רבי שמעון בר יוחאי ואש מדורות ל"ג בעומר
רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) חי באמצע המאה השנייה לספירה ,לפני כ- 2,000 שנה. נולד וגדל בגליל. התגורר בצידון, בבית פאגי ובמירון.את ישיבתו ייסד בתקוע שבגליל המערבי.הוא היה אחת מדמויות המופת בהיסטוריה האנושית. תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא והיה חשוב מאד אצל רבו, שסמך רק את עליו ועל רבי מאיר.
עוד בילדותו היה הרש"ב נבדל במידה ניכרת משאר בני גילו. שאלות כגון "לשם מה אני חי?", "מי אני?", "ואיך בנוי העולם?" ניקרו במוחו ולא נתנו לו מנוחה. חכמי דורו והבאים אחריו שבחוהו מאד והללו את תורתו. הלכותיו נמצאות כמעט בכל מסכתות הש"ס . מיוחס אליו ספר הזהר, שנודע בשם מדרש דרשב"י.
מרד בר כוכבא קטע את תור הזהב בבית מדרשו של רבי עקיבא. 24.000 מתלמידיו מצאו את מותם במהלך קרבות עקובים מדם ובמגפות שפרצו באזור. רבי שמעון בר יוחאי היה אחד מחמשת התלמידים היחידים ששרדו.
רשב"י לא השתתף בתחילה במרד נגד הרומאים, אך רדיפותיהם והריגת רבי עקיבא הפכו את לבו נגדם. הוא נמנה מאז על החוגים שהתנגדו בצורה עזה לשלטון הרומאים בארץ ישראל והטיפו נגד השלמה עם השלטון הזר לאחר מרד בר כוכבא, בשל גזירות אדריאנוס ורציחתו של מורו.בעקבות הלשנה עליו נידון למיתה על ידי השלטון הרומאי, ונאלץ לרדת למחתרת.
רשב"י ובנו אלעזר התחבאו 12 שנים במערה בפקיעין וניזונו מעץ חרוב וממעין מים שנבראו להם בדרך נס. בשנים אלה הם למדו תורה כאשר כל גופם מכוסה חול עד צווארם, ורק בזמן התפילה יצאו מהחול והתלבשו.
באותן השנים, חיבר הוא ע"פ המסורת את "ספר הזוהר" שהוא הטקסט העיקרי של תורת הקבלה וכן את ה"מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי" – על ספר שמות . [יש הטוענים שרק לאחר צאתו מהמערה קיבץ רבי שמעון בר יוחאי סביבו תשעה תלמידים, עלה עימם למערה קטנה במירון וכתב בעזרתם את ספר הזוהר, ספר הספרים של הקבלה.]
בתום 12 השנים, הגיע אליהו הנביא למערה והודיע לרשב"י כי קיסר רומא מת ובטלו גזרותיו. בצאתם מהמערה ראה רשב"י בעולם אנשים מתבטלים מתלמוד תורה ועוסקים בחרישה וזריעה נתן בהם עיניו ונשרפו. יצאה בת קול מן השמים ואמרה "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!".
חזרו רשב"י ואלעזר בנו למערה לעוד 12 חודשים, שבסופם יצאו מהמערה ופגשו אדם המביא לכבוד שבת שני הדסים, וכך ראו כמה חביבין מצוות על ישראל ונתקררה דעתם.
לאחר צאתו מן המערה נדד רבי שמעון בר יוחאי בגליל והרביץ תורה בישוב היהודי.
בתלמוד מסופר ,כי יצא עם משלחת של חכמי ישראל לרומא, ובהשתדלותו שם בוטל האיסור על שמירת השבת והמילה, לאחר שהוציא דיבוק מבת הקיסר מרקוס אורליוס שהיה נאור והגון למרות זאת בתקופת שלטונו ,היו יחסיו עם היהודים עוינים ביותר.
מסופר עליו גם כי פעם באו לפניו איש ואשתו להתגרש, מפני שהאישה לא ילדה לו במשך עשר שנים לנישואיהן. רשב"י הציע להם שיעשו סעודה קודם הגט כמו סעודת הנישואין, ולבסוף התחרטו על הגט ורשב"י התפלל עליהם ונולד להם בן.
אגדה אחרת מספרת על תלמידו של רבי שמעון בר יוחאי שיצא לחו"ל והתעשר והיו תלמידיו מקנאים בו. הוציאם רבי שמעון בר יוחאי "לבקעה אחת של פני מירון ונתפלל ואמר: בקעה, בקעה! מלאי דינרי זהב". התחילה מושכת דינרי זהב לפניהן. אמר לתלמידיו: אם זהב אתם מבקשים, הרי זהב! טלו לכם! אבל היו יודעין: כל מי שהוא נוטל עכשיו – חלקו של עולם הבא הוא נוטל, שאין מתן שכרה של תורה אלא לעולם הבא!"
לפי המסורה ,היום שבו הוסמך רבי שמעון בר יוחאי להיות רב הוא היום שבו התחתן וגם היום שבו נפטר במירון בל"ג בעומר. פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי קשורה גם לאש – וגם להילולה.
"אותו יום (=ל"ג בעומר) ביקש רבי שמעון בר יוחאי להסתלק מן העולם,
והיה מסדר דבריו.
נתכנסו החברים לביתו, והוא אמר להם:
עתה שעת רצון היא, מילים קדושות שלא גיליתי עד עתה רצוני לגלותן…
וכל אותו היום לא פסקה האש מן הבית,
ולא היה איש אשר יקרב אליו – כי לא יכול,
כי האור והאש היו מסביב לו.
משיצאה מיטתו, פרחה באוויר, ואש הייתה לוהטת לפניה.
והנה נשמע קול:
עלו ובואו והתכנסו להילולה של רבי שמעון בר יוחאי." (על-פי ספר הזוהר, אידרא זוטא, דברים – פרשת האזינו, עמ' רצו.)
קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון וקבורת בנו אלעזר בגוש חלב. על-פי המסופר בספר הזוהר, ביום מותו של רבי שמעון בר יוחאי היה ביתו אפוף אש; ולזכר אותה אש נהגו להדליק מדורות בל"ג בעומר.
בחגיגות ל"ג בעומר, מדליקים יהודים בכל רחבי הארץ מדורות, שבאות לסמל את האש האדירה, שהקיפה את רבי שמעון בר יוחאי.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
