זמן צביעה הגיע.... עם איזה חומר גלם בחרנו לצבוע?
הסברים על סוגי הצבעים המתאימים לאחר הצריבה:- (המומלצים על ידי)
צבעי עפרון (אקוורל) שהם צבעי המים. צבעי עפרון, או כל הגדרה אחרת שתמצאו לחומר הגלם הנפלא הזה.
צבעי מים מדוללים בבקבוקונים (אקו-ליין) שיהיה צורך לדלל עוד ועוד....
צבעי עפרון - למה?
צבעי העפרון מאוד ממוקדים, הפיגמנט יציב (באם מדובר בעפרונות איכותיים) וחסכוניים מאוד.
צבעי האקוליין, המדוללים - למה?
בשם היכולת להפכם לרב גווניים. כלומר, ניתן לעשות "הכלאה" מדהימה ואינסופית בין 3 צבעים בסיסיים (צהוב, כחול ואדום).
ליצור כמות לא מבוטלת לצביעת רקעים, ובכלל, תענוג צרוף להשתמש בצבעים הללו, עם או בלי צבעי העפרון.
כלים לשימוש בצבעים:-
לצבעי העפרון נשתמש בקיסמי אזניים (או צימרוני אוזניים למדקדקין...) ומכחולים מיוחדים המיועדים לצבעי מים (ידית ירוקה או כחולה ושיער ג'ינג'י.
לצבעי האקוליין - מכחולים.
על השולחן לפנינו יהיו מונחים הצבעים, מגבונים לחים. קיסמי אזניים, נייר סופג. כלי עם מים. מכחולים.
בחרנו למשל, לצבוע פרחים. נתחיל בצביעה מהחלקים החיצוניים של הדוגמא, כלומר, לא ממרכזה. מדוע? על מנת שלא ניגרור את הצביעה פנימה.
בחרנו לצבוע את עלי הכותרת במקרה זה... בחרנו לצבוע בצבעי העפרון. נבחר בגוונים רכים (כמו ורוד וסגול). נפזר את הורוד בחלק התחתון של עלה הכותרת (מכיוון בסיס הפרח) ונפזר צבע עם כיוון הסיבים כ- 2/3 משטח העלה. את הצבע הסגול נפזר על 1/3 הנותר, ואפילו נגלוש מעט לתוך הורוד.
ניקח קיסם אוזניים טבול במים (להספיג מעט בנייר הסופג) ולהתחיל לפזר את הצבע. מתקבל גוון בהיר ואחיד על גבי העץ. להפוך את הקיסם. לטבול אותו במים, להוריד שאריות כנ"ל, ולפזר את הצבע הסגול. לקחת קיסם נקי, לטבול במים, ולסחוט אותו, ולהתחיל למזג בין הצבעים. להשתדל להשאיר סימנים מהצבע הוורוד ולא לבלוע אותו לחלוטין על ידי הסגול. כך חוזרים על הפעולה על כל עלי הכותרת.
צבעי המים מתייבשים מאוד מהר, והצבע הופך לבהיר יותר לאחר הייבוש (ניתן לזרז את התהליך עם פן) ולדאוג שהצבעים לא ישתלטו על הצריבה. כלומר, לא יהיו סימנים "חלביים" על גבי הצריבה. יש לוודא שרואים את העץ היטב תחת הצבע, והצבעים שנותרו על העץ יהיו עדיין בעלי נוכחות, ועדיין שקופים, שרואים את העץ.
אותו תהליך נעבור על גבי עלי הפרחים (הירוקים).
לאחר הייבוש, קיימת אפשרות (מדהימה לדעתי.....) לתקן את הצבעים שהושמו על העץ. להבהיר, לשפר, להוסיף, אבל לא נגיע לעולם למחיקה מושלמת של הצבע.
לאחר שסיימנו לצבוע את הפרחים (במידה ומדובר בצביעת פרחים בלבד, כולל ניצנים, נשאלת השאלה באם לצבוע את הרקע.
יש לא מעט פרטים לחשב ולחשוב עליהם כאשר צובעים, או מחליטים לצבוע רקע:-
מה העץ אומר? - כלומר, האם העץ טבעי בעל מירקם מעניין, ואין סיבה לצבוע את הרקע?
האם העץ מעובד, והוא סתמי עד כדי כך שמאוד מומלץ לצבוע את הרקע?
איזה צבע יתאים לרקע? כל צבע?
ובכן. אם העץ טבעי, והמרקם שלו מדהים. הניחו לו. מקסימום אפשר להוסיף לו טונים של מיישן (על בסיס צבע אקרילי המדולל מאוד מאוד במים) דבר שיעמיק את המירקם ויבליט אותו.
אם העץ סתמי, מעובד, וחסר כל מירקם הצבעים לרקע שיתאימו לו הם משפחת הצהובים= חרדלים = חומים בהירים מאוד.
לא להתפתות לגווני תכלת=כחול=אפור או צבעים פסטלים אחרים. מסיבה אחת פשוטה. העץ יאבד את תפקידו כאן.
צבעו אם כן. אל תחששו. השתמשו בצבעים בתבונה, ערבבו, ומצאו את הנישה שלכם, של צריבה וצביעה גם כן.
לא חייבים לצבוע הכל. אפשרי להשתמש בפריט הכי קטן בצריבה לצביעה, והעבודה מקבלת מימד אחר, ועצום.
כל הזכויות שמורות לשרית צור.
כתיבה, עריכה והגהה.
מאחורי 9 שנות צריבה על עץ, תוך פיתוח שיטה שונה מהשיטה המקובלת המסורתית. החדרת הציור/רישום לתוך העץ, גירוי יכולות ציור, שיטות צביעה ושליטה בצבעי המים על כל צורותיהם. אמנות, הערוי המתמיד לחולים במחלה זו-המוטו שלי! באתי. ראיתי. ניצחתי. http://www.saritush.com/>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
