אלה הם דבריה של קרני אלדד (משפט ללא צדק, הארץ, 18.4.10), הקובלת על כך שהשופטת אילה פרוקצ'יה השליכה למעצר עד תום ההליכים נערות בנות 14 שהפגינו נגד ההחלטה על ההתנתקות, ואילו את ענת קם היא שחררה לביתה תחת שמירה.
ואני קובלת על כך שטענות ודעות מוצגות כעובדות. זאת לא עובדה שהמוסד נהפך לסמל של איפה ואיפה.
ובמכתבה הדרמטי של עירית לינור לעיתון הארץ (25.4.02), שבו היא מכריזה חגיגית על הפסקת המנוי שלה בעיתון, היא כותבת: "אני מקבלת את העובדה שזכותו של אדם להיות שמאלני-רדיקלי". גם זאת לא עובדה.
ועוד כמה עובדות מהסוג הזה:
עינת ארליך: "אי אפשר להתעלם מהעובדה ש'היכל התהילה' תרמה לכל המשתתפים בה".
ריקי בליך: "ההתעלמות, המדהימה בעיני, מהעובדה שאמנות חייבת לשאול שאלות קשות ולזעזע את אמות הספים".
ח"כ לשעבר מלי פולישוק: "אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהסדרה היא על פוליטיקאי אהבל שלא יודע מה הוא עושה"
מורן שריר: "במסגרת הדיון ההוא טענתי שהוויכוח על הלגיטימיות של ז'אנר הריאליטי הוא דיון אנכרוניסטי שמתעלם מהעובדה ש"מעושרות" היא התוכנית הטובה ביותר בטלוויזיה".
מקורה של המילה "עובדה" מארמית: עובדא (ovada), שפירושה מעשה. עובדה היא מעשה שנעשה, פעולה, מאורע שקרה, דבר של ממש.
דברים רבים הם בגדר עובדה שאין עליה עוררין, ודברים רבים אחרים אינם בגדר עובדה. אפשר לכנות אותם דעה, הנחה, מחשבה, פרשנות, טענה, תיאוריה, נתון. הם אינם עובדה אובייקטיבית. הם לא מעשה שברור שהוא נעשה, הם אינם מאורע שקרה, הם אינם דבר של ממש.
פעמים רבות אני נתקלת ב"עובדות" בעבודות אקדמיות ובמאמרי טיעון. "עובדה זו...", "העובדה ש...", "החוקר מציין את העובדה כי...", "לאור העובדה ש..." מי קבע שזאת עובדה? הכותב בלבד.
צריך צניעות ומודעות עצמית כדי לדעת מתי זאת לא עובדה. כותב שהטיעון שלו טוב וחזק אינו זקוק להצגת טענותיו כעובדות. המילה "עובדה" היא סממן קוסמטי מתלהם - כמו סימן קריאה, כמו מירכאות של סגי נהור. במקרה הטוב זהו פשוט ניסיון להסתיר תחביר מגושם.
המילה "עובדה" מזכירה לי ויכוחים שהיו לי פעם עם אחותי. בכל פעם שטענתי משהו והיא שאלה אותי: "מניין לך לדעת?" הטחתי בפניה את התשובה המנצחת: "ע ו ב ד ה!" בכך נסתתמו טענותיה.
עובדה שהיא צחקה. עוד דברים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



