ירוק, אקולוגי - ויקר מאד 

מוצר חדש נוסף לאחרונה לשלל המוצרים האקולוגיים המציפים את השווקים; צימר אקולוגי.
תמורת סכום שנע בין 800 ש"ח ל1,200 ש"ח ללילה יקבלו המתארחים אכסון מופחת טכנולוגיה ורווי בציוד ממוחזר ושלל מאפינים ירקרקים. 800 ש"ח ללילה. 1,200 ש"ח ללילה...
מוצרים ירוקים עולים על פי רוב ביוקר. יקר לייצר טבעי, מספרים לנו, לפתח, לגדל ,לשווק.
ובכל זאת הנתק שבין אקולוגיה לכלכלה, אותו מנסים הספקים השונים למתג, להעצים ולשכנע בהצדקתו, זועק לשמיים.
כדי לממן צימר שעולה 800 ש"ח בסוף השבוע צריך לעבוד קשה מאד כל השבוע. עבודה קשה כרוכה פעמים רבות בנסיעות, בשימוש בשפע טכנולוגיות, ניירות, מדפסות, חשמל. בספיגת קרינה מכיוונים שונים החל מזו של הנייד הרושף באוזן תמיד ועד זו של הרווטר, בהפחתת שעות השהייה עם המשפחה והחברים, שלא לדבר על העדר פנאי לתחביבים, פעילות גופנית וסתם שקט ורגיעה. מציאות שאינה מסתדרת כלל ועיקר לא עם אקולוגיה של הסביבה ולא עם אקולוגיה של הלב.

נניח שמוצרים המוגדרים "אקולוגיים" היו עולים פחות, למרות עלויות הייצור והתקורות. היו עולים פחות משום שהמוכרים שלהם היו מוכנים להקטין במשהו את הרווח שלהם. לא להיוותר נטולי רווח, אלא מופחתים ממנו. אם פער התיווך הוא X אולי ניתן להסתפק ב X-20%.
אם כל זה היה קורה היה נסדק מעט המעגל המעיק והבלתי נמנע לכאורה של צריכה המחייבת עמל רב כדי לממנה וזאת רק כדי לצרוך שוב ושוב ולהמשיך ולעבוד ולייצר עוד ועוד הכנסות.
הסכמה להפחית את הרווח, שלא על חשבון הצורך והמחוייבות של המשווקים השונים להתפרנס בכבוד, אלא מתוך מימוש מעשי של אידאולוגיה אקולוגית (הכרוכה לא רק בהרחבת פלח השוק והאופציות העיסקיות, המתלווה לצרכנות הירוקה - אלא בעיקר בעשייה תורמת תוך ויתור עצמי מרצון, ברוח האידאולוגיה הסביבתית שיש בה פשטות, צניעות והסתפקות בפחות).
כל עוד קנה המידה להשוואה הוא הרווח הקיים במשק בקרב כלל היצרנים והמוכרים, תוך השקעה בתקורות ואמצעי ייצור שחלקם אינם אקולוגיים כלל (פרסום חוצות, חנויות יוקרתיות וכו') - אין כל ערך מהותי במוצר הירוק.

יצרנים, ספקים ונותני שירותים ירוקים שאינם מוכנים לשלב את תפיסת העולם האקולוגית באורח חייהם ועיסוקם, יכולים להחשד בנקל ככאלו המונעים ע"י בצע כסף בלבד, שהרי השוק הירוק מתרחב מאד וטמונות בו שפע הזדמנויות עיסקיות ורווח, שאינו תורם דבר וחצי דבר לאף אחד מלבד לכיסם של המשווקים.

מוצר - מתפוח ועד צימר, מבוטן ועד מכונית, יכול להיחשב כאקולוגי רק אם הוא משלב בין אמצעי ייצור הפוגעים פחות בכדור הארץ ובמשתמשים בהם לבין אחריות חברתית אמיתית לצרכנים הפוטנציאליים. מוצרים אלו צריכים להיות אפשריים יותר לקהלים מגוונים (האם אנשים שאינם עמידים יכולים להרשות לעצמם לצרוך ירקות אורגניים ולשהות בצימרים ירוקים העולים ממון רב?) ומתחשבים יותר בקהל הצרכנים (שיוכל לעבוד מעט פחות ולחיות קצת יותר כדי לשהות בהם).
כדי לעשות זאת אין צורך לשנות לחלוטין את הנחות העבודה הכלכליות המקובלות, אלא לקחת מידה של אחריות אישית, מעורבות כנה ורצון טוב. להסכים להסתפק בפחות. צניעות שתחזור אל מאפשריה במהירות הבזק ותניב להם לא רק תחושת ערך ומשמעות, אלא בסופו של דבר גם רווח כלכלי ישיר. היות וספקים ירוקים שונים הם גם צרכנים של מוצרים אלו, הרי שהפחתת מחירים על רקע אידאולוגי עשויה להביא עימה להוזלה מסויימת במשק סחורות אלו מחד ולהגברת הצריכה מאידך. זאת לרווחת הצרכנים הירוקים כולם.

מציע להקים תו איכות חדש, לצד אלו האקולוגים והידידותיים לסביבה - "ידידותי לעובד" או "מופחת זיעה" או פשוט: הגון.
טל רביד - מורה ליוגה
04-8711887
www.talravid.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי