אנחנו,בני הדור השני לשואה
אני בת הדור השני לשואה.אני גאה על תוארי זה למרות הכאב הרב שהוא חופן בחובו.לקראת יום השואה כמו בכל שנה אני נערכת לחזור אל מחוזות ילדותי בצל הורי הניצולים,זוכרת ולא שוכחת ומעבירה בהתמדה לילדי ולנכדי את המסר:
"לזכור ולא לשכוח!"
הדור השני לשואה, או הדור השני, הוא השם שבו מכונים בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה. אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, הרי השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם במידה זו או אחרת, וזוכה להתייחסות בישראל.
השאלות הנשאלות:
-האם טראומה נפשית שחווה הורה יכולה לעבור לילדיו אף שלא היו נוכחים בעת הטראומה?
-מה הם ביטוייה הנפשיים של העברה תחושת הטראומה של השואה- לדור שני?
בבית הורי,אשר עברו ב"שן ועין" את אושוויץ,מחנה העבודה יחד עם אובדן אישה ובן ואם ואחיות,אחיינים ועוד הייתה אווירה כבדה, קשה, בה רווחה חשדנות, חוסר אמון למרות אהבת החיים שלהם למוסיקה,תיאטראות ותרבות.
הנטל של הציפיות המודעות והבלתי מודעות לפצות את הורי על אובדניהם, היה כבד מנשוא, והקשה על פיתוח שאיפותי העצמיות.
הדוגמא הבולטת ביותר בהינה תקופת גיל ההתבגרות .ככל שהתקרבתי לגיל 17-הגיל בו נגדעה שמחת הנעורים של אמי ע"י הנאצים ימ"ש-אמי סבלה יותר מפריחת הנעורים שלי.היא טענה שאני מקנאת בה בעוד שהאמת הייתה מונחת בחלל הבית.כאב הנערה שהושחת יופייה ע"י גזירת שערה,הלבשתה בכותונת והעבדתה לפרך בסכנת חיים יום יומית.נערה שראתה בענן הכבשן את מרבית בני משפחתה פורחים באוויר המחנה.
ניסיתי להבינה כנערה ,אך לא יכולתי לעצור את תקופת הפריחה והיופי שלי.העלומים,האהבה הראשונה,הלימודים והבילויים שעברתי כמו כל נערה קונבנציונאלית.התסכול האימהי הלך והחריף.זאת לא הייתה מרידה של בת טיפש עשרה רגילה.זה היה עימות עם האם מול מראת מסכנות חווייתה כנערה.אולי משום כך,יצאתי מגיל הנעורים בהחלטות קשות כמו "לא כדאי להביא ילדים לעולם כזה".אולי משום כך הענשתי את עצמי ברגעים כבדים ועצובים בתוך התקופה היפה של גיל ההתבגרות?
מה יכלה נערה כמוני לומר לאם –ילדה-נערה זו מול התסכול והכאב הנורא בה היתה?האם היה ביכולתי לעצור את פריחתי?
ההורים הניצולים מעבירים לילדיהם מסר כפול: מצד אחד הם רוצים לגרום לילדים אלה אושר רב ככל האפשר, כפיצוי על הסבל והאובדנים שלהם עצמם, מצד שני הם מעבירים מסר של מחויבות לאבל ומגבלות על ביטויי שמחה ועליצות ספונטניים וישירים. באופן זה, הילד מפתח קונפליקט משמעותי סביב תכנים של שמחה והנאה. הקושי ורגשות האשמה סביב הנאה מן החיים מועברים כך אל הדור השני.אכן זאת הייתה תמונת המצב.
אני עומדת פה לזכרם של הורי,משפחתי שנספתה ולזכר כל אותם שישה מיליונים שהורי היוו מיני מדגם מתוכם-כבת דור שני לשואה גאה ,אשר ללא עזרה כלשהי מגורמי רווחה שונים-גידלה יחד עם אחיה את הוריה ונשאה אותם על גבה והשכילה להעביר הלאה את המסר החשוב והנורא מכל:
עם ישראל חיי אף על פי ולמרות הכול!
יהי זכרם ברוך של כל הנספים ותחזקנה ידי אלו שעמדו לצידם,ילדים קטנים שהעמידו אור ,תקווה והמשכיות לאודים שנצלו –ועמדו בכך בהצלחה,בדרכם הם-אנחנו ,בני הדור השני לשואה.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
