עבירת עריקות הינה עבירה צבאית שחלה לא רק על חיילים בשירות סדיר אלא גם על חיילים בשירות הקבע, בנוסף גם על אזרחי המדינה שלא מגיעים לשירות מילואים, אולם לפני שניגע בעבירה זו, נעשה סדר בדברים ונעשה הפרדה בין עבירת השתמטות לבין עבירת העריקות.
השתמטות משירות:
חוק שירות ביטחון מסדיר את חובת השירות הצבאי של אזרחי ישראל בצה"ל, עפ"י החוק כל תושב ישראלי או תושב קבוע חייב בשירות צבאי.
אולם, בסעיף 20 לחוק קיים סייג ובו מוסדר המועד שניתן לקריאה להתייצב לשירות צבאי, ובכך לא ניתן לחכות לעד עם הקריאה להתייצב לשירות צבאי.
1. מי שהיה לאזרח ישראלי או תושב קבוע טרם הגיעו לגיל 18 – ניתן לקרוא לו לשירות סדיר עד תום 24 חודשים מיום שהגיע לגיל 18.
2. מי שהיה לאזרח ישראלי או תושב קבוע לאחר הגיעו לגיל 18 – ניתן לקרוא לו לשירות סדיר עד תום 24 חודשים מיום שהיה לאזרח או תושב כאמור, אולם לא בתוך 6 חודשים מיום שהיה לאזרח או תושב.
מי שלא מתייצב לשירות צבאי על פי צו נקרא משתמט משירות ולא עריק.
עריקות של חיילים בשירות סדיר:
גם כאן, עבירת עריקות חלה באופן שונה על אזרח שהינו איש מילואים ועל חייל בשירות סדיר, ויש הבדל בתקופות הזמן שצריכות לעבור עד להכרזה של החייל או איש המילואים כעריק.
עריקות של חייל בשירות סדיר: לפי חוק השיפוט הצבאי, סעיף 94, חייל העוזב את יחידתו ללא רשות ממפקדיו, נחשב כנעדר מן השירות מאותו היום.
עד 45 ימים מרגע שאותו חייל נעדר מהשירות, נקרא בסלנג "נפקד", קרי, אותו חייל נמצא תחת אחריות יחידתו, ויישפט בדין משמעתי בתוך יחידתו, כאשר בדרך כלל נפקדים נשפטים בפני קש"ב (קצין שיפוט בכיר) בדרגת סגן אלוף לפחות.
לאחר 45 ימים מרגע שאותו חייל נעדר מהשירות, נקרא בסלנג "עריק", קרי, אותו חייל אינו נמצא תחת אחריות יחידתו, והטיפול עובר למדור עריקים בשלישות הראשית. המשטרה הצבאית נכנסת לתמונה, ואותו חייל מופיע במחשבים של הרשויות כעריק, ומשמעות הדבר היא, שאותו חייל יכול להיעצר ע"י משטרת ישראל גם כאשר הוא מבצע עבירת תנועה פשוטה או בבדיקת שגרתית של רשיון נהיגה. בדרך כלל, חיילים שמוכרזים כעריקים, מוגש נגדם כתב אישום, והם נשפטים בפני בית הדין הצבאי.
עריקות של חיילים בשירות מילואים:
לפי חוק השיפוט הצבאי, סעיף 94, איש מילואים המוזמן לשירות מילואים פעיל לא התייצב, נחשב כנעדר מן השירות מאותו יום של שירות המילואים אליו לא התייצב.
עד 30 ימים מרגע שאותו איש מילואים נעדר מן השירות, נקרא בסלנג "נפקד", קרי, אותו איש מילואים נמצא תחת אחריות יחידתו, ויישפט בתוך יחידתו כשיתייצב, ע"י קצין ביחידה, בדרך כלל בדרגת סגן אלוף.
לאחר 30 ימים מרגע שאותו חייל נעדר מהשירות, נקרא בסלנג "עריק", קרי, הטיפול עובר למדור עריקים בשלישות הראשית.
המשטרה הצבאית נכנסת לתמונה, ואותו איש מילואים מופיע במחשבים של הרשויות כעריק, ומשמעות הדבר שאותו איש מילואים יכול להיעצר ע"י משטרת ישראל כאשר הוא מבצע עבירת תנועה פשוטה.
הנוהג הוא שחיילי מילואים הנעדרים מן השירות לתקופה שאינה עולה על שנה, מועמדים לדין משמעתי ביחידה, ואלו שנעדרים יותר משנה, בדרך כלל נשפטים בפני בית דין צבאי.
ושימו לב, עבירה של היעדר מן השירות נמשכת גם אחרי שמסתיימת תקופת המילואים של אותו איש מילואים, והרשעה בבית הדין הצבאי בעבירה זו גוררת אחריה הרשעה פלילית, היינו, עבר פלילי על כל המשתמע מכך.
עורך דין פלילי שי רודה מומחה לדין הפלילי על רבדיו השונים. מעניק ליווי משפטי לנאשמים בכל סוגי העבירות הפליליות. בעל משרד עו"ד פלילי בתל אביב.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
