מודה ומתוודה, אני כותב לכם עכשיו כאן על נושא שאני לא בדיוק מכיר, וודאי שלא לפרטי פרטים... אלא מה, בשבילי ה-Cleaning הוא חלק של פאזל שפתאום צנח על תודעתי. מצד אחד - העיר בי מרבצה שיחה אחת ביני לבין מטפל שהשפיע עלי רבות לפני שנים רבות. מצד שני - התחבר למציאת חיי הקשה כיום.
הייתי אומר ש- Cleaning היא טכניקה של מטפלים במסגרת פסיכותרפיה שנועדה להרגיז את הסובל מהפרעת אישיות גבולית.
באמת כתבתי "להרגיז"?! כן, רואים שכתבתי, אבל בעצם התכוונתי לכתוב בנוסח אחר. ברשותכם אנסה שוב:
הייתי אומר ש- Cleaning היא טכניקה של מטפלים במסגרת פסיכותרפיה שנועדה לגרום לסובל מהפרעת אישיות גבולית לפרוק את מרירתו המצטברת וכעסו הגואה בקרבו במטרה להטיב עימו.
זהו, עכשיו הניסוח נשמע הרבה יותר הומאני ואמפאתי ביחס למטופל ולמטפליו גם יחד. אך כמובן נשאלת שאלת השאלות: מדוע, במקרים מסוימים טורחים הפסיכותרפיסטים להשקיע אנרגיה כה רבה רק כדי להוציא את מטופליהם מהכלים?
כאן כדי להבין עניין לא פשוט זה, אני נזכר במה שכתבתי בענייני השינויים הקטנים והגדולים השייכים לטיפול ב-BPD = הפרעת אישיות גבולית. מטרת השינויים הקטנים (אך דווקא הלא כל כך פשוטים לביצוע) היא לעצב את ההתנהגות במסגרת היכולות החדשות שהושגו על ידי השינוי הגדול. נוכחתי לדעת ששינויים כאלה מתבצעים בפועל באמצעות רצף של דרישות חוזרות ונשנות לשינוי שמציב הטיפול בפני המטופל.
ואולם, הדרישות האלה מהמטופל הסובל מההפרעה הגבולית (שאמנם הן עדינות, אך בהדרגה גם תקיפות ובלתי מתפשרות) בדרך כלל לוחצות את המטופל וטוענות אותו בשלל רגשות שליליים כל עוד לא נענה והשתנה בהתאם לדרישה. מה עוד שאובייקטיבית, לא תמיד המטופל יוכל לעמוד בכל דרישה לשינוי שתוצב בפניו! שהרי גם המטפל המעולה ביותר לא תמיד יידע לבטח היכן בדיוק עוברים גבולות היכולות החדשות שנוצרו אחרי השינוי הגדול - באותה מפה חדשה שנוצרה אחרי השינוי במשרעת הספליט (רוחבה החדש של אמפליטודת הפיצול בין "הרע" לטוב").
כיוון שהטיפול בדרך כלל יכול להימשך שנים ארוכות, נראה לי שהמטופל (העיוור לרציונל הטיפולי ובייחוד לטכניקות) עלול לצבור בתוככי מוחו המיוסר, הרבה מאוד זעם. מה עלול הזעם העצום הזה לגרום? אז ככה: אם יודחק יגרום נזק (עד לפסיכוזה), אם יופנם גם יגרום נזק (עד דיכאון על כל המשתמע), ואם יוחצן במלואו עלול להביא לאסון (וכאן ראוי שאסכור את פי ולא אביא דוגמאות).
בדיוק בנקודה זו נכנס ה- Cleaning שלנו לתמונה ומתחבר לפאזל שכבר נבנה בתוך ראשי ההומה. כי מה שנראה לנו רע - הרגזתו המכוונת של המטופל על ידי המטפל - היא למעשה פעולת ניקוז כעסים מניעתית, אשר נועדה לכבס את הכתמים שחורים שהולכים ומצטברים, הולכים ונעשים בעייתיים מבחינות רבות. בקיצור, ובלי שמץ של ציניות, מעשה טוב ומטיב!
אם כך, תשאלו בוודאי: מדוע הטרחת אותנו בכל הכתיבה הזו מר צביאל היקר? אנסה להשיב מניסיוני: מפני שאותה פעולת Cleaningעלולה להוות בעצמה "קש ששובר את גב הגמל" ובכך תשיג תוצאה הפוכה. באיזה מקרים למשל?
למשל, במקרה שהמטופל מאמין בכל מאודו שאסור, לא טוב, לא רצוי, ואף כדאי מאוד לטובת עצמו - שלא יתפרץ בכעס. או אז, יתאפק מאוד שלא להתפרץ וככל שכוחותיו גדולים יותר ייטיב לאצור כעסו העצום. אך אז ייטען האומלל בכעס גדול נוסף על כל כעסיו הקודמים בגין כך שהמטפל הרוצה בטובתו הרגיז אותו כל כך והוא דחס גם ההתערבות הזאת פנימה.
או למשל, אם המטופל - לא מרגיש חופשי להוציא את זעמו המצטבר באותו זירה בה מתרחשת פעולת ה- .Cleaning גם במקרה זה תהפוך ההתערבות רווית הכוונות הטובות מגואלת לרועצת מאותה סיבה.
עם זאת לעניות דעתי ל- Cleaning יש גם יתרונות שלא קשורים לפעולה האקטיבית של כיבוס הכעסים כהתערבות התורמת עוד נדבך בדרך לאינטגרציה המיוחלת. כמו כן, הפעולה יכולה גם להוות טסט. קרי לספק אינדיקציה ביחס למיקומו של המטופל על סולם ההפרעה באותה נקודת זמן.
ואם תשאלו אותי בצדק: עם יד על הלב צביאל - אתה לא כועס בכותבך שורות אלה...? ופתאום עולה בדמיוני סיטואציה משנות ה-90 בה מטפלי המובהק, איש מקצוע ואדם יקר, יושב מולי, ואני השבור לרסיסים שואל אותו בדחילו ורחימו שאלה כלשהי על אודות הטיפול שאני עובר, אשר עד לאותו יום כבר צבר התערבויות רבות, שהיו מאוד קשות ומאוד כואבות... זכור לי בבירור שאימא-מטפל תקע בי עיני תם, וענה לי בנון-שלנטיות אכזרית מעין כמותה: איזה טיפול? ברגע ההוא, אני בלעתי את לשוני, וכבר שנים שאני מקיא את הרעל ההוא... כי הוא החדיר בי, בשתי מילים נבזיות, מוטיבציה אדירה להוכיח קבל עם ועדה שמטפלים גם בי וגם בעוד אלפי מסכנים אחרים.
ועתה, ממה נפשך - אם זו הייתה התערבות במסגרת השינוי גדול, אז אולי היא אכן תרמה לאינטגרציה. ואולם, בד בבד היא גם כרתה, בבת אחת ולאורך שנים, את הענף עליו ישבו האמון ושיתוף הפעולה עם כלל המטפלים. בכך, לדעתי יצא השכר בהפסד ונגרם לי ולתהליך הטיפולי נזק עצום. כי לא חזרתי עוד להיות שותף לטיפול (ובוודאי רחוק מאוד ממה שהייתי).
ואם היה זה ניסיון נוסף לבצע Cleaning - קל וחומר שגרם לי נזק בל ישוער, כי במקום לפרוק ממני את כעסיי המצטברים טען אותי בהם עוד פי כמה וכמה.
ליד 1956 * קלינית - חולה במאניה-דפרסיה * נשאתי כ-400 הרצאות * מנחה קבוצות בעמותת אנוש * מאמר באנגלית פרי עטי בכתב העת הרפואי היוקרתי לפסיכיאטריה של אוניברסיטת אוקספורד * לבלוג הבית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
