המצב גרוע, אך לא באשמתי
צריך להיות צנוע, וגם מציאותי
חוללו כאן ביחד נס גדול
הוקוס פוקוס אחד לבן כחול
שאוכל כאן לגדול ולגדול.
[מתוך: "אין לי כסף אין לי"/גידי גוב]
עם השנים שעברו הפך תחום הכספים מורכב ומסובך. עם התפתחות הטכנולוגיה, המסחר והגלובליזציה נוצרו כלים פיננסיים מתוחכמים, כגון: אג"ח, מניות, קרנות נאמנות ותעודות סל.
ככל שהזמן חלף, כך נוצרו להם כלים פיננסיים מתוחכמים אף יותר, כגון:
1. אג"ח מבוסס משכנתאות (MBS) – ניירות ערך שתזרים המזומנים שלהם לפירעון הקרן והריבית נובעים מתזרימי מזומנים של פירעונות קרן וריבית של הלוואות למימון נדל"ן למגורים.
2. CDO - חברות ה-CDO מנפיקות אג"ח של עצמן והתמורה משמשת אותן לקנייה ולהשקעה בחובות של חברות אחרות.
3. עסקת החלף לשמיטת חובות (CDS) - הסכם דו צדדי, המאפשר העברת סיכון אשראי של צד שלישי מצד ראשון לצד שני. צד אחד בעסקת ההחלפה הוא המלווה, שניצב בפני הסיכון של שמיטת חוב מהצד השלישי. הצד השני בעסקת ההחלפה מסכים לספק ביטוח לסיכון זה, בתמורה לתשלומים תקופתיים (סוג של פרמיית ביטוח). אם הצד השלישי שומט את חובו הצד השני, שסיפק את הביטוח, הלה חייב לרכוש מהצד הראשון, המבוטח, את האג"ח שלא נפרעו ולשלם לו את שארית הריבית ואת הקרן.
לאור האירועים הקשים שפקדו את ארה"ב בשנת 2001, ביניהן התפוצצות בועת ה-"דוט.קום" [עליית ערך מהירה במניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו. תקופה זו אופיינה בהיווסדותן של חברות מבוססות אינטרנט רבות] בחודש מרץ ונפילת מגדלי התאומים בחודש נובמבר, החליט יו"ר הבנק הפדראלי דאז, פרופ' אלן גרינספאן, בחודש יוני 2003 להוריד את הריבית הפדראלית (הריבית שלפיה הבנקים לווים כספים מהבנק המרכזי) לרמה של 1%, מה שהפך את האשראי לזמין ולזול. מהלך זה השפיע גם על הציבור הרחב שלוה מהבנקים, ואכן לווי הסאב-פריים (כאלה שיכולת ההחזר שלהם מוטלת בספק) לוו כסף ובגדול (הייתה עלייה של 292% מ-332 מיליארד דולר ל-1.3 טריליון דולר). ביקורת רבה הושמעה כנגד מהלך זה, ועפ"י סקר שנערך בנושא, הבריטים האשימו את מר גרינספאן באחריות למשבר: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=rd20090630_08.
בנוסף לאמור לעיל, בל נשכח חוקים מקלים שחוקקו בארה"ב, כגון "חוק מקדמת אפס", אשר תרמו באופן ישיר להיווצרות המשבר (הרחבה נוספת ניתן לראות במאמר "הסיבות שהביאו לכדי משבר הסאב-פריים").
באוגוסט 2007 התפוצצה בועה זו בארה"ב וכתוצאה מכך החל משבר, אשר התפשט במהרה למדינות נוספות וסחף עימו מדינות רבות אם לא את כולן.
המשבר הנוכחי חשף את התלות הכלכלית בין מדינות העולם במלוא מערומה. כמעט ולא נשארה חלקה אחת טובה שלא נפגעה. גם מדינות עולם שלישי רחוקות ומבודדות נפגעו מהמשבר עקב תיירות הולכת ומתדלדלת ומסיוע הומניטארי הולך ופוחת.
הרעיון של כלכלה אוטרקית [כלכלה עצמאית בה היחידה הכלכלית אינה מקיימת סחר חוץ עם סביבתה ומנסה לספק את כל צרכיה בכוחות עצמה. המילה "אוטרקיה" מגיעה מיוונית ופירושה: "סיפוק עצמי"], אשר מתקיימת בזכות עצמה ולא צריכה לשאר, כפי שיושם ע"י הרודן והצורר הגרמני, אדולף היטלר, במסגרת תהליך ההאחדה [תהליך ההשתלטות של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטארית, אשר נמשך בין השנים 1933-1934], נראה כעת רחוק מתמיד.
עידן עשוש. B.A בכלכלה-חשבונאות, אוניברסיטת בר-אילן. KPMG סומך חייקין.
ניתן לצפות בתכנים נוספים בכתובת http://idanashush.blogspot.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
