חופש ושחרור- כיצד יוצרים אותו בחיינו וחווים הישג והצלחה
כבר רבות נכתב על הצורך של נשים ללהטט בין עבודה, בית וזמן לעצמן.
דבר ידוע הוא כי לרוב ה"אני " אובד במהלך תרגילי להטוטנות אלה. ועם אובדנו גם מזדחלת לה תחושה של החמצה, של תסכול ושל תקיעות.
מי מאיתנו לא חווה זאת? וככל שהילדים צעירים יותר כך ה"אני" יותר נעלם. וכשהם גדלים ואנו רוצות לתת זמן לעצמנו מופיעים ההרגלים שהושרשו -הציפיות של ילדינו בני זוגנו (כפי שאנו הרגלנו אותם) ומחבלים פעמים רבות ברצוננו לתת זמן לעצמנו- להכיר עצמנו מחדש.
אז מה אפשר לעשות?
על כך אני רוצה לדבר איתכן ובחרתי לעשות זאת דרך סיפורו של חלק מתהליך אימון מנטאלי שעברתי יחד על לקוחה שלי שלצורך העניין נקרא לה שי (שם בדוי) .
שי הגיעה אלי עם תחושה שיש דברים שלא עובדים בחייה, סדרי עדיפויות לקויים, שיש על כתפיה עול מאד כבד. ובלשונה "אני לא מוצאת זמן לחלום בין הילדים לעבודה.."כי היא שי צריכה לגדל 5 ילדים, כמעט לבד (בעלה בקבע) לטפל בבית ולעבוד. היא הרגישה כי "אין אני" בתוך כל העשייה והמרדף היומיומי.
בתחילת הדרך כך סיפרה, לא היה אכפת לה-כשהילדים היו קטנים , היום 10 שנים אחרי היא מרגישה לחץ נורא, תחושה שחייבת לעשות משהו עבור עצמה, שנחנקת. תחושה זו היא שהביאה אותה לאימון.
כאן אני רוצה לרגע לדבר על עניין החלומות - לרובנו היו חלומות גדולים כשהיינו קטנים ובקלות יכולנו לראות עצמנו חיים את החלום, ממשים אותו. ככל שהתבגרנו רובנו למד להתייחס לחלומותינו כמשהו שאינו בר השגה ופעמים רבות אפילו משהו לא אחראי ולאט לאט ויתרנו, הדחקנו והתחלנו לחיות לא את החלומות אלא את מאבקי היומיום, את הפשרה, הרכנו ראשינו בפני מה שזימנו לנו החיים ונסחפנו עם זה.
ביום בו ויתרנו על חלומותינו ועל הגשמתם גם מתנו במובן מסוים. שכנענו עצמנו שזה בסדר-מה שיש אבל האמת היא שברגע הקימה כל בוקר, וברגעים הנדירים של חשבון נפש כנה ידענו עמוק בפנים שזה ממש לא כך. ידענו כי תחושת העצב שחווים לעיתים כך ללא סיבה, הקושי לקום כל בוקר ולפתוח בקול שמחה את היום הם תוצר של חווית חוסר ההגשמה של אי עשיית מה שנועדנו לעשות כשנולדנו.
חלומות הם דלק הנשמה, הם מקור השמחה, הם הכוח המניע מאחורי עשייה, הם הם שנותנים לנו את חיותנו והיכולת ללכת עד הסוף ולהגשים מטרותינו. בהעדרם כל הקיום אפרורי .
אז אם כך, מה הדבר הראשון שעשיתי עם שי באימון? נכון, לאפשר לה לחלום מחדש. וכששי חלמה היא עצמה הופתעה ממה שראתה. זה כלל לא היה דומה לחייה כיום. זה היה הרבה יותר גדול, מחייה כיום והיא הייתה במרכז.
כעת התחלנו להסתכל על הגורמים שיאפשרו לה להגשים חלום זה ודבר אחד הפך ברור כדי ששי תוכל להגשים את חלומה היא חייבת להתחיל לאמן מחשבתה לראות אחרת דברים, לנתח אחרת דברים במקום שלילי חיובי, במקום ביקורת קשה, חמלה ואהבה לעצמה וסביבתה. במקום שיפוטים קבלה ואהבה.
קל להגיד מלעשות ובצעדי תינוק קטנים החלה שי לעשות שינוי במחשבתה ואח"כ בפעולותיה.
היא הבינה כיצד מכשילה את עצמה בעצמה דרך סוג החשיבה שלה. למשל, שי רוצה מאד להוריד במשקל "אבל" היא סיפרה לי "אני לא מצליחה להתמיד. זה קשה. ואז אני מוותרת ולא עושה כלום". כשהמשכנו ודיברנו על הנושא הסתבר כי בבית לא מחזיקה מתוקים, עברה לקמח מלא, משתדלת לקחת אוכל מסודר לעבודה כדי לא לאכול שטויות. קולטים? היא חיה שוויתרה/שלא מצליחה שלא עושה כלום כאשר בפועל כבר עשתה כל כך הרבה שינויים באורח החיים שלה. היא לא ראתה זאת וחוותה תסכול עצום וקושי רב.
ברגע ששיקפתי לה את זה, היא התחילה לנשום מחדש תרתי משמע. היא הבינה כיצד הגבילה את חייה והקשתה על עצמה. ולא רק על עצמה גם על ילדיה ובעלה.
מה שקרה בעקבות שיחה זו זה ששי באה שבוע אח"כ ואמרה כי "פתאום, מרגישה תחושה של שליטה, אותן משימות אני עושה אבל ההרגשה יותר חיובית, שונה לחלוטין..ממש מוזר.." היא אמרה.
אז זהו שזה כלל אל מוזר למי שמבין כיצד עובד מוחנו ומחשבותינו, כמה כוח יש למחשבה וכמה יכולה להשפיע על בריאותנו הנפשית והפיזית. לא סתם אמר מי שאמר כי מחשבה יוצרת מציאות. ומשפיעה על רגשותינו ופעולותינו.
כך, לאט לאט למדה לדבר אחרת ולבוא מהמקומות האלה- המעצימים והמגדילים את עצמה ואחרים. היא החלה נותנת לעצמה מתנות של אהבה- ספורט פעמיים בשבוע, טיול רגוע במרכז הקניות, תכשיט שקנתה לעצמה במתנה בהנאה רבה, עוזרת שתעזור עם ניקיונות הפסח, היא החלה מבררת על המשך לימודים וכו'.
שי נתנה לעצמה שי ענק והוא החופש מסבל והיכולת ליצור במחשבתה רוגע, שלווה שמחה, סיפוק והגשמה.
ברוח חג הפסח- חג החירות שי מפנה לעצמה מקום ולא רק בארונות ביתה אלא גם ב"ארונות" נפשה. היא מפנה מקום לשי-חלומותיה מה שחשוב לה ולעצמה כאישה המממשת עצמה למען עצמה.
אני רוצה לעצור כאן ולשאול אתכן:
איפה בחייכן גם אתן סובלות בגלל המחשבות שלכן?
האם לא הגיע הזמן לעצור, לנוח ולהביא משהו אחר -חיובי , עוצמתי ומעצים לתחומים בחייכן שאינם עובדים לכן?
אם תשובתכן היא כן! כן מהדהד ואתן אומרות גם אני רוצה את החופש הזה לחלום להגשים, את המחויבות הזו לאהבה לעצמי, אל תחכו. נקטו בפעולה.
**ולמען הסר ספק, גם לגברים זה קורה.
מאחלת לכל אחת ואחת,
שיהיה לכולנו חג עם חירות חדשה ושחרור מכבלי המחשבה המגבילה והחונקת.
חג המסמל תחילה של הגשמת חלומות גדולים.
רינה שינברג- ניהול חלומות והגשמתם
050-7366276
פסיכולוגית ומאמנת מנטאלית להצלחה
* מומחית ביצירת מהפך בחשיבה ועוצמה אישית
*לווי והעצמת מטופלות פוריות (האתר-- http://www.shine-mom.com )
**לקבלה במתנה- את "המדריך להתמודדות ראשונית עם תרומת ביציות לחצו כאן:
http://www.2all.co.il/web/Sites2/shine-your-life/PAGE21.asp
רינה שינברג, הינה פסיכולוגית מזה 17 שנים ומאמנת לעוצמה. מעציב אותי לראות איך אנשים יכולים להיות מאושרים ומסופקים ובכל זאת אינם כאלה. מה שעוצר אותנו במרבית המקרים, מה שגוזל את חיותנו, שמחת החיים שלנו ו"הורג אותנו" אינו חוסר יכולת, אלא פחדים, אמונות טפלות,חוסר אמון ואמונות שאימצנו תוצר חינוך ותרבות. לכן, כבר שנים אני עובדת באהבה רבה עם אנשים אשר רוצים חזרה לתוך חייהם את השמחה, ההנאה מהניסים הקטנים, את תחושת ההגשמה. אצל נשים בטיפולי פוריות אובדן השמחה, חווית אי ההגשמה, התסכול הפחד, הכאב מוקצנים לרמות גבוהות מאד. למעו האמת אין סיבה אוביקטיבית שאישה תחווה זאת או שתחווה זאת לבד. לכן בחרתי לעבוד עם נשים בטיפולי פוריות ולתת להן כלים שיאפשרו להן לעבוד דרך מורכבת זו בצורה הטובה ביותר.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
