנת חלקי כיום כי העזתי להתמודד ולעשות דבר לא שגרתי למרות הפחד.
על חלק גדול מזה אני מודה לצבי בן עמי וכן קריאה בכף יד שלו שלדעתי היא תיקשור.
נכתב ע"י: הדס.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
