מאז ומעולם היה תמוה ומוזר ביותר לרבים בישראל, העובדה שארגון 'שלום עכשיו' זוכה לחשיפה וסיקור תקשורתי קבוע. כולם לא הבינו כיצד זה שארגון שמאל מובהק, לכאורה, זוכה להישמע תכופות בלב התקשורת הישראלית. כולם לא הבינו כיצד זה שהתקשורת הציונית לא מפחדת מסיקור שלום עכשיו, הרי מדובר בארגון שמאל מובהק, ויש יגידו אף קיצוני.
אך בשבוע שעבר, בריאיון בערוץ הכנסת וכן בערוץ 10, רואיין בחור העונה לשם: יריב אופנהיימר. ובמקרה אדם זה, הוא כידוע, מזכ"ל שלום עכשיו. לבוש נאות ומחויט בחליפה מהודרת, "מדבר לעניין", ממש פוליטיקאי מהשורה. אך אל תתנו לחליפה המזמנת להטעות אתכם, כי לא שם היא נגמרת.
אציין כי בתחילת הריאיון חשבתי לרגע כי מדובר בח"כ אופיר אקוניס, איש הליכוד, בכל זאת יש דמיון חיצוני לא מבוטל בין השניים, וקולם גם דומה. אך מצמוץ מזורז החזיר אותי לתלם, זהו יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו
.התרווחתי לי בנוחות בכורסא, מגביר את הווליום בשלט, ומקשיב ל"ידידנו לדרך", כביכול. שאלות רטוריות של נחמה דואק, המראיינת הותיקה, שתשובות אליהן קלות מענה מזווית עולמו של מר אופנהיימר. אך אצל נחמה דואק, "הדגים הגדולים", לא איחרו להגיע.
הדג הראשון עונה לשם: רמת הגולן. כך פירט מר אופנהיימר את תגובו לגבי האחיזה הישראלית ברמת הגולן: יש שם אנשים מאוד נחמדים, אך נצטרך להגיע להסדר עם הסורים". שום אמירה ברורה לגבי הצורך הישראלי בירידה מרמת הגולן, שום אמירה ברורה לגבי הצורך החיוני בנורמליזציה עם סוריה, אחת מארצות המפתח במזרח התיכון, ושום אמירה חדה וברורה לגבי סיום הכיבוש הישראלי ברמת הגולן.
ממשיכים לדג השני, העונה לשם: אהוד ברק. כך פירט מר אופנהיימר את תגובתו לגבי טיב התנהלותו של שר הביטחון הישראלי: "אדם אחראי, מבין עניין". במילים אלו ממש, תוך התעלמות בוטה מכך שאהוד ברק הוא המוציא לפועל העיקרי במבצע "עופרת יצוקה", בו נטבחו למעלה מ-1300 פלסטינים, ביניהם נשים ילדים וטף. אהוד ברק, היושב בקואליציה אחת עם מפלגות הימין הקיצוני, כשביניהם יושבים גורמי פשיזם לאומני ודתי חשוכים ביותר. אהוד ברק, מי שתקע סכין חדה בגבו של השמאל הישראלי, ובהמשך הוביל את התרסקותה של מפלגת העבודה. הוא לטענת אופנהיימר: אדם אחראי, מבין עניין.
ממשיכים לדג השלישי: חמאס. כך פירט מר אופנהיימר את תגובתו החוצפנית לגבי הארגון הפלסטינאי: "אויבי השלום". אם חשבנו כי יש קונצנזוס פנימי במחנה השמאל האמיתי לגבי הצורך הבהול שבפתיחת שיחות ישירות עם ראשי הדרג הצבאי והמדיני של החמאס, כפי שכתב גדעון לוי במאמרו "כמדברים עם החמאס" ופירט בנושא הנ"ל כי כפי שישראל עשתה ונתנה עם חמאס בנושא קלטת החייל החטוף גלעד שליט, אזי בטח ובטח יש להחל בשיחות לגבי גורלם של שני עמים. אך מבחינת אופנהיימר, כאמור, נבחרי העם הפלסטיני, או במילים אחרות – הפלסטינים אלו עצמם, בסה"כ אויבים.
הדג הרביעי והמעמיק, הינו דוח גולדסטון, ותגובתו של מר אופנהיימר לא הייתה שונה במאומה בלאומנותה מתשובתיו האחרות של מר אופנהיימר בריאיון הנ"ל, בזלזולה המחריד בדו"ח הראוי והמתבקש של השופט ריצ'רד גולדסטון. כי כניראה שמנקודת מבטו של מר אופנהיימר, גם את דם הנרצחים הפלסטינים ומחירם היקר לעם היהודי בארץ ובגלות – מיותר לספור ולפרסם.
בסוף הריאיון, לאחר הצפייה במחזה האימים של מר אופנהיימר, הבנתי כי אולי חששותיי בתחילת הראיון לגבי זהותו של המרואיין המדובר, וכן בלבול רגעי שמא מדובר בח"כ אופיר אקוניס – היונה נכונות? הלוואי. אך האדם אשר "כיכב" מולי במסך, הינו יריב אופנהיימר, 'יריב שלנו', בכבודו ובעצמו. ואולי גם אהוד ברק צדק כשאמר בעניין החלפת הרמטכ"ל גבי אשכנזי בסיום כהונתו, באומרו: מערכת בריאה חייבת לרענן את שורותיה. זוהי ללא ספק גם נקודה משמעותית למחשבה לגבי המשך כהונתו של מר אופנהיימר, כמזכ"ל שלום עכשיו.
הכותב הינו יו"ר ארגון סלון דבורה.
קיריל הדר | פובליציסט
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
