עיקרון 1: 'אין בית מדרש ללא חידוש'
היינו, העולם שמסביבנו מתקדם,משתפר ומתחדש כל הזמן, כך בית המדרש- בו לומדים ולומדים וכל הזמן מתחדשים. ידוע הסיפור התלמודי על רבי יוחנן שנעדר לשבת מבית מדרשו, עם שובו לבית המדרש ביום ראשון באו תלמידיו ללוותו. בדרכם שאלם רבי יוחנן:' מה למדתם חדש בשבת?' תלמידיו השיבו " כשאתה ר' יוחנן אינך נמצא בבית המדרש לא למדנו משהו חדש". ביקש מהם ר' יוחנן שיאמרו מה שלמדו אף על פי כן. בתום דבריהם המרתקים אמר להם רבי יוחנן:" יהלום נפלא כזה היה ברשותכם ולא אמרתם לי?" היינו- לומדים דבר חדש גם בהעדרי, שהרי אין בית מדרש בלא חידוש, כל הזמן.
אנו יודעים כי המציאות המצליחה בכל מוסד חינוכי ובכל מפעל תעשייתי מבוסס על תהליכי השינוי המתמידים. החשיבה המתמדת, היצירתיות, הפעלת יוזמות ורעיונות מעובדים יצירתיים החושבים כל הזמן גורמים לתהליכי שינוי ללא הרף. אנו יודעים שככל שנפעיל את המורים או עובדי המפעלים להביע רעיונות חדשים- נזכה כל הזמן לתהליכי שינוי, באשר החכמה קיימת בכל אדם ובכל עובד.
עיקרון 2: 'בסיס החכמה- שאילת שאלות'
החכמה היהודית קיימת מאז ומתמיד בעיקר בגלל הלימוד, ובפרט לימוד הגמרא. זהו תחום שאפיין את כל היהודים מדי יום ובכל הגלויות, תמיד תמיד- למדו לשם לימוד. לעומת רוב רובם של הלימודים בעולם כולו, הנלמדים כאמצעי לטובת קבלת תואר, גמול השתלמות וכיוצא בזה, לימוד הדף היומי, הלכה יומית וכדומה נשענים על יסוד אחר לחלוטין, לימוד זה קיים אך ורק בעם היהודי והינו לימוד לשם לימוד,לא לתואר כזה או אחר. כך התפתח המוח היהודי מאז ועד היום.
הבסיס המתודי של הלמידה ביהדות בישיבות, בתלמוד הגמרא הינה ' שאילת השאלות', כל 2700 דפי הגמרא מבוססים על שקלא וטריא, ויכוחים, מחלוקות ושאילת שאלות. ניתן עד היום לבקר באלפי הישיבות הפזורות בארץ ולראות את הדרך המתודית הנזכרת בה לומדים- בחברותות. בקול רם, בהליכה, בנעימה ובעיקר בדרך של ויכוחים- 'שאילת שאלות'- לומדים דעה מסוימת ומיד מתווכחים, לא רק על הטקסט בגמרא אלא גם הלומדים עצמם מתווכחים ביניהם כל הזמן, שואלים ושואלים. זוהי הדידקטיקה המוסיפה חכמה.
במחקר מדהים שנערך במשך שש שנים בבית הספר הבינלאומי לעסקים בארה''ב חקרו כיצד עובד ' DNA" החדשנות", כדי לבדוק מה מניע יזמים בעלי חזון בחנו מעל שלושת אלפים מנהלים יצירתיים וביצעו 500 ראיונות אישיים. הייתכן שהחכמה היצירתית מוטבעת ב- DNA ? בחומר הגנטי שבאדם? הייתכן שהחכמה ביהודים נובעת מהטמעת הכלים המתודיים במוח, היינו ב DNA?
נמצאו במחקר חמש מיומנויות ביצוע שאפיינו את המנהלים
המצויינים-היצירתיים.
מיומנות ראשונה : השיוך-הקשר
מתן אפשרות לאנשים יצירתיים לקשר בין שאלות, בעיות, רעיונות – שלכאורה אין קשר ביניהם. דהיינו: מתן אפשרות לצוותי העבודה לבנות צוותי חשיבה, בהם נותנים אופציה לכל אחד להביע דעה, להקנות "במה" בה יכול כל עובד לומר רעיונותיו, יוזמותיו וחשיבתו היצירתית. גם אם אין תמיד קשר ישיר בין הרעיונות, הרי היצירתיים החכמים והנבונים ישכילו לנווט את השאלות החכמות לפיתוח יצירתי. שהרי כל העובדים עוסקים באותם נושאים במפעל, או המורים בשדה החינוך, כך שכל הרעיונות, השאלות הדילמות, היוזמות והיצירתיות עוסקים בעולם העסקי או החינוכי, כך שגם אם נראה שאין קשר בין הרעיונות – אין שיוך בין הנאמר, הרי היצירתיים לומדים ומטמיעים החוכמה דרך שאלות והעלאת הדילמות והרעיונות החדשניים. החקרנות מהווה את מוקד ההצלחה, המכנה המשותף לכל היצירתיים ולכל החכמים. כולם שואלים, מעלים שאלות ובהמשך חוקרים וחוקרים כל הזמן.
מיומנות שנייה : שאילת שאלות
אנו יודעים ששאית השאלות היא המקור העיקרי להפנמת חכמה במוח האדם. הלמידה חשובה – היא מוסיפה יידע, אנו מודעים לכך ש"ידע הוא כוח", הידע הנובע מהלמידה המתמדת מוסיף כל הזמן עוד ועוד יידע, הכלי המתודי ההופך את הידע הטמון במוח ב-DNA לחכמה הוא שאילת שאלות.
אנו יודעים שבעלי תואר שני ושלישי במגוון תחומי המדע העוסקים במחקר- בתזה, יודעים עד כמה שאילת השאלות הטובות והיעילות, הן הן הבסיס ליצירתיות ולמציאת רעיונות חדשניים. ככל שמשקיעים זמן ומחשבה ליצירת אומנות לשאול שאלות – כן מגיעים להישגים נפלאים בתפוקת התוצרת = במחקר.
שאילת השאלות קוראת תיגר על הסטאטוס קוו , על המצב הסטטי הקיים, והופכים כל כלי למשהו דינאמי, נע קדימה ומטפס על כל הר, ומצליח לחלוף על כל מכשול שבדרך לפסגה.
מיומנות שלישית : ההבחנה בפרטים
עולמנו המתקדם והמתחדש כל הזמן גדוש כאמור בידע רב הכולל בתוכו המון המון פרטים. תהליך ההחלטות במי לבחור? מה קשור בהבנת הפרטים של כל השאלות, במוח פורה וחכם היודע להבחין בין הפרטים העיקריים לשוליים, בין העיקר לטפל.
היצירתיים מקשיבים לכל השאלות, ממיינים אותן כראוי ומנסים כל הזמן להבחין בפרטים ולהבינם היטב, בכדי לדעת לאן , לאיזה כיוון לנוע, במה לבחור, היכן להשקיע זמן ומאמץ עם המוח ועם הקצאת הזמן והמשאבים. היצירתיים יודעים גם להבחין בין כל הנאמר ולסווג בין כל הפרטים את החשובים ביותר.
החוקרים מצאו גם את ייחודיותם של המצוינים במציאת פרטים לגבי התנהגותם של אנשים. שהרי כל דרכינו והליכותינו תלויים בהתנהגותם של האנשים האופפים אותנו.
מיומנות רביעית : היכולת לערוך ניסויים
כל חוקר יודע כי השאלות הנשאלות אינן נשארות יתומות, על כל חוקר וכל אדם יצירתי ומצטיין לבדוק – לערוך ניסויים בכדי לבדוק את אמינותם של השאלות ואת איכותם. ככל שהבדיקות – הניסויים ייעשו בחוכמתם של היצירתיים הרי התוצאות תהיינה מעולות לחיוב או לשלילה.
חובה על כל אדם – וכל מנהל מצויין להחדיר לתוכו יכולת של עריכת ניסויים, לרכוש כלים ורעיונות יצירתיים כדי לקבל תפוקות מעולות.
מיומנות חמישית : יצירת קשרים בין אנשים
ברור לכולם – כי החכמה הנלמדת דרך המתודה של שאילת שאלות מבוססת על אנשים השואלים שאלות. כלומר, ככל שנשכיל לגבש צוותי עבודה בעסקים או בחינוך – ששכלם פורה, שהם בעלי תבונה איכותית, ככל שהצוות משכיל חכם ונבון, כן נקבל תפוקות יעילות יותר הן בשאלות והן בתשובות.
לסיכום:
לדעת החוקרים, המיומנות הראשונה השיוך-הקשר היא העיקרית, שהרי כל הרעיונות החדשים לא נוצרים ללא קשר בין בעיות או רעיונות, באופן שאיש לא חשב עליהן קודם.
כל ארבעת המיומנויות האחרות חשובות ועקרוניות אך משמשות כטריגר לשיוך. נמצא שהשיוך – מציאת הקשר בין השאלות, היה המכנה המשותף הגדול ביותר בין רוב המנהיגים העולמיים.
לא כל המנהלים מסוגלים לחשוב בדרך חקרנית.
בדרך החקרנית ניתן לנתח רעיונות אסטרטגיים וחדשניים למנהלים היצירתיים.
מכל הנאמר ברור לכולנו כי החכמה נקנית דרך שאילת שאלות. בהכירנו את הילדים אנו יודעים שעד גיל 4 הילדים שואלים ושואלים ללא הרף. כאשר הם מגיעים לגיל 6-7 הם מפסיקים לשאול, כאשר בגני הילדים ובתחילת הדרך בבית הספר הילדים לומדים מהר מאד שמצפים מהם ומעריכים אותם בעיקר בגלל תשובות נכונות וטובות יותר מאשר שאילת שאלות ובמיוחד שאלות פרובוקטיביות.
כך תלמידי תיכון – לומדים ומשכילים אך לא שואלים שאלות ולא פועלים במתודת "החקרנות", כך נעלמת מהם בהתבגרות הסקרנות.
על פי מחקר נמצא כי 80% מהילדים הם יצירתיים עד גיל 5, מגיל 5 ועד 7 האחוז היצירתי נוחת ל-20%, מגיל 7 ועד 9 האחוז יורד ל2% יצירתיים.
כאשר לא מעודדים את הילדים לשאול שאלות,כאשר אנו מתמקדים בשאלות שהמורה שואל החל מגני הילדים ועד האוניברסיטה והמשימה של הלומדים ממוקדת במתן תשובות- הרי אנו מעגנים את היידע אך לא את החכמה.
אני נוהג לחלק בכל הרצאה -3- מאמרים , כל הסטודנטים מחוייבים לסמן מילות מפתח כך הם מטמיעים בתוכם את השפה המנהיגותית.
המשימה השניה היא לשאול -3- שאלות על כל מאמר.גם אם הם מכימים על כל הכתוב- כך מדרבנים אותם להבין את החכמה ובהמשך הם יעשו זאת בכל עשייתם החינוכית.
עלינו לעמול כל הזמן מקטנות ועד בגרות וכל חיי האדם, לעודד לשאול שאלות ולא לראות בזה בזבוז זמן. החכמה, כאמור, מוטמעת דרך המתודה של שאילת שאלות.
מקטנות, עלינו הורים ומורים לחנך כל ילד לשאול שאלות, ליצור, ליזום, להחמיא כל הזמן על השאלות ולא "רק" על תשובות חכמות. לעודד לשאול שאלות בכתב ובעל פה.
מדי חג ומועד – כאשר מתכנסים הילדים לאירוע המשפחתי – להפגין חידונים. להטיל על כל ילד להכין שאלות, לומר דברי תורה – דרך המתודה של שאילת שאלות.
החשיבה היצירתית תעוגן בתוכנו מקטנות לתוך ה-DNA – רק אם נפעיל כלים כדי להפוך DNA לחכם ונבון, והכלי המצוין הוא כאמור שאילת שאלות.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
