אירוע חריג 

כה אמר בית הדין:

"הנה כי כן, לא הוכח שאכן היה אירוע שחרג מן הרגיל ביום "קרות האוטם" "(1), "מאמץ יוצא דופן הוכר ע"י בית הדין האזורי כ"אירוע חריג" "(2) "גם אירוע הבא על רקע קונסיטוציונלי הפורץ בקשר לתקרית בעבודה יכול להיחשב ל"תאונה". על העובד להוכיח במקרה כזה "אירוע חריג" בעבודה שגרם להתפרצות המחלה במועד שהתפרצה, על מנת שניתן יהיה לייחס את התפרצותה לעבודה דווקא ולראות בה "תאונת עבודה" "(3).

כדי שאירוע לב או אירוע מוחי ואף פגיעה נפשית יוכרו כ"תאונה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי, יש להראות "אירוע חריג". במאמץ פיזי חריג, לחץ נפשי בלתי רגיל או שילוב של השניים - רואים "אירוע חריג".

עדיין - המסגרת הכללית לגבי הקשר הסיבתי הנדרש לכאן - בעינה: יש להראות שהנזק אירע "תוך כדי ועקב העבודה" - וגרעין ההוכחה הוא אותו - "עקב".

"בהיעדר "אירוע חריג" לא ניתן על פי הפסיקה להכיר באוטם שריר הלב כתוצאה של "תאונת עבודה" "(4), "אם אותו אירוע חריג קורה במהלך העבודה והוא גורם או תורם לבואו של האוטם והכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל ולמתח נפשי (התרגזות או התרגשות יוצאת דופן) ובו זמנית או בסמוך לו - מופיע האוטם - מקובלת הדעה שקיים קשר סיבתי בין האירוע ובין "בוא האוטם" "(5).

פס"ד מנחה בסוגיה זו הוא עב"ל 573/05 דליה אמיר נ. המוסד לביטוח לאומי (ביה"ד הארצי לעבודה, הנשיא כב' השו' סטיב אדלר מיום 29.11.06), הסוקר את הפסיקה הקודמת ומעגן את דרך ההוכחה - ראשית קובע ביה"ד קיומו של "אירוע חריג" בעבודה ולאחר מכן מתמנה מומחה כדי לקבוע אם הנזק שנגרם נובע ממנו לפי הקריטריונים של החוק (ס' 83 סייפא לחוק הביטוח הלאומי).

מנגנון אירוע האוטם:

הרקע החיצוני - סביבתי / נסיבתי להתקף לב - ממאמץ חד או ריגוז/ריגוש קשה (בעבודה - כאן) גורם לעליה פתאומית וקיצונית בלחץ הדם, דופק וצריכת חמצן של הלב, לחץ מקומי בעורק כלילי מוצר כשכבר ברקע טרשת העורקים הכליליים - נוצר שבר של הציפוי הפנימי המסויד בעורק כזה המספק דם ללב - פצע ש"אוסף" בתהליך הגלדה תרומבוציטים שחוסמים בפקק את כלי הדם ונגרם אוטם. אוטם הוא מניעה של חמצן לאזור בלב שיסבול מתמותת תאים בעקבותיו ונזק ללב.

תהליך זה יכול לארוך 48 שעות אך מקובלת תקופה קצרה יותר. התקף הלב הקלאסי מתבטא בלחץ בחזה, קוצר נשימה, חולשה, הזעה, בחילה, סחרחורת וכו', ומופיעים שינויים אופייניים בא.ק.ג.

אישור לנזק כזה - בעליית ערכי אנזימים ספציפיים וטרופונין, וטיפול מיידי מקטין את הנזק.

גורמי סיכון:

כדי שיוכל מומחה רפואי לקבוע שדווקא אירוע חריג הוא הגורם לאוטם - יש להעריך איזה גורמי סיכון פנימי בנפגע לאוטם, שעלול להתרחש בגינם "מאליו";

גורמים אלה כוללים:

1. יתר לחץ דם.

2. יתר שומני דם וכולסטרול "רע".

3. עישון.

4. משקל יתר.

5. אישיות מסוג A (רגיזה/מתוחה).

6. סוכרת.

7. גיל מתקדם.

8. תורשה.

9. חוסר בפעילות פיזית.

קשר סיבתי:

עצם הימצאות טרשת בעורקי הלב (שהיא "מצב מכין" לאוטם), אין ממנה שהיא הסיבה לאוטם (באשר בלעדיה לא היה מתרחש). הגורם באותה עת בו מתרחש האוטם, מתקשר לאירוע החריג הקיצוני וככל שלנפגע רמת "סיכון נייטרלי" (גורמי סיכון פנימיים לאוטם - מעטים או אינם), ניתן ביתר קלות (ע"י ביה"ד או המומחה שמינה, או פקיד התביעות) לראות את סיבתו של האוטם באירוע החיצוני החריג. יש לציין שמי שעבודתו כרוכה במתח רב יומיומי או במאמץ פיזי קבוע - אין בה "אירוע חריג" לגביו, עליו להצביע על חריג - אירוע בולט ובלתי רגיל בניגוד לשגרה.

אין באמור לעיל אלא מידע כללי שאיננו ייעוץ משפטי או אחר כלשהם, מידע נוסף בנושא זה ניתן לקבל אצל העוסקים בתחום.

ע. שילוני - עורך דין

(1) דב"ע מו/215 - 0 חיים ברהום נ. המוסד לביטוח לאומי (פדאור 97 (6) 47).

(2) עבל 171/06 מנחם ז'טלני נ. המוסד לביטוח לאומי (פדאור 07 (5) 439).

(3) בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ. ביה"ד הארצי לעבודה ועובדיה כרם,

פד' נג' (2) 529.

(4) בל 25251/02 חנה יגר נ. המוסד לביטוח לאומי (ביד"ע חיפה 02 (10) 762).

(5) בל 2594/02 ד"ר פאול רוזנברג נ. המוסד לביטוח לאומי (ביד"ע אזורי לעבודה -

ת"א יפו, פדאור 02 (10) 756); שם לקה רופא מרדים באוטם אחרי שחלפו 10

ימים מויכוח קשה בעבודה ותביעתו נדחתה.

ע. שילוני עו"ד מומחה בנזיקין 30 שנות וותק והצלחות http://www.shilonican.com>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי