מאת: נסים גבאי gabbai@012.net.il 050-5206511
ביום 02.07.07 - בפני הרכב של שופטי ביהמ"ש העליון בירושלים, עומד להתקיים ה-דיון החשוב ביותר והקשור למעשה באופן אישי לכל אחד מאיתנו. מבחינה פרוצדוראלית זהו דיון מהבודדים שאושרו ע"י ביהמ"ש העליון (אחרי דחיית ערעור בביהמ"ש המחוזי), ומבחינתי הוא איננו עוד זכייה או הפסד בתיק אישי ופרטי. זהו דיון החובק אירועים שכל אחד ואחד מאיתנו יראה בו עניין פרטי ? וההחלטות בו (אם יענו השופטים לעשרות השאלות שלי) יהיו עם השלכות ציבוריות כבדות משקל.
הנוהג הסטנדרטי שמוכתב ע"י המדינה :so called דמוקרטיה חופשית: תשתוק ותוותר על כל זכויות היסוד שלך... ? הפך אותנו לאזרחים שקופים (וכאילו לא קיימים) במדינה שמעבר לתואר המפוקפק "מהמושחתות בעולם" ? גם לא מאפשרת לנו להתקיים תחת זרועו הקשה של הדיקטטור הבירוקרטי האורב לנו בכל פינה.
אני חייתי את רוב 60 שנותיי, בסירוב מוחלט לקבל את תכתיביה העקומים בלשון המעטה של המדינה.
המקרה שלי שמגיע לטופ הערכאות המשפטיות, מאגד בתוכו את כל הוריאציות ההתנכלותיות של המדינה כנגד האזרח, והדיון הזה מבחינתי הוא סגירת מעגל של חיים לוחמניים בן עשרות שנים במערכות הציבוריות.
כל מסכת חיי הלוחמנית עלתה למעשה מחדש, ולדיון עקרוני, כתוצאה מהיתקלות שיגרתית כעוסק עצמאי - עם רשויות מע"מ בנתניה.
מי מאיתנו אינו מכיר את תופעת מציצת הדם של המדינה ? אחרי בדיקה שיגרתית של ספרי חשבונות העסק? הרי לא קיים עסק שיבין את שגעונותיה של המדינה חדשות לבקרים, וכמעט בטוח שאחרי כל בדיקה כזו, יימצא תמיד תקבול או מעבול שאינו רשום נכון. את הפתרון הנוח לכולם... מצאו בשיטת ה: "שלם קנס... ונסגור לך את העניין".
לא אביא את המקרה ההזוי הפרטי שלי... ורק אציין שלא אני הייתי האיש שוויתר להם: ערערתי לביהמ"ש המחוזי על קנס לא חוקי (בלשון המעטה) שהוטל עליי.
אז מה היה?
מה שקרה לי במשך עשרות שנים: עימות חזיתי של פרש בודד נגד ממסד מושחת שכל הכלים הכבדים בידיו ? בלי להשאיר לאזרח אופציה קטנה ביותר להגן על עצמו. כן רבותיי, אתם (ברובכם) נרתעים, בורחים מעימותים כשזנבכם בין רגליכם, ואת התוצאות העגומות שעבדכם נולד וחי כדי לשנות... אתם עוטים על עצמכם כקורי עכביש שאינם נותנים לכם אפשרות לחיות חיים נורמליים ? ביתר שטחי חייכם. אינכם מבינים
שכל "אדישותינו", "עייפותינו", ו"חבל"זינו" ? גורמים לנו לחיות במדינה "דמוקרטית", תחת דיקטטורה כבדה וחונקת.
בקטנה...
ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור המיסים הנדון... לא כי טענות המדינה היו נכונות... ואפילו לא כי טענותיי (הענייניות לדעתי) חו"ח לא נכונות.
הערעור נדחה רק כי הבאתי חומר שלדעתי היה מאוד רלוונטי כסיפור נילווה ? אבל לדעת המדינה אסור היה שיצורף. ביהמ"ש הצטרף בהחלטתו לדעת המדינה...
ביהמ"ש העליון קיבל (אחרי מאמץ רב) ? החלטה לדון מחדש בערעור...
אז למה אני טוען שהדיון ב-02.07.07 הוא החשוב ביותר שהיה מאז ומעולם בבתי המשפט בארץ? הרי אינני הראשון שענייני טעויות במיסים נפתרו איכשהו לכאן ולשם? אספר לכם בסוד... ואל תגלו לאף אחד: בעניין המיסים הזה ? בטוח לחלוטין שזכיתי. על כך אין ויכוח בין כל המשפטנים שקראו את הערעור המיוחד שיידון בעליון. אני מתעניין בעיקר, והעיקר הוא כל סיפור חיי... שהמדינה הצליחה עד כה להחליק מתחת לשטיח. כעת, משעמדה המדינה על רגליה האחוריות להרוס אותי דווקא כשהבאתי את סיפור חיי הלוחמני והצודק עד הפרוטה האחרונה... יואילו כולם לשבת ולדון בעניין הזה שאני רואה אותו כדגל נגד הממסד המושחת ? והממסד המושחת רואה בו סכנה להמשך קיומו האפל לרעת כולנו.
למה יצטרך למעשה ביהמ"ש העליון... בטענותיי לאורך כל סיפור חיי הייחודי והמיוחד?
1. האם מותר לאזרח להגן על עצמו ורכושו (שי דרומי במהדורת 1980... אבל בלי אלימות) ? כאשר אין למעשה משטרה בישראל ?! מבחינתי: כבר בגיל צעיר יחסית סומנתי כעבריין ע"י המדינה. מלוכד ותופס גנב במארב ליילי, תוך קריאה מיידית למשטרה שתטפל בו... הפכתי לנאשם בשתי עבירות קשות ביותר: 1. אלימות (בסה"כ תפסתי בו). 2. כליאת שווא (החזקתי בגנב במשרדי עד שתגיע הניידת). סיפור אמיתי !!
2. האם מותר לעיתונאי לכתוב דברי ביקורת נוקבים נגד המשטרה ?! לטענת המשטרה בשנות ה-80... אסור !! אפילו "נעצרתי" על כך... סתם ללא אשמה ברורה... ובתחנת המשטרה איים עליי מפקד התחנה: "אל תמשיך לכתוב נגדנו"... ושוחררתי... סיפור אמיתי !!
3. האם מחדלים ואטימות בירוקרטית בעניינים של חיים ומוות, משאירים את האזרח עזוב לגורלו ? ללא אוזן קשבת ומטפלת ע"י הרשויות האמונות לתת לנו את זכויותינו בעת צרה ?! זו הייתה זעקתי באירוע הקרוא "משפט הדרייפוס שלי" ? שמבחינתי הצלתי את בני ממוות, ומבחינת המערכת הואשמתי באיומים לרצוח ראש ממשלה !!
4. האם אזרח הפועל לפי כל הכללים, לפי כל קנה מידה סביר, ובהתאם לחוק ? ונתקל בקיר ממסדי אטום... טוב יעשה אם יתאבד ?! האם לא סביר יותר שהמערכת תיתן את הדין על מחדליה ? במקום לנצל כוחה וסמכויותיה להרע לאזרח האומלל ?! לדעתי אסור שיהיה מצב בו לא רק שהאזרח שומר החוק לא קיבל את זכויותיו, אלא כעת בכסת"ח מנסה המערכת להגן על עצמה בהתקפה עליו ?!
5. האם מערכת בתי המשפט המתנהגת כמוסד סגור של חברים לא שקופים לציבור ? יגנו האחד על רעהו בכל מחיר... כמו שטוענים למשל לא מעט גם נגד המערכת הרפואית וההגנה האוטומטית של רופא בקולגה שלו ?!
במקרה שלי ב"משפט הדרייפוס שלי" הורשעתי ע"י שופט שלום ערבי-ישראלי... רגע לפני מינויו לביהמ"ש המחוזי... ודווקא הוא היה זה שקיבל בתקופה הקצרה לאחר רצח רבין... את התיק שלי בו לטענת המדינה איימתי לרצוח ראש ממשלה. נראה למישהו ששופט כזה יכול היה מבחינתו לזכות אותי ?! לא אכנס לעשרות התהיות במשפט ההזוי ההוא... על טעויותיו של השופט... על אירגון ההרשעה... ואפילו ביטול חוות הדעת החד משמעית של שירות המבחן שקבע כי אין לנאשם (עבדכם הנאמן) מאומה עם רוח הדברים בכתב האישום. שורה תחתונה: הרשעה... ולא רק. השופט... כדי להצדיק עיוות הדין עד הסוף... קבע: הנאשם לא רק איים... אלא התכוון לרצוח... הבנתם ?! עם טירוף מערכות זה... כשכל אדם שני במדינה מעודד אותי ומבקש ממני לא להתייחס למערכת הזדונית... אני צריך "להבין" ?! אפוקליפסה עכשיו !!
לא אשתוק !!
תשתקו אתם, אני לא.
לעולם לא אתן להם להימלט מהמעשים והמחדלים שהם עוללו לי... ולכם.
לעולם יותר לא "אבין" את השופטים המבקשים ממני להתפשר עם הרשויות שגזלו את דמי (תרתי משמע).
הפעם אני רוצה תשובות. לא רק בשבילי. גם למען ילדיי, ו... כולכם !!
מומחה תחבורה, עיתונאי, מנהל שיווק, ופעיל ציבור נגד עוולות ציבוריות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



