פגעו בך...אז מה עושים עם הכאב הזה שבלב?
חשוב ללמוד כיצד לטפל בכאב ,כדי להיות הקברניטים של ספינתנו.
כאב הינו תחום המחכה לאהבה. כאב הינו התחום שבו הנשמה עדיין לא החדירה מספיק אור שיאפשר ללב החומל והעדין להאיר.
עלינו לטפל בכאב -מתוך בחירה לצמוח . כאשר אנו חשים פגועים ,כואבים ונפרדים מהאדם האחר,הגיע הזמן להבין איזה שיעור הנשמה בחרה ללמוד ממצב זה. להתייחס אל ניסיון הכאב כאל מתנה.
אנו בוחרים את אהובינו ,את אלו שידעו ללחוץ על כפתורים אלה של כאבנו -כדי שנלמד ונצמח.באם נפגענו אנו לומדים שישנו תחום בליבנו שעדיין לא למד להיפתח.זה מצביע על מקום שדרכו אנו יכולים להחדיר אור לתוך עצמך.
אנו מושכים לתוך חיינו אנשים מסוימים, שיראו לנו את המקומות שיש לנו צורך להיות יותר פתוחים בו.חלק מהשיעור שלנו יהיה להישאר פתוחים ואוהבים גם אם הם פועלים בדרך ,שבעבר גרמו לנו כאב.
כאשר אנשים מרגישים פגועים,הם מתפרצים על האחר שלדעתם הוא הגורם לכאבם.עליהם להבין כי חייב להיות כאב קודם בתוכם ,שגרם לפגיעה.האדם שפגע,רק עורר כאב זה.
אם יש לך כאב בפנים-האחר לא יוכל להוציאו.האחר יכול לעורר בנו כאב רק אם הוא כבר נמצא בתוכנו .הכאב יכול לסגור את ליבנו ,רק כשליבנו רוצה להסגר. כשאנו בתוך הכאב,יש לנו נטייה להאשים את האחר ורצון לסגת ,להסתלק ולסגור את הלב.
קל יותר להרגיש צודק-אך הצדקנות מפרידה אותנו מאלה שאנחנו רוצים לאהוב ולהרגיש קרובים אלינו.
ככל שהנשמה מתקרבת יותר לאור ,אחד משיעוריה הוא:ללמוד לא להצדיק ולא להאשים –אלא לבוא מהלב ומתוך חמלה.זה כרוך בלראות את נקודת מבטו של האחר,בלי לחוש שעליך להוכיח לו דבר.
במקום זאת עלינו להסתכל פנימה . כל פעם שהאחר מעורר בנו כאב-אנחנו יכולים להרגיש אליו רק חמלה וצער לא כעס או תחושת איום.
לפני שאנחנו מטיחים האשמות באחר,סוגרים את ליבנו ונסוגים, וכך יוצרים הפרדה וכאב-נעצור!נשאל את עצמנו אם אנחנו מוכנים לפתוח פתח לאור.
לכן כשאנו חשים פגועים וכועסים ושהכעס שלנו מוצדק ,ואנחנו משוכנעים ,שאנחנו הם אלה שנפגענו ומישהו חייב לנו התנצלות –נכנס רגע לשקט ,לפני שנתקוף אותו בזעם!
איך להיפתח לאור בשעה שכואב לנו?
כדאי להפסיק ולדבר כשהאנרגיה הופכת לכבדה ודחוסה.כדאי להתרחק פיזית כדי לשפוך אור על המצב.
א.להתרחק מנוכחותו הפיזית של האדם המעורר את הכאב עד שמתחזקים ומתמלאים אור.אם אתה בקרבתו,אתה בתוך ההילה שלו.האחר חש כאב או יוצר כאב אצלך.השהיה לידו מקשה להחזיר את האיזון לקדמותו.
ב. להתרחק פיזית ולשמור שתיקה ,להיות לבד .לקחת פסק זמן למחשבה שקטה.אמור שאינך רוצה לדבר מתוך כעס ורצונך להירגע. עליך להבין כי כשאתה מתנפל על האחר, זה משום שבפנימיותך אינך מרגיש טוב עם עצמך.וכך גם האחר אשר מתנפל עליך,הוא עושה זאת מהמקום בו הוא מרגיש רע עם עצמו.
ג.שב בשקט דמיין שלווה ושלום.נוף קסום.זיכרון נעים במיוחד.משהו שיאזן אותך.
ד.עכשיו אתה יכול לראות את נקודת הכעס של האחר.לראות את כאבו מתוך חמלה ואי הצמדות ,ומבלי להרגיש אחראי באופן אישי לתגובתו.
ה.שאל את עצמך, מהם השיעורים שאתה לומד ,מהשהיה במחיצתו של אדם זה, ואיך אתה צומח מזה?כאב תמיד מציין הזדמנויות חשובות ללמידה.
ו.בקש מנשמתך להראות לך איזו מתנה קיבלת מהמצב ומהאדם הזה?איזו מתנה תקבל כתוצאה מהמצב שיצרת.וברגע שתבין תפעל לפיו.
כשכואבים חשים מופרדים מאחרים.אם אהבתנו או צפיותינו- אינן נענות.אין להאשים אחרים.זה יחריף את מאבקי הכוח.אי אפשר לקבל תשובות בזמן מאבקים אלו.
ז.במקום זאת, השקט את האנרגיה שלך.דמיין שאתה חובק את האיש בכל ליבך וסולח לו בכל מחיר.
ח.בזמן כאב אתה קרוב לנשמתך,יותר מבכל זמן אחר.אתה חווה באופן ישיר,השאר בליבך והתמקד במקום גבוה זה.
לסיכום:
-הכאב שאנו חשים ,מבטא תחום בחיינו שאינו כשורה:אמונה,מחשבה,רגש שרוצה להירפא ולהיות נאהב.
-אל תאשים את עצמך ואל תחשוב שאתה אדם רע.במקום זה ראה בזה הזדמנות לחוות ולרפא את אותו התחום בחייך.
-כשאנשים כועסים עלינו או נדמה לנו שהם רוצים לפגוע בנו .זה קורה מפני שהם עצמם נתונים בכאב.יהיו כאלה שיחשבו שרצית לפגוע בהם מתוך כאבם.יתכן וביטית דעה שונה ,או העדפה אחרת משלהם פשוט מפני העדפה אחרת ולא מתוך כוונה לשלוט או לתמרן.כוונותיך היו נקיות .אל תיתן לכעסים לעורר בך כאב.
-כשאנשים פגועים וכואבים –הם בדרך כלל רוצים שתחבק אותם ותתייחס אליהם בעדנה,באהבה ובהבנה.
-חלק מהעבודה עם האנרגיה היא לעצור ,לרכך את ליבנו ולהקשיב כשנמצאים בסביבה אם יש אנרגיה פגועה או כועסת.
-מפתה להיכנס למגננה כשמרגישים מזולזלים או מואשמים.
-פרידה באה מהצורך להתגוננות ובשמירה על כבוד וגאווה.
-בזמן הכאב מה שאתה באמת רוצה זה שיקשיבו לך .יהיו נחמדים ,עדינים אליך ויבינו שאתה מאוכזב ולא שייסוגו ויכנסו למגננה.שיכירו בזה שנפגעת. במקום זה מצפים שיאמרו:כן,אני מבין ,אני מצטער שפגעתי בך!
ואסיים באחת מיצירות החמדה המיוחדות ביותר של צדיקי הדורות, היא התפילה הנרגשת ומלאת החן שחיבר, יצר וערך הצדיק הקדוש מליז'נסק, רבי אלימלך זצ"ל:
אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד את מעלת חבירינו ולא חסרונם. ושנדבר [ונוליך] כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חבירו, חלילה.
*בהסתמך על ספרה של סאנאיה רומן המתקשרת עם אורין "עוצמה אישית דרך מודעות":
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



