בס"ד
המאמר נכתב לכבוד טקס חיילים מצטיינים בפיקוד דרום, לפני עשור, אך המסרים חשובים מתמיד !
בס"ד כט ניסן תש"ס, 4.5.00
אחי ורעי
מפקדי צה"ל
בני משפחה וחברים יקרים, עמיתי למעמד,
בקיצור אחי ורעי !
על פי לוח השנה העברי מצויים אנו בתקופה רבת משמעות במישור הלאומי, במהלך הדורות – תקופת ספירת העומר.
תקופת ספירת העומר, בימי התהוותו של עם ישראל, בין פסח לשבועות.
תקופה בה יצא עם ישראל מכור ההיתוך במצרים כעם של עבדים, תוך צעידה במדבר ידע להתחשל ולהתעלות עד קבלת התורה במעמד הר סיני, על מנת לזכות לא רק בחירות פיסית אלא גם בחירות רוחנית !
כל זאת תוך הפגנת אחדות מופלאה באותו מעמד, כפי שכתוב "ויחנו שם ישראל נגד ההר" – אומר רש"י כאיש אחד בלב אחד – המחנה מאוחד.
תקופת ספירת העומר בימינו, בפרק הזמן שבין יום השואה והגבורה – ליום העצמאות מסמלת תקופה בה עבר עם ישראל את כור ההיתוך בשואת אירופה ומאוסף של אודים עשנים, התעלה וזכה להקים מדינה לעם היהודי.
כחלק מהקמת מדינה ריבונית זכינו להקמתו של צבא ההגנה לישראל
אשרינו שזכינו, אשרינו שאנו זוכים ואשרינו כל זמן שנוכל לשרת בצבא ההגנה לישראל – הצבא שלנו !
אני מרגיש צורך לספר סיפור אישי שהשאיר בי חותם בל ימחה,
באחת הפעמים בטירונות בה יצאנו לחופשה, עלינו חבר מהצוות ואנכי למונית משרגא לחיפה, כידוע מחנה שרגא סמוך מאוד לקיבוץ לוחמי הגטאות שהוקם ע"י ניצולי שואה. למונית עלה אדם מבוגר כבן 60, היות שהיינו בשלב מתקדם של טירונות היחידה, הצ'ופר היה לצאת ללא מדים, על אזרחי. חברי בחר לעשות כן, ולכן רק הנשק הסגיר את היותו חייל. אותו ניצול שואה פנה לחברי ושאל אותו מדוע אינו לובש מדים ? החבר כמובן ניסה להסביר את הצ'ופר שבעניין. ניצול השואה - החל לבכות... אינך מבין שזו זכות לשרת בצבא ההגנה לישראל ?!!! שם בתופת מיליוני יהודים חלמו, לזכות לראות חייל יהודי !
מאז אני יודע וכן חיילי בסדיר ובמילואים יודעים, מה שיודע כל אחד מעמיתי לקבלת אות האלוף, שלשרת את העם והמולדת זו זכות !
אנו לא מרגישים פריירים, כפי שנשמע לא אחת בחברה, אנו יודעים שפרייר, כל מי שמפסיד את הזכות לשרת בצה"ל.
בצה"ל אין "שירות חובה", יש "שירות זכות".
אף אחד מאתנו לא ציפה לעמוד היום במקום זה, כי אף אחד מאתנו לא עושה על מנת לקבל, אלא כדי לתת.
אנו לא מתביישים לשיר "לתת את הנשמה ואת הלב, לתת כשאתה אוהב..."
כפי שאין אנו מתביישים לשיר "אנו אוהבים אותך מולדת...".
אחת המידות לה נדרש האדם היא מידת הכרת התודה !
גם כעם,
אנו מודים מדי שנה, ערב יום העצמאות – ביום הזיכרון, לאלפי חללי מערכות ישראל, שמסרו נפשם למען העם והארץ.
וכפרטים,
בשמי ובשם עמיתי, אנו מודים לכם מפקדינו בצה"ל, על כך שהכרתם לנו תודה.
אנו מודים להורים שחנכו אותנו לתת.
אנו מודים לבני המשפחות : לנשים ולילדים על גילוי ההבנה והתמיכה, בימים בהם אנו נעדרים מן הבית – למען קיום הזכות לשרת, זכות זו שייכת גם לכם !
אנו מודים לחברינו חיילי היחידות על תחושת האחווה והרעות שמוסיפים המון תעצומות נפש ונותנים כח לתת !
לבסוף,
דווקא בדורנו, בו נדמה לעתים שרב השונה והמפריד בקרבנו, על המשותף,
מלהיב לראות שיש מקום אחד מאחד – זה צבא ההגנה לישראל !
בני עיר ובני קיבוצים, דתיים ושאינם דתיים, ספרדים ואשכנזים, עולים חדשים וצברים, משמאל ומימין,
ברגע שאנו לובשים מדים, כולנו הופכים לגוף אחד !
זו לא רק אחידות המדים, אלא זו אחדות המטרה,
כי ברור לכולנו שיש לנו רק עם אחד ומדינה אחת.
הלוואי שנדע לקחת איתנו אחדות זו, גם לחיינו האזרחיים !
אומרים "כי מציון תצא תורה" אני אומר על אותו משקל "כי מצה"ל תצא אחדות" !
ויקוים בנו הכתוב :
"יהי שלום בחיילך, שלווה בארמנותיך.
למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך,
למען בית אלהינו אבקשה טוב לך,
ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
מוקדש באהבה לעם ישראל
לכבוד יום העצמאות
משה פרידמן
מפקד סיירת הנגב
משה פרידמן מועדון המיליונרים http://www.m-club.co.il> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
