כדי לחיות נכון יש לאזן בין שני כוחות - החיסכון והחיים  

לחסוך - מבט לעתיד

אחד משני הכוחות המרכזיים בחיים הוא כוח החיסכון. כוח החיסכון מבוסס על מבט לעתיד, לעיתים לעתיד הרחוק, ומטרתו לאפשר חיים בעתיד ולצבור עתודות מספיקות של כסף או עמדות כוח והשפעה כדי לאפשר את אותם חיים בעתיד.

הנטייה לחסוך, לצבור, לאסוף ולאגד כוח כרזרבה עתידית היא נטייה "נמלית". כמו הנמלה, הפועלת החריצות וללא הרף כדי להתכונן ליום סגריר, כך גם בני האדם הם בעלי מסוגלות "נמלית" להתכונן לעתיד לא ידוע ולצבור כוח וכסף לזמנים שכאלה.

לעשות חיים - מבט להווה

הכוח השני המעצב ומשפיע על החיים היא היכולת והמסוגלות לחיות את ההווה, את הכרגע, את החיים שקורים ולא את מה שעלול או עשוי לקרות בעתיד אך טרם קרה אלא בדימיוננו.

לעשות חיים היא פעולה שבאה מההווה, היא ממצה את הרגע הנוכחי, מבלי לקחת בחשבון את העתיד אלא רק תוך כדי ביטוי ומימוש הרצונות והצרכים המתעוררים בכל רגע ורגע בהווה הנוכחי.

שילוב בין החיסכון לחיים

כדי לחיות בצורה מאוזנת יש לשלב בין שני הכוחות הללו - היכולת לעשות חיים ולהיות בכאן ובמייד לעומת המסוגלות לחסוך ולהתבונן קדימה אל העתיד תוך דחיית סיפוקים מיידיים.

חוסר איזון בין שני הכוחות הללו מוביל לחיים של סבל. כאשר הצד של החיסכון גובר במידה ניכרת על הצד של החיים או הליפך, כאשר הצד של החיים גובר על כל שיקול של חיסכון - החיים הופכים לסיוט.

שילובים לא נכונים

למשל, ישנם מיליונרים שממשיכים לחסוך בצורה כפייתית כסף ולהרוויח סכומי עתק שאותם הם אינם מסוגלים לצרוך בכלל בחיי היום יום. חשוב להבין שברגע שאדם מקריב את חייו עבור פעולה שהוא אינו מסוגל להינות ממנה ולחוות אותה - סימן שחייו אינם מאוזנים ושהצד של החיסכון בחייו השתלט לגמרי על צד החיים.

או למשל, ישנם אנשים חסרי כל שמתעקשים לעשות את החתונות היפות והמפוארות ביותר ולנסוע ברכבים היוקרתיים ביותר. חשוב להבין שברגע שהחוויה הופכת לדבר היחידי ואין לצידה שום איזון בצורה של חיסכון וביטחון - גם ההנאה מהחוויה היא חלקית ביותר, כי היא מלווה בדאגות, בחרדות קיומיות ובצורך אינסופי לשרוד ולבצע קומבינות מורכבות כדי לדחות תשלומים וחובות.

וטיפ לסיום: מצד אחד, עד לנקודה מסויימת, לכל אדם יש צרכים קיומיים שהוא חייב להבטיח לעצמו ושהוא אינו יכול להפקיר, כמו אוכל מספיק, בית נעים, תעסוקה ופרנסה קבועה. מצד שני, מעבר לנקודה מסויימת, כל הכסף שבעולם הוא חסר משמעות לחלוטין, כי מרגע שהצרכים הבסיסיים של האדם מתמלאים הוא אינו מסוגל באמת לצרוך מעבר לכך גם אם הוא היה מנסה.