דר. ברוך גולדצביג
"התשמע קולי"
אוצר: ד"ר אנטון בידרמן
לאמן מגוון רחב של יצירות שעסקו בעבר הלא רחוק בעיקר ביופי של נופי הטבע וביופי של הסביבה הקרובה דרך דימויי טבע דומם. בתערוכה הנוכחית מתמקד ברוך בדמויות מחייו ומעלה דרכם את תחושת הגעגוע העמוק באמצעות ביטוי אקספרסיבי לכוד בצבעוניות של אפלה מתמשכת. ציוריו עוסקים במומנט הפסיכולוגי והקיומי של האדם. דיוקנאות של אנשים מבוגרים נראים בערוב חייהם ובסבלם, נוצרת תחושה עמוקה של ערך קיומי ומצידו השני הפחד בפני המוות.
דר. ברוך גולדצביג נולד בצפת, אימו נפטרה עוד בהיותו ילד בברזיל. שם בילה את ילדותו ורכש את השכלתו כרופא באוניברסיטה סם-פאולו. עולה לישראל והיה בין מייסדי קיבוץ געש. אהבתו לארץ ישראל, לנגב, ולברתה אשתו ז"ל השפיעו עמוקות על חייו. לעולם לא השתחרר מבדידותו בדומה לשיר של רחל "זמר נוגה", אשר מתחיל ב"התשמע קולי", המביאה אותו לאותה תחושה של הגשמת רעיון העלייה ועזיבת קרובים וחברים בברזיל איתם הוא בילה, התחנך ועיצב את חייו.
הציור מהווה עבור ברוך גולדצביג כלי ביטוי ומוליך לרגש הפנימי המהווה חלק אינטגראלי מילדותו והתפתחותו המלווה אותו עד היום. השילוב בין אומנות ורפואה איזנו אותו באופן מושלם. בתערוכת יחיד הנוכחית בסגנון Emotional Realism נחשפים אנו לעולמו הפנימי, עולם שאבד וזעקת הגעגועים כהצבעה על קיומו של ה"אני" הזוכר והמתגעגע וכמוליך העובר מעשייה אמנותית אל עבר החיים עצמם, אל החוויה הרגשית המרחיבה את גבולות התודעה שהמניע המרכזי שלה אינו הטיעון האסתטי בלבד, אלא שכלול של טענה במישור הקיומי/מהותי. זה מתבטא בכוחו האינטואיטיבי ומעלה זיכרון אודות היכולת שלנו לחוות את הנשגב הטעון באמונה וברגשות עזים אל מישהו או משהו אהוב שאבד.
רגשות ילדות, בגרות, אהבה וגעגועים מהדהדים כמסמך ועדות למחזוריות החיים. מדיוקן עצמי עם הגולגולת דרך דיוקנאות קרוביו משמעות מיוחדת. עבודות שחורות, מקרינות עוצמה, כוח, פחד ויופי באקורד אחד. עשויות בצבעי שמן על בד ומאופיין בגוון של סופיות עם אסתטיקה של אלגנטיות. משטר עבודה קפדני וסיזיפי עם שליטה בתהליך. שחור בתוך שחור, חושך בתוך חושך, הולך לקראת המהות והתכלית בידיעה שבחירת הדימויים הם רק זיכרון בניסיון להרכיב מחדש היגד או משמעות. הדיוקנאות משמשים אותו כמטאפורה לנוף פנימי ולמה שמתחולל בתוכו והוא בודק את השפעת הזמן על עצמו. העיסוק שלו בדיוקן הוא אובססיבי, יש בו חפירה וגילוי מחדש, לפעמים חסר רחמים. התבוננות פולשנית ואינטימית שיש בה גם משיכה וגם דחייה. כמו אדמה חרוכה שאותה הוא מבקש להביא לידי ביטוי אמנותי ולספר על יופייה הפנימי. עם השנים הפך הציור של ברוך גולדצביג חושפני יותר, חופר עמוק יותר ויותר בהדגשת השינויים החיצוניים ובהן עבודה יותר אקספרסיבית. במבט מעוכב על ציוריו אנו מזהים הלכי רוח משתנים, ידיים ממששות, ידיים מעל המצח כנושאות תפילה, מתחת לסנטר, בתנוחות של דאגה, הרהור, תובנה, עייפות. הידיים אינן מניחות – מותחות את העור המקומט, מפסקות את העפעפיים, תוקעות אצבעות לפה, מועכות את עודפי העור ויוצרות קימוטים. בעבודה אחרת הגוף נמתח עד קצה היכולת, הראש מורם כלפי האפלה בזעקה רועמת של כאב ועל ידיו כפפות מנתחים ... בכל אחד מהעבודות הם נראים שונים כל כך, לעיתים הם נראים זקנים, לעיתים ילדים, לעיתים משתאים, והלכי הרוח משתנים מציור לציור וגם באותו ציור עצמו. נראה שאין גבול לסקרנות הזו של אדם אל מול פני האדם הקרובים לו, הפנים הם הדבר השכיח ביותר ועם זאת המרתק, המופלא והייחודי ביותר שלנו. בפני אדם משתקפת כל מהותו – עברו ועתידו וביניהם מצבו הקיומי של האדם.
פתיחת התערוכה: מוצ"ש , 22 למאי בשעה 20:00.
נעילת התערוכה: 14 ליוני 2010
ימים ושעות ביקור:
ב' – ה' , בוקר: 12:00 – 9:00, ערב: 20:00 – 17:00
כניסה חופשית..
בית האמנים חדרה
הנשיא פינת רוטשילד, חדרה
http://www.youtube.com/watch?v=XsQxLKWhUuo
Dr. ANTON BIEDERMANN is a Painter, Sculptor, Art teacher and lecturer, artistic project producer in Israel and abroad, Manager and Curator of the Art School and Gallery ?Studio Oman?- Hadera, Israel. http://enter-system.com/site/index.asp?depart_id=63175 http://www.art-studio.co.il>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
