חולות כסוי 

היווצרות – חולות כסוי

המקור של חולות כסוי עדיין אינו ידוע בוודאות אבל משערים שחולות כסוי אלו "חולות פנימיים" שהגיעו מהאזור הקרוב. מקור החולות הוא בלייה של סלעי משקע ימי (גיר וקרטון) הנמצאים בבקעת עובדה ואבן חול מאזור בקעת הירח ומזרח סיני. סלעי המשקע הימיים ואבן החול נשחקים כתוצאה משיטפונות, ומוסעים בעזרת רוחות שגורמות לריכוז החול במדרונות שבמזרח הבקעה. להבדיל מהחולות שלחוף הים התיכון(המוסעים מהנילוס לים) הרכב החול כאן הוא 60% קלציט, 40% קוורץ.

באזור הרי אילת והערבה יש מספר חולות - בערבה שלושה גושי חולות - חולות שיזף, החולות בין יהל ליוטבתה וחולות סמר. גבעות אבן חול ושפכי חול סביבן ישנם בערבה הצפונית וכן באזור סמר - תמנע. גם קטעים מנחל הערבה הם חוליים. בצד הירדני של הערבה שמורים שטחי חולות נרחבים יותר.  
 

בעלי חיים והתאמתם לסביבה החולית

בבתי גידול חוליים קיימים מינים רבים וייחודיים של בעלי חיים ממשפחות שונות.

לבעלי החיים שחיים בסביבה חולית, יש לא מעט קשיים שהם צריכים להתמודד איתם.

מעבר לקשיי המדבר הבסיסיים: מחסור במים, חום, מליחות וקרינה חזקה, הבעיה העיקרית של בעלי חיים אלו הוא החול. תכונותיו של החול מהוות גורם מקשה על תנאי המחייה בו. החום הסגולי של גרגרי הקוורץ נמוך ולכן החול מתחמם מהר מאוד במהלך היום ומתקרר בערב ואופיו ה"נזיל" של החול גורם לו להיות מצע רך שמשנה את צורתו בהשפעת כל לחץ המופעל על פניו. התנועה על החול יכולה להיות מייגעת וצורכת מאמץ רב והשקעת אנגריה שלא דרושים בהליכה על מצע קשה. לא קל ללכת בחול בלי לשקוע בתוכו, האדמה החולית מתחממת מאוד מהר ומגיעה לטמפרטורות מאוד גבוהות בשעות היום, ולחפור מחילה בחול זאת משימה לא פשוטה.בעלי החיים בדיונות ובחולות סגלו לעצמם דרכים שעוזרות להם לשרוד בסביבה הזאת. האבולוציה של מינים רבים החיים בחולות, הובילה להתאמה של מבנה גופם ובעיקר הגפיים לאופי התנועה שלהם.

בעליי חיים כדוגמת מיני השחרוריות בעלי רגליים ארוכות המסייעות להם להתרחק מהקרקע החמה ולנוע מהר יותר בשטחים חשופים.. בנוסף, הצבע השחור שעל גופן מסייע להן בוויסות טמפרטורות הגוף; הוא מסייע בחימומו בשעות המוקדמות של הבוקר או בימי חורך קרים.

בבעלי חיים הנעים על רגליהם ניכרת הגדלת שטח המגע של כפות הרגליים שנועד לחלק את משקל הגוף על שטח גדול יותר וכך להקטין את הלחץ על המצע הרך ולמנוע שקיעה. כמו כן, כפרות רגליהן של מכרסמי חולות וטורפים כגון שועל החולות וחתול החולות הן שעירות. מצאו כי שערות המכסות את רגליהם מבודדות אותם מחום החול וגם מגדילות את שטח הפנים של הרגליים ומונעות שקיעה בחול. ניתן להמחיש זאת על ידי ניסוי- אם נניח את אחת האצבעות שלנו בלבד על החול היא תשקע מאוד מהר. לעומת זאת אם נפרוש את האצבעות שלנו ונניח את כל כף היד על החול היא לא תשקע. מדוע? הגדלנו את שטח הפנים וכך הלחץ של הגוף על החול מתפרש בשטח גדול יותר ומונע שקיעה.הגרביל גם הוא ידוע בהתאמתו לסביבה החולית. רגליו האחוריות גדולות מרגליו הקדמיות.

התאמה מסוג אחר היא התפתחות חוטם חד שנועד להקל את פילוס דרכם בתוך החול ו"לשחות" במרחביו כמו החומט הרפואי למשל.

האדם הרבה פעמים שם את עצמו מעל בעלי החיים ורואה את עצמו כחכם ומתקדם יותר מהם, ולכן הוא מרשה לעצמו להרוס את בתי הגידול שלהם לטובת בנייה ופיתוח. אך אם הוא היה מתמקד בלמידת דרך החיים שלהם ולא רק בפיתוח, כסף וקדמה, הוא בטח היה מבין כמה חכמים אותם היצורים  בהסתגלותם לתנאי המחייה הקשים הללו - היה מעריך אותם יותר ולא היה מעז לפגוע בהם. וזה מה שאנחנו צריכים ליישם- לכבד אותם, להעריך את החכמה שלהם ואולי אפילו ללמוד מהם דברים שאנחנו לא יודעים בעצמנו.

אקולוגיה

רוב השטחים החוליים באזורנו הולכים ונהרסים על ידי גורם אחד פשוט- האדם. בעקבות הזרמת שפכים רעילים נהרס החלק הדרומי של חולות סמר וככל הנראה בעתיד הקרוב יהרסו שאר חלקי הדיונה המיועדים לחציבה ולשטחים חלקאיים. אלו הן הסיבות המרכזיות לגידוען של שטחים חוליים רבים שהיו באזור ואינם עוד. למזלנו, יש לנו גם את חולות כסוי המזכירים במקצת את הדיונות בסהרה ולעת עתה לא נמצאים בסיכון גבוה.

את השטחים החוליים שעדיין קיימים במדינתנו חשוב מאד לשמר. הצומח והחי באזורים חוליים הוא מיוחד במינו ונחשב לנדיר אך לצערנו מקום החיות החולי הקיים נפגע קשות מפעילות אדם: תנועת טרקטורונים וג'יפים מועכת את בעלי החיים הספונים מתחת לחול ובמחילות. החקלאות האינטנסיבית יצרה תנאים טובים לשועל מצוי ולזאב ואלה דחקו את הטורפים הקטנים שאפיינו בעבר את חולות צפון הערבה - שועל חולות וחתול חולות. לכן, חשוב שנשמור על הדיונות שכן קיימות במצבן הנוכחי ושלא נכחיד עוד בית גידול אקולוגי מיוחד במינו.

עזר מומלץ להמחיש את הרס הדיונות וניצולן לרעה על ידי האדם- עזר "סיפורה של דיונה". 

ביבליוגרפיה

• סובח ע. 1994 עקבות בחול. הוצאת מדרשת שדה בוקר
• אלון ע. 1990 החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3: חרקים, הוצאת משרד הביטחון הוצאה לאור.
• "גרגרי החול האחרונים", בילי פרנקל, מעריב - www.nrg.co.il/online/35/ART1/649/308.html

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי