הכותבים : מר חיים חיטמן ורו"ח אורנה צח (גלרט).
בית הדין האזורי דחה את תביעתה של חכימי ספת איריס (בל/5923/08) לתשלום דמי לידה מאחר ולא הוכרה כעובדת שכירה אצל בעלה, למרות ששולמו בעדה דמי ביטוח כעובדת.
רקע עובדתי
1. בעלה של התובעת הפעיל עסק עצמאי לממכר מזון במשך 10 שנים.
2. התובעת טוענת כי עבדה בעסק בשעות מפוצלות בבוקר (7:00-10:00) ובשעות אחה"צ בעבודות מטבח וניקיון.
3. הבעל דיווח על אשתו כשכירה ושילם דמי ביטוח בעדה מחודש פברואר 2007 עד ינואר 2008 (תקופה שמזכה בתשלום דמי לידה).
4. לטענת התובעת שולם לה שכר התואם את שעות עבודתה מידי שבוע במזומן.
עובדות נוספות, פורטו בהחלטת ביה"ד.
החלטת בית הדין:
לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, עבודתה של אישה בעסק עצמאי של בעלה נבחן על פי אמות המידה והמבחנים לבדיקת קיומם של יחסי עובד ומעביד המקובלים בדיני עבודה. בית הדין בחן מבחנים אלה, כדלקמן:
א. התובעת לא החליפה אף עובד אחר כשהתחילה לעבוד, וגם כאשר יצאה לחופשת לידה ואף לאחר מכן אף עובד לא בא במקומה. העובדת גם לא חזרה לעבודה לאחר חופשת הלידה.
ב. התובעת אינה מכירה אף אחד מהקונים או מהספקים.
ג. לדעת בית הדין, אחד מסימני ההיכר המובהקים לקיום יחסי עובד מעביד, להבדיל ממערכת יחסים התנדבותיים, הוא תשלום שכר תמורת העבודה. התובעת לא הציגה הפקדות של משכורת.
ד. התובעת לא הציגה תלושי שכר למעט תלוש אחד פגום. גם את הסכם ההעסקה הגישה רק בשלבים מאוחרים של הדיון.
ה. בית הדין הדגיש כי על התובעת מוטל נטל הבאת ראיות. ככלל, ככל שהראיה יותר משמעותית, רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגת הראיות מסקנות כנגד מי שנמנע מהצגתן. התובעת נמנעה מלהביא ראיה כמו עדות רואה החשבון אשר הנפיק לטענתה את תלושי השכר, כמו עדות בעלה או עדות חמותה ששמרה על הילדים כאשר היא הייתה בעבודה.
ו. התובעת מסרה לבית הדין תעודת "שחרור יולדת" שבו ציינה שהיא "עקרת בית".
בית הדין סבר כי לא הוכח שפעילותה של התובעת בעסק, אם בכלל, חרגה מ"עזרה משפחתית" לבעלה.
כיוון שכך, התובעת לא הוכיחה כי היחסים בינה לבין בעלה "לבשו אופי של יחסי עובד מעביד", כדברי בית הדין.
לסיכום:
יחסי עבודה בין קרובי משפחה נבחנו פעמים רבות בבית הדין לעבודה.
הלכה פסוקה היא כי קרבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד, בין בני משפחה ובין בני זוג.
לעומת בני משפחה אחרים, הגדרת אישה שעובדת בעסק בעלה כעובדת שכירה לא תיבחן על פי ההגדרה המקילה שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, אלא על פי אמות המידה והמבחנים לבדיקת קיומם של יחסי עובד ומעביד המקובלים בדיני העבודה.
קרוב משפחה שטוען שהיחסים בינו לבין קרובו המעסיקו חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית חובת ההוכחה מוטלת עליו ועליו לשכנע כי קיימת מערכת חוזית של חובות וזכויות.
הכותבים הינם ממיזם הביטוח הלאומי במשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם אורנה צח (גלרט) רו"ח.
WWW.ARTZI-HIBA.CO.IL
אורנה, יועצת בעלת שם בנושא הביטוח הלאומי, מנכ"לית חברת אורנה צח בע"מ. פועלת במיזם משותף עם חברת ארצי את חיבה למתן פתרונות בתחום הביטוח הלאומי ושילובם יחד עם חוקי המס השונים. אורנה, מתמחה בכל נושאי הביטוח הלאומי (לרבות ביטוח בריאות ממלכתי) ליחידים ולתאגידים בנושאי גבייה, ביטוח וגמלאות ומייעצת לקראת יציאה לשליחות לחו"ל ולקראת החזרה לארץ.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
