החשיבה החיובית השלילית  

החשיבה החיובית השלילית / אביב עוז

 ברור לי שמדי פעם אני מקבל החלטות שמובילות להשלכות די גרועות, אך בכל זאת אני אומר לעצמי שהכל לטובה, כי זה מסב לי שמחה רבה. אני יודע שאם הם לועגים, משפילים, גונבים, אונסים או רוצחים - זה רע, אך עדיין אני אומר לעצמי שהכל לטובה, סתם כי זה כיף נורא.

לא כל כך נעים לחשוב על הרוע השורר, על העוול, ובייחוד לא נעים לחשוב שגם לנו יש חלק בכך, אז בואו נחשוב שיש איזה צדק גדול שעומד מאחורי הכל. כך נפתור את הבעיה.

"הכל לטובה" זה לא רק ביטוי נחמד שכיף לגלגל על הלשון. יש סיבה לשימוש בביטוי הזה, שיש בו כל כך הרבה משמעות שנלווית אליו. המשמעות כמובן מתפרשת אצל כל אחד בדרכים שונות.

יש מי שייקח את המשמעות רחוק יותר, לאזור של "צדק קוסמי", "קרמה" ודברים מן הסוג הזה, ויש מי שייקח את הביטוי פחות רחוק, וישתמש בו רק כדי לתת לעצמו סוג של עידוד, תמהיל של אופטימיות וחיוביות. בשני המקרים מדובר באשליה שעוזרת לאדם "להשלים עם המציאות" ביתר נוחות. גם אם היה יכול וגם אם לא היה יכול למנוע את קיומן של עובדות מטרידות כאלו ואחרות - "הכל לטובה" זו אשליה שעוזרת לו לחשוב עליהן פחות ולברוח מהן (בניגוד לאפשרות לחשוב עליהן כדי לדעת איך לבלוע אותן). ויחד עם זאת, היא מייצרת תחושה של כוח, משום שיש כאן כביכול איזו חוכמה אדירה של התמודדות חיובית ונכונה עם המציאות.

"הכל לטובה" זו רק דוגמא למניפולציה פסיכולוגית אחת שעוזרת לך לחשוב שאתה נורא חיובי. יש המון דרכים שיכולות לעזור במניפולציה כזו. כמובן, ככל שנשתמש יותר במניפולציה, כך אשליית החיוביות תהיה אפקטיבית יותר. העיקרון הוא פשוט: קח דבר חיובי מסוים ותגזים בו. ככל שתלך עם זה רחוק יותר, כך תרגיש צדיק יותר. ההגזמה מתחילה ברגע שזה הופך להיות מאומץ. המאמץ הזה, הוא שהופך את התהליך למניפולציה. "חפש את החיובי שבדברים" - עקרונית זה נכון, אבל בוא נגזים ונאמר "הכל לטובה". "מומלץ לאכול בריא" - זה נכון, אבל בוא נגזים ונאמר שמהיום אוכלים שני קילו ירקות ביום, ונצא להפגנה נגד מכירת שוקולד. "כדאי להישאר רגוע" - זה לא תמיד נכון, אבל באופן כללי זה בהחלט רצוי, אז אפשר להגזים גם עם זה, ולשכוח את עצמך בתוך איזו מדיטציה עמוקה. והדוגמאות הן רבות.

הפרדוקס כאן הוא מושלם. בזמן שאתה משוכנע שאתה משלים עם המציאות, למעשה אתה בורח ממנה. ומה שנדמה לך כחשיבה חיובית, למעשה נובע מגישה שלילית, מהסיבה הפשוטה: החיוביות המאומצת והמלאכותית, עוזרת לך לברוח מאחריות ומנקיפות מצפון.

בחשיבה חיובית אמיתית יש הכרה בכך שלא תמיד אפשר להוציא את החיובי מכל דבר. ולא תמיד צריך. לפעמים צריך להודות בצעד טיפשי שעשינו, שלא היה לטובה. להכיר באירוע של ביש מזל שניאלץ לחיות איתו ושאין טעם להתכחש אליו. או להכיר בעוול, שגם ממנו לא ניתן להוציא שום דבר חיובי. הדבר החיובי היחיד שניתן להוציא ממקרים כאלו הוא לפחות ללמוד לפעמים הבאות. אם זה מקרה של עוול - להתפקח כדי לזהות אותו טוב יותר, פיקחות שתוכל לעזור לנו למנוע עוול נוסף. אם זה צעד טיפשי - פשוט להודות בו, לקחת אחריות ולא להפיל את האשמה על הסביבה או על אחרים שכביכול דחפו אותנו לטעות, אפילו שלפעמים יש בזה מן האמת. כמובן שכדאי גם ללמוד מהטעות כדי לא לחזור עליה. אם זה חוסר מזל, אין הרבה מה ללמוד, כי מזל זה בדיוק המקום שאין לנו שליטה בו, אבל כן להשלים עם כך שלפעמים הדברים מחוץ לשליטתנו ושאין טעם להתייסר על כך.

 אשליה של "סופר חיוביות" לעיתים יכולה לתת הרבה כוח ועידוד. השאלה היא אם נסתפק בתחזוק החיוך המוחזק, באשליה נעימה, או שנהיה מוכנים להתמודד עם המחשבה שאולי איננו כל כך חיוביים כפי שהיינו רוצים להאמין.

אביב עוז | ספרים ומאמרים

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי