ארבעה דורות לשואה-מי יישא את נס ריפויה?
ידועה אמירת המשורר טשרניחובסקי:: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו".כולנו נולדים לתוך סיפור כלשהו, עם הנוף ברקע המיוחד,
המשפיע על צמיחתנו הפיזית, הרגשית, החברתית והרוחנית שלנו.
על פי מחקרים,לגבי השפעות ארוכות טווח של ילדי "הדור השני" לשואה , סבל הוריהם השפיע על חינוכם, על היחסים האישיים ועל
הפרספקטיבה של חייהם.
ילדי ניצולי השואה, הושפעו עמוקות לחיוב ולשלילה מההשלכות של האירועים הנוראים שהתנסו בהם הוריהם. הטראומה הייתה כל כך חזקה
עד שהשפעתה משתקפת גם אצל בני "הדור השלישי", ילדיהם של בני הניצולים.
ילד אשר ברקע חייו נמצא סיפור השואה ,עלול היה להיתקל בקשיים בפיתוח הבנתו. אך ,בו זמנית,הילד עשוי היה לקבל מניסיון הוריו,כמה
מיומנויות מועילות של התמודדות.למרות הטראומה ,יכול להיות מועבר על פני הדורות-חוסן.כגון ההסתגלות, היוזמה, העקשנות - אשר
אפשר להורים ניצולי שואה לשרוד את אותה.תכונות אלה עשויות לעבור אל ילדיהם.
מחקרים מראים גם,כי ניצולי שואה וילדיהם הם בעלי נטייה לקחת על עצמם משימות קשות. הם יודעים איך להתמודד ולהסתגל לאתגרים.
ערכי המשפחה חזקים אצלם וזהו מאפיין נוסף חיובי אצל רבים מן הניצולים וילדיהם.
במקרה של ילדי ניצולי השואה, סיפור הרקע נוטה להיות תעלומה מחוסר מידע [ניצולים אחדים לא דיברו עם ילדיהם על חוויות השואה
שלהם. ילדיהם גדלו בבתים של מסתורין ודברים מוסתרים. שתיקה זו תרמה לתרבות של דיכוי בתוך המשפחות האלה]. או גדוש במידע
טראומטי עבור ילדיהם [ניצולים אחרים דיברו הרבה על הילדים שלהם על חוויות השואה שלהם. במקרים מסוימים, הדיבור היה יותר מדי,
מוקדם מדי, או לעתים קרובות מדי].
בשני המקרים, הילדים חוו טראומה.לפי האקדמיה האמריקאית של מומחים לטראומות-ילדי ניצולי שואה עלולים להיות בסיכון גבוה יותר
לסימפטומים פסיכיאטריים, כולל דיכאון, חרדה .
לאחר המלחמה ,ניצולים רבים רצו להשתקם במהירות ולא תמיד התחתנו מתוך אהבה.למרות זאת נשארו נשואים והייתה לכך השפעה על
ילדיהם,מכיוון שלא תמיד הייתה אינטימיות רגשית בבית והם העבירו את זה לזוגיות שלהם.סוגי נישואים אלו גם הפריעו לילדים לטפח דימוי
עצמי חיובי.
ההורים הראו גם נטייה למעורבות יתר בחיי ילדיהם, עד כדי מחנק. הסיבה למעורבות זו,לדעת החוקרים, הייתה תחושת הניצולים כי ילדיהם
קיימים כדי להחליף את שנגזל מהם בשואה בצורה כל כך טראומטית. מעורבות זו התבטאה ברגישות יתר וחרדה לגבי התנהגותם של
ילדיהם, וגרמה להורים לאלץ את ילדיהם למלא תפקידים מסוימים, או לדחוף את ילדיהם להביא הישגים גבוהים יותר.
רבים מההורים הניצולים ,הגנו על ילדיהם מעל לנורמה .כמו כן,חוסר האמון שלהם בסביבה החיצונית הועברה לילדיהם. כתוצאה מכך, חלק
גם ילדי הדור השני מתקשים לסמוך על אנשים מחוץ למשפחה שלהם.
מאפיין נוסף היה קושי בהפרדה בין הילד להוריו. לעתים קרובות במשפחות של ניצולים, "הפרדה" הופכת לעניין של חיים ומוות. ילד שנפרד
מהוריו ,ניתן לראותו כבוגד או כנוטש את המשפחה. ומי שעודד את הילד להיפרד מהוריו,ראו בו איום, או אפילו רודף.
שכיחות גבוהה יותר של הפרדה, חרדה ואשמה נמצאה אצל ילדי הניצולים יותר מאשר אצל ילדים אחרים. כמו כן הצורך העז לשמש מגינים
של הוריהם.
תסמינים לטראומות אלו ,אצל הדור השני:
-חווה מחדש את הטראומה (פלשבקים, סיוטי לילה, זיכרונות פולשניים, תגובות רגשיות ופיזיות מוגזמות לדברים המזכירים את הטראומה)
-הימנעות מדברים המזכירים את הטראומה
-עוררות מוגברת (עצבנות, תגובת בהלה מוגזמת, קשיי שינה).
-כושר התאוששות
ניצולים רבים מצאו ,שקל להם יותר לחלוק את חוויותיהם עם הדור השלישי מאשר עם הדור השני. תכונה בולטת זו של דור שלישי ,היא
הקשר ההדוק שלהם עם סבא וסבתא שלהם.
לדברי אווה פוגלמן,ישנה "מגמה פסיכולוגית מאוד מעניינת והיא : כי הדור השלישי הוא הרבה יותר קרוב אל הסבים שלהם, מכיוון
שלניצולים היה קל יותר לתקשר עם דור הזה מאשר עם בני הדור השני. ובנוסף, עניין של מרחק בזמן מהטראומה שחוו.עד שהנכדים היו
מבוגרים מספיק כדי להבין, היה קל יותר עבור הניצולים להיפתח לדבר איתם.
המסקנה המתבקשת היא שכנראה, ריפוי "חווית" השואה תגיע ע"י הדור הרביעי.
*הובא בהסתמך על המאמר:"הדור השלישי והרביעי"
From Lisa Katz , former About.com Guide מאת ליסה כץ , לשעבר מדריך About.com
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
