הרצון לחיות
חד גדיא, חד גדיא...מראה לנו את מלחמת הכוחות וכיצד גדול אוכל קטן עד שלבסוף מגיעים לסוף המר שנאמר: "כדי לשרוד צריך להרוג"...השאלה: האם הטבע = אלהים נותן לנו כוח כדי להשמיד אותו?!...
כאשר יום ראשון נברא שאל את עצמו: בשביל מי כדאי לי לקום בבוקר כאשר טוב לי?...
כאשר נברא יום שני וראה שלא טוב לו וליום ראשון טוב מיד התחילה "הקנאות והחמדנות" ולא יכול היה אלהים לקרוא ליום הזה טוב מכיוון שהוא הגדיר אותו במחשבתו – "מלאך המוות".
יום שלישי נברא מכיוון שאלהים ראה שאם לא יהיה טוב למלאך המוות הוא ישמיד את עצמו ואת יום ראשון שעל כן נאמר פעמיים כי טוב...כך שמלאך המוות עזב את יום ראשון ובכוח "החמדנות והקנאות" לקח את הטוב יותר מיום שלישי והגיע לשוויון כמו יום ראשון ויום שלישי והעולם נהייה שקט...
ישב אלהים וחשב ואמר לעצמו: "האם כדאי לי להמשיך לברוא כאשר יש בבריאה שלי מלאך המוות שנקרא – קנאות וחמדנות"?...לא קיבל תשובה עד שראה את מלאך המוות אומר לעצמו כך: "ישנם שלושה בעולם, ראשון שני שלישי ולשלושתם טוב, אבל רק לי יש את התסמין 'קנאות וחמדנות'. לכן אשמיד את ראשון ושלישי ואקח להם את הטוב שיש בהם וליום שני יהיה טוב יותר"...המחשבה הזו של "מלאך המוות" קיימת עד היום הזה שעל כן נאמר: אנחנו חיים במציאות, "שהרע בה הוא רע יחסית לטוב – והטוב בה הוא רע יחסית ליותר טוב"...
כאשר אלהים ירד לסוף דעתו של "מלאך המוות" הוא ראה שיום ראשון שני ושלישי יושמדו בהשמדה עצמית עד שלא יוציאו מתוכם את התסמין "קנאות וחמדנות"...וקרא לשלושה ימים האלה – "עולם השקר שהוא עולם החושך"...
אלהים ישב חשב וראה את מה שעשה ואמר לעצמו כך: אם אני בראתי את שלשה הימים "האלה"... יוצא מזה שהמילה "האלה" שקיים בתוכם "מלאך המוות" הם בעצם יצאו מתוכי...שאל אלהים את עצמו: "אם 'אלה' יצאו מתוך 'אלה' – ים...האם אין ב – "ים" שנמצא בתוכי עוד "אלה" שאוכל לברוא שיוכלו לתקן את "אלה" שבראתי שגם "אלה" שאברא יקראו שלושה הימים "האלה"?...
"שאלה קשה מאוד שאל אלהים את עצמו כאשר אין לו עם מי להתייעץ"...הרי מה בעצם רצה אלהים לעשות?...לברוא עוד שלושה ימים שהם יהיו שונים אחד מהשני אבל לא יותר טובים אחד מהשני, דהיינו, "הימים האלה = הימים האלה"....במצב הזה ראה אלהים שמה שצריך להיות בשלושה הימים האלה שהוא עומד לברוא גם צריך להיות "מלאך המוות" איתם שנקרא "קנאות וחמדנות"...דילמה קשה עמדה מול אלהים שאומרת כך: "אם אשאיר את שלושה הימים האלה הם ישמידו את עצמם ואם אברא עוד שלושה ימים כאלה הם גם ישמידו את עצמם – מה אעשה לנעשה?...
"ויעש אלהים את שני-המארת הגדולים"...מאור אחד עשה לימים האלה שנעשו – ומאור אחד עשה לימים האלה שיעשו...עצר את הבריאה ואמר לעצמו כך: "לא אמשיך בבריאה עד שלא אחד מאלה שיצאו מהים שבתוכי יוציא מתוכו את מה שהיה בתוכי שהוא מלאך המוות שנקרא - קנאות חמדנות ושקר"...ישב אלהים וראה ושאל את עצמו: "מי יעשה את הבלתי יעשה"?..."ואלהים לא האמין לעצמו שמתוך אלה שנעשו ומתוך אלה שיעשו יקום אחד שיעשה את הבלתי נעשה שנעשה"...ואז אלהים ברא את הזמן את האתת, את המועדים ואת השנים...עד שיום אחד קם אחד ומשה את עצמו מתוך הימים האלה שברא אלהים לעשות והוציא מתוך עצמו את מה שבלתי יעשה שנעשה להוציא עבדים לחרות, דהיינו, "מעבדות למלאך המוות שנקרא קנאות חמדנות ושקר לעולם האמת שאין בו קנאות וחמדנות ושקר"...וזה שמשה את עצמו מן הים קרא לו אלהים – "משה". שעל כן משה נברא ביום רביעי שליום רביעי קרא אלהים – "שבת".
שעל כן כולם אומרים היום שחיים במודעות: "קנאות חמדנות ושקר" שאסור לעשות עסקים בימי שני ורביעי...מדוע?...ביום שני נולד מלאך המוות כך שכל עסקה יכולה להיכשל מכוח הקנאות החמדנות והשקר, דהיינו, נותנים מילה ולא מכבדים אותה כשם שאבותינו נתנו מילה ולא כיבדו אותה שנאמר: "נעשה ונשמע". וביום רביעי מת מלאך המוות, וכי כיצד אפשר לעשות עסקה שאין בה קנאות חמדנות ושקר?...ומתוך זה "אלה" שיצאו מתוך "ים" שנקראים אלהים שיש בתוכם מלאך המוות מוצאים את-ים שנקרא "ספר תורה הטמאה" ביום שני לינוק ממנו את כוח מלאך המוות..."ואלה" שיצאו מתוך "ים" שנקראים "ואלהים" שהם יודעים ועושים את המלאכה להוציא את מלאך המוות מתוכם שנקרא: "קנאות חמדנות ושקר" מוצאים את-ים שנקרא: "ספר תורה הקדושה" ביום חמישי שלאחר שמת מלאך המוות שעל כן אלהים ברא – "את יום חמישי"...לאחר שאלהים ברא את יום חמישי בשביל אלה שמוציאים מתוכם את מלאך המוות הוא גם ברך אותם שנאמר: "ויברך אתם (את אנשי אמת) אלהים לאמר: פרו ורבו (זכר ונקבה) ומלאו את-המים בימים, והעוף ירב בארץ...
כך שכדי לקבל ברכה מאלהים לא צריך ללכת לרבנים שיש בתוכם את מלאך המוות - קנאות חמדנות ושקר...אלא להתחיל להוציא מתוכנו את מה שהרבנים הכניסו בתוכנו בימי ראשון שני ושלישי ופה אנחנו תקועים...ולא יכולים לעבור ליום רביעי בו נברא משה רבנו שעל כן נאמר: "מי שדוחה משיח כופר בתורה ובמשה רבנו"...כך שהמציאות שאנחנו חיים בה שהיא – "הרצון לחיות" היא המציאות הקשה ביותר שאפשר לשהות בה והיא יותר קשה מהעבדות של פרעה...שאת זה אנחנו יכולים לראות בכדורים הפסיכיאטרים שמחזירים את האדם..."ממודעות לחיות למודעות רוצה לחיות"...שעל זה נאמר לאחר שנאמר: "95% מתושבי עולם הזה בדיכאון וצורכים כדורים פסיכיאטרים"...ותעל שוועתם השמימה...
"לאחר שראה אלהים את מה שיעשה המלאך המוות מתוך הנעשה – ולאחר שראה את מה שיעשה משה מתוך הנעשה"...התחיל לברוא את יום שישי שכלולים בו את שלשה הימים האלה ואת שלשה הימים האלה...קרא לכל הימים מיום ראשון עד יום החמישי ואמר להם כך: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"...דהיינו, בדיון ישבו שלשה...נציג אחד מיום ראשון עד יום שלישי שנקרא - מלאך המוות...נציג שני מיום רביעי עד יום שישי שנקרא – משה. ונציג שלישי שברא את ששת הימים שנקרא – אלהים...כך שנאמר: "נעשה אדם"...דהיינו, אחד מעל שלושתנו, דהיינו, מעל אלהים, מלאך המוות ומשה... שיכול ללמד את שלושתנו כיצד לצאת מתוך עצמנו ולאדם הזה יקרא מפי שלושתנו – אדם הראשון. כולם אמרו – "נעשה ונשמע"...ונתנו את הכבוד לאלהים לברוא את האדם הזה שבתוכו נמצאים שלושתם שנאמר: "ויברא אלהים את-האדם בצלמו (לזה יקרא אדם הראשון), בצלם אלהים ברא אתו (אלהים מתוך השלוש), זכר (יקרא משה) ונקבה (יקרא מלאך המוות) ברא אתם".
"ברא אתם" – ישב אלהים ומלאך המוות ומשה על סוף המעשה וראו כיצד יעשה המעשה שנעשה שנאמר: "וירא אלהים את-כל-אשר עשה והנה טוב-מאד. ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי".
"יום הששי" – ביום הזה נמצאים בו כל הימים והאור, אבל האור מכוסה על ידי הנציגים וחסידיהם של אלהים, מלאך המוות ומשה...ושלושתם בפה אחד אמרו צריך לעשות יום אחד שכל הששה הימים יהיו בו והוא אחד יחיד ומיוחד, דהיינו, נמצא במציאותו שיקרא – אין עוד מלבדו. ואז ניגשו לסיום המלאכה שנאמר: "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם"...ויכלו בלשון רבים שהם: אלהים, מלאך המוות ומשה שנאמר: "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה"...ויכל בלשון יחיד ועשה בלשון יחיד אבל בתוכו השביעי שזה בלשון רבים...כך השביעי הם אותיות: "יהי שבע"...שאלהים השתמש באותיות "יהי" לפני שהתחיל לברוא את העולם שנאמר: "ויאמר אלהים יהי...מה יהי?...השביעי...דהיינו, הסוף...שנאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה"...וכשראה את הסוף כאשר הוא נמצא בהתחלה הוא הלך לסוף וברא את ההתחלה מכיוון שרק בסוף נמצא האור...ולסוף הזה שהוא ההתחלה קרא לו "שבת" שנאמר: "כי-בו שבת מכל-מלאכתו אשר-ברא אלהים לעשות"...לעשות את אלהים מלאך המוות ומשה לאחד שנקרא שבת ולצאת מיום השביעי ליום השמיני שנקרא "השבת" שנקרא אלקים חיים שנאמר עליו: "יום השבת אין כמוהו ברכו אלהים ויקדשהו".
ומי שרואה ויודע בדעת את יום השבת הוא יודע שהוא נמצא בקוצו של יו"ד והוא יכול ללכת לאור ולחזור לקוצו של יו"ד ולאמור בדעת שכל מה שיש מתחת לקוצו של יו"ד – "הוא דמיון וכל מה שיש בדמיון הוא נהרס".
בתוך הדמיון נאמר, דהיינו, בתוך התורה הקדושה והטמאה שנאמר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם"...ישנם כאלה שאומרים: אל תקרא בהבראם אלא באברהם...כך אלה נמצאים באברהם...ומי הם אלה?...אלהים, מלאך המוות ומשה..."שחיים במודעות קנאה חמדנות ושקר"...שעל זה אמר מורי אלופי ומיודעי רבי שמעון בר יוחאי: "בודדים הצדיקים שיצאו מדרגת אברהם, פסח, עבדות שנקרא חסד"...מדוע?...מכיוון שכל באי העולם הזה שמורכבים מארבע כתות שהם שלושה והם: יהודים, נוצרים, אסלאם, מדע...הם רוצים את אברהם אבינו (בלשון המדע פרוטון) אבל אף אחד מהם לא רוצה לצאת מהמלאך המוות שבתוכם שנקרא – קנאה, חמדנות ושקר.
"בודדים הצדיקים שיצאו מדרגת אברהם, פסח, עבדות שנקרא חסד"...באו אלה ואמרו רבי שמעון משוגע (היהודים)...
ולאלה שלא יצאו בא ישו ואמר: "לא באתי לבטל את התורה אלא באתי לקיים אותה"...באו אלה וצלבו את ישו (נוצרים)...
"הוי אנשים, זכרו את החסד אשר נטה לכם אלהים, היש בורא זולת אלהים אשר ישלח לכם פרנסה מן השמים ומן הארץ?...אין אלוה (ואלה) מבלעדיו, כיצד זה תשגו בשקרים"?...באו אלה והתחילו לרדוף את מוחמד עד שלא הרגו אותו לא עזבו אותו (אסלאם)...
"בדרך שאתם הולכים לא תגיעו למטרה – הטיפש, הקנאי, החמדן והשקרן הוא אחד שעושה את אותה דרך פעמיים בתקווה שהוא יצליח"...באו אלה וטענו בפניו שאם לא יסתום את פיו יהרגו אותו כשם שאלה הרגו את האנשים שדיברו כמוהו, כך איינשטיין עזב את אלה כאשר אלה כינו אותו משוגע (המדע).
לא כך מלך המשיח שנקרא: "חיים שלמה המשיח"...מלך לא מאמין לעצמו אם אין לו מלכה...שמתוך זה הוא לא מאמין לכל הכתובים שכתובים...כך שהוא לא מאמין במשפט: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם"...כך אם המלך לא מאמין באברהם הוא גם לא מאמין באלה שמאמינים באברהם שהם: יהודים, נוצרים, אסלאם ומדע...
"מלך נמצא בלי אמונה – מלך נמצא בסוד האמונה"...ובסוד האמונה הוא מוצא את המלכה שהיא נקראת: "בראשית"...והמלכה ורק המלכה מספרת למלך את-כל-אשר עשה המלך בתשוקתו העצומה למצוא את המלכה ואומרת לו כך:
שמי נקרא בראשית מכיוון שאתה זה שקרתה לי כך...כאשר היינו שנינו באור וצמצמנו שנינו את עצמנו קיבלו את האות א' בשמי "בראשית" שבתוכה נמצאים: "נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה"...ומשם מאות אל"ף שנינו ראינו את היכל בר = רב...ושנינו יחד נכנסו להיכל ונהיה – "ברא"...כאשר נהייה "ברא" זה נהפך לשון "זכר" ופה עזבתי אותך והשארתי את המשך הבריאה, דהיינו, את שמי בשבילך...לקחת מתוך "שמי" את אותיות "שית"...ומתוך מי שבשמי שהסכמתי לצמצם את שמי בשבילך ועשית אותו ה"א וכך שמי נהייה "שה"... יו"ד זה 10 צמצום של ת"ף שזה 400 ב – 10 נוצר מ' ויחד עם יו"ד – מי שהם 50 בצמצום 10 שהם ה"א שיחד הם "שה"...לקחת את "שה" שהוא חלק מתוך שמי והפכת אותו לאות ח'...שהם 3 + 5 = 8 שהוא הברית שנעשתה בניננו לפני שעזבתי אותך לבד ונתתי את שמי שתעשה את הבריאה שעל כן שמי נקרא "בראשית שהם אותיות: "ברית – אש"...הכנסת את ברית האש בתוך גופך והוצאת את האות שי"ן ראשונה וקראת לה "שלמה"... במלחמה שנלחמת עם אלהים ואנשים ותאכל כדי לעמוד בברית שהייתה בניינו קיבלת את הברית ממני שהיא האות ח' וקראת לה "חיים" וכך קיבלת אותי מתוך שמי שהוא שמך שנאמר: "בראשית" הם אותיות: "ברא שלמה חיים"...כך שבאותיות ברא נמצאים המלך והמלכה ובאותיות שלמה חיים נמצא המלך ושניהם אחד מלך ומלכה ברא אתם.
וכל זה מתואר ומסופר ביציאת מצרים שנאמר: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" בספר ספר וסיפור ששמו הוא "מלחמת הרוח בחומר".
"שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד".
" הפצת האור - הדרך לאמת"
0544-898547 03-9322192
"כאשר העבד יפנה את מקומו למלך יציאת מצרים תתבצע" - משיח
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
