מאת: נסים גבאי gabbai@012.net.il 050-5206511
חיים רמון כמשל ? היה המאמר (בהמשך) שהביע התנגדותי העזה לדעתם של 50% מהעם שנשאר נאמן ואוהב את השר לשעבר חיים רמון, למרות ההרשעה בעבירת ההטרדה המינית שנגזרה עליו ע"י ביהמ"ש. לאחר שוך "קרבות" ה-בעד ונגד... רציתי להתייחס לשורה מס' 38 במאמר: " רגע לפני כניסתו לישיבת ממשלה שכל עם ישראל אמור לשלם את חשבון החלטתם של נבחריו"...
בימים האחרונים היו רבים שהחלו מדברים מעט יותר ברצינות על ההשלכות האמיתיות של פסק הדין, כנגזרת של התנהגות הפוליטיקאי הבכיר הזה ? השר לשעבר חיים רמון.
שאלות חשובות מופרחות לאוויר, ונדמה שעם מעט רצינות, יהיה על כל מי שמעט תבונה במוחו ? לתת עליהן את דעתו:
1. האם נבחרי הציבור בישראל מתאימים לתפקידם, ו/או האם צריך לקבוע קריטריונים סבירים שלנבחרי הציבור אסור לחרוג מהם בשום מקרה? השאלה הזו מתנגשת בדעה הרווחת והמעוגנת בחוק ? כאילו נבחרי הציבור מורמים מעם וחסינות כמעט גורפת מגינה עליהם בכל תקופת שהותם בתפקידם?
2. האם נבחרי הציבור מכבדים את מישרתם ע"פ חוק ו/או הנורמות הראויות והצפויות מהם? האם חייבים להמשיך ולהשלים עם דמותו העכורה של הפוליטיקאי הישראלי הניבט אלינו מכל אמצעי התקשורת המדווחים על מעלליהם ללא סוף?
3. האם יכול עם ישראל לישון בשקט ולתת מבטחו בנבחריו בכל עת ? שלום או מלחמה? האם יתכן שאין ביטחון לתושבי מדינת ישראל הספונים בביתם ? כאשר נבחריהם מנהלים את המדינה מתוך מכוניותיהם וחדריהם האטומים? האם יתכן כי ההרגשה של חוסר הביטחון האופפת אותנו עמך ? יש לה רגליים וידיים במהלכי הנבחרים שאינם למעשה מבצעים שליחותם כדין?
4. האם יש או צריך להיות מנגנון פיקוח על נבחרי העם שמועלים בתפקידם? נדמה כי כל מנגנוני הביקורת הקיימים (יחד עם וועדות החקירה המתמנות חדשות לבקרים) קורסים בזמן אמת, ויש לתת את הדעת לסחף הקיים מחד ברשלנותם של נבחרינו לבצע תפקידם, ומאידך ? באמון הרופס של הציבור בעצם כנותם למלא חובתם הציבורית?
5. האם ניתן להפסיק כהונתו של נבחר ציבור שסרח, בלי להיות תלוי (לטוב או לרע) בנבחרי הציבור האחרים שנמנעים למעשה להביע עמדה בלתי תלויה ? כאילו לכסת"ח עצמם לעתיד?
השר לשעבר חיים רמון הביא לנו בשידור ישיר את דגם הפוליטיקאי הישראלי במלוא מערומיו, ברגע אמת ? בתמונה קשה הרבה יותר מעוד נשיקה קטלנית שהביאה לסוף הקריירה הפוליטית שלו.
השר הבכיר הזה היה בדרכו לישיבת ממשלה.
חיים רמון ידע כי מונחת על כתפיו אחריות ציבורית ממדרגה ראשונה ? ועם מנדט זה צעד לישיבת ממשלה גורלית לפני יציאה למלחמה נגד החיזבאללה בלבנון.
השר חיים רמון, עם כל האחריות באמתחתו, כשראשו נתון בצבת מחשבות חובקות מלחמה ושלום לאזרחי ישראל ? הצליח לעצור לרגע כדי להשתתף במסיבה כלשהי במשרד ממשלתי ? ותוך כדי... להתחבק, לחייך ולהתנשק עם נערה צעירה שראתה רגע גדול בחייה לצידו של פוליטיקאי בכיר.
השר לא נשאר חייב. עם ראשו הגברי... כנראה עם מקום פנוי רחב למחשבות נילוות... החליט שיש להכין את העיסה לשבת: תפס את הנערה בראשה, הצמיד לה נשיקה צרפתית מלאת תאווה ? וניסה להשאיר אותה עם טעם של עוד... מיד לכשייצא מישיבת הממשלה שתכריז על יציאה למלחמה.
חיים רמון כבר יעשה את "מלחמתו" ? במקום אחר.
כל המוסיף גורע ? ואת המאמר שאזכרתי, הנה הוא להלן:
לא היה לי ספק שחיים רמון אשם בביצוע מעשה פלילי מגונה בנערה הצעירה באותו יום גורלי (לו ולנו) שלפני הכרעת הממשלה אם לצאת למלחמה בלבנון.
הייתי מתוח כמו כל עם ישראל, כי לא יכולתי לדעת מה תהא הכרעת השופטים.
כאשר ניתנה ההכרעה שאכן השר לשעבר רמון אשם בביצוע מעשה מגונה ? קפצתי משמחה.
לא שמחתי לאידו - אלא התחזקה בי תחושת הצדק הפנימי שהכרעת ביהמ"ש הביאה אותו
לפרוץ החוצה. השר חיים רמון לא הטעה אותי אפילו לא לרגע.
את דעתי השלילית על הפוליטיקאים בכלל, אינני מסתיר. אני מכיר אותם... והם תמיד מולי...
נבחרי עם... ואינני יכול להם. גם אם אחשוב שאסור להם להיות בתפקידם הציבורי - יהיו רבים ואנרגטיים אחרים שיכריעו את הכף הדמוקרטית לטובתם.
אחטא לאמת אם לא אומר את האמת: אני גאה להיות בין הבודדים והמתוסכלים במערכה
הקשה הזו האמורה לנקות את האורוות כמו שרבים טוענים - אבל רק מן השפה אל החוץ.
יש לי יופי של דוגמה, מיופי של ספורט (שבמקרה גם אני חוטא בו) - והוא העיסוק בתחום
הריצות הארוכות.
כל מי שרץ וגומע מרחקים בריצות הארוכות והמאוד בריאות הללו - יודע כי זה תמיד הזמן מחד לניקוי הראש ויצירת מחשבות חדשות ובונות, ומאידך, הצורך בהתמודדות הקשה עם הגורם הפיזי שהוא: אתה עם עצמך !!
השר לשעבר חיים רמון הרשה לעצמו להוכיח קבל עם ועולם כי נבחרי העם הינם מורמים מעם - יותר מתרתי משמע.
חיים רמון האדם שכח מזמן כמו רבים מהפוליטיקאים שלנו (כמו גם הנשיא קצב) כי הוא עדיין בן אדם, בן תמותה וחסר כנפיים כמו למלאכים.
חיים רמון לא היה כל כך נחמד כמו שפרצוף הבייבי פייס שלו הקרין נעימות לכאורה בתוך
המסך הקטן והמשודך 24 שעות ביממה לרשותם של נבחרי העם.
חיים רמון היה פוליטיקאי - משכמו ומעלה, וכדעתי, משכמנו ומטה.
חיים רמון ידע לנווט בביצה הפוליטית השורצת כרישים ותנינים רבי עוצמת נגיסה - כאילו
וטייל בדיסנילנד.
חיים רמון לא חשש מאיש, ואפילו לא מפוליטיקאים זוטרים או בכירים.
חיים רמון היה תפור במידותיו לתפקיד הכל כך נחשק ומשתלם בציבוריות הישראלית: נבחר ציבור !!
אין כל ספק שלו היה חיים רמון מזוכה - הייתי מקבל בהכנעה את פסק הדין, אבל לבטח לא חי איתו.
כפסע היה ביני ובין ההרגשה הכל כך שכיחה - ששכחו אותנו בבית 1, 2, 3 וכו'.
אפילו הייתי מרים גבה לפסק הדין שנתנה מערכת המשפט בישראל, אבל לא היה בכך כדי
לייאש אותי ושכמותי - כי מזמן אנחנו טובלים עד קצה אפנו במדמנה שאינה מותירה לנו הרבה אוויר לנשימה.
אבל בהפוך על הפוך - ההרשעה הביאה מעט תקווה שעם הזמן, יעשו הטעויות את המהלכים שהיו צריכים להיעשות ע"י העם.
חבל מאוד שהיינו צריכים להגיע למצב כה עגום ששר בכיר, מבוגר דיו, רגע לפני כניסתו לישיבת ממשלה שכל עם ישראל אמור לשלם את חשבון החלטתם של נבחריו - מרגיש כמו דון ז'ואן החוטף נערה צעירה כטרף קל על אם הדרך... בתקווה מובנית להתבודד איתה באחד המלונות בדרך לעוד לקוחה מרוצה.
לא אלה הנבחרים שלי, בדיוק כמו שרובם המושחתים (כל אחד ותחומו) מעוררים בי גועל
מתמיד שלפעמים מביאים עליי קיטונות של ביקורת על עצם שנאתי ובחילתי מהם.
אבל עד היום לא נמצא האדם בישראל שיראה לי את הדרך הנכונה להביא את האזרחים
הפתאים הללו שלנו לקבל את הנבחרים הראויים - כי רק אז נתחיל לראות את ניצני הבראת
המשק הישראלי על כל תחומיו המגוונים
מומחה תחבורה, עיתונאי, מנהל שיווק, ופעיל ציבור נגד עוולות ציבוריות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
