חשיבות האמונה בקבלת החלטות 

בפרשת "שלח לך" כתוב בפרשת המרגלים: "שלח לך מרגלים ויתורו את ארץ כנען" בהמשך בפרשת ציצית כתוב: "וראיתם אותו וזכרתם...ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".

הציצית עשויה משני סוגי חוטים, לבן ותכלת. לצבעים משמעויות מעניינות. הנצי"ב מוולוז'ין מבהיר לנו משמעותם של הצבעים. בעם ישראל שני סוגי אנשים, איש הרוח ואיש המעשה, תורתנו המדגישה חשיבות חיי החברה ואחדות בין אנשים, שוללת את הקיטוב בין שני הטיפוסים. איש הרוח לא יצא ידי חובתו אם לא יקיים גם מצוות מעשיות.

אם באמצע לימודו הרוחני התורני, מגיע אדם צמא או רעב, עליו  להפסיק דבקותו ב- ד' – בלימודו ולעסוק בהכנסת אורחים. שהרי גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה. מאידך איש המעשה – אסור לו לשקוע אך ורק בחיי המעשה, חשוב וראוי כי יקצה גם זמן לפיתוח כישרונותיו הרוחניים, לקבוע עיתים לתורה, לתפילה, לאמונה. לכן איש המעשה חייב  לפתול עצמו בפתיל תכלת, איש הרוח – התכלת חייב להתפתל סביב החוטים הלבנים, להנמיך קומתו הרוחנית כדי להקדיש זמן גם למעשה.

יש חשיבות אדירה לאחדותם של עם ישראל, של הלבן עם התכלת. ספר החינוך מדגיש כי הלבן משול לגוף, התכלת הוא הרוח.

אנו יודעים על האחדות ששררה בין שבט זבולון ליששכר, דוגמא קלאסית ליצירת אהבה בין סוגי אנשים שונים. צבע דגלו של יששכר היה כחול כהה, צבעו של זבולון לבן, היתה בהם שותפות שהפכה לקלאסיקה של הקשר האישי בין אנשי הרוח לאנשי המעשה. שניהם זקוקים זה לזה. מעניין ומרתק לדעת שצבעו של יהודה, הראש, המנהיג הנשיא שמעל יששכר וזבולון היה תכלת – שילוב בין כחול ללבן.

פרשת ציצית מופיעה בהמשך לפרשת המרגלים. נאמר ב"ציצית" "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ההחלטה הנובעת מהראיה -צריכה להיות ממוקדת ולא בעיניים פוזלות. עין תכלת לחוד ועין לבנה לחוד, כאשר אין אחדות, כאשר כל אחד מתבצר בעמדתו שלו, התוצאה של הפרוד היא ראיה מוזרה, ונהי כחגבים בעיננו. ראו עצמם כחגבים. הראשונים שהגיעו לארץ לפני כמאה שנים ראו קדחת וביצות והמון חול וחול, יכלו הם לומר לעצמם... אין סיכוי... חבל על המאמץ... לא נצליח במצב כזה... באשר הראיה היתה נכונה ראו ביצות חול חום וקדחת, אך כאשר האמונה קיימת, הרי המסקנה היא עלה נעלה, גם במצב עגום כזה נצליח לכבוש ולהתנחל.הראיה רואה מציאות אמיתית- האמונה משרה ביטחון עוצמה ומוטיבציה לנסות להתגבר ולנצח.

הרש"ר הירש מבהיר לנו עומק המילה תור  - ולא תתורו, ההחלטה הסופית, המסקנה תלויה בראיה ובעיניים, בשרות הלב, במשאלות, כאשר כל החושים המבחינים במציאות אמיתית, תהא ההחלטה סיכום של כל הנראה, אך השכל-המוח-החכמה, היא מהווה סיכום של כל הראיה, השמיעה, רחשי הלב. כאשר השכל גדוש גם באמונה הרי הבחירה במה להחליט תהא שונה ממסקנה הנובעת רק מראיה אף כי היא אמיתית.

בחינוך הילדים, אל לנו להתבונן רק בילדים ולהחליט המסקנות אם האמונה בילד קיימת בנו, אם האמונה בעצמנו, ביכולתנו קיימת ושרירא, הרי נמצא כל נתיב כדי להצליח.

תהליך קבלת החלטות לביצוע יעד מסוים הנובע מהיזון, נקבע לא רק מהסתכלות, התבוננות, ראיה ברורה ובהירה, כשרואים הר גבוה, או מכשול בדרך להגיע ליעד, הרי הראיה נכונה ואמיתית, אך המסקנה, ההחלטה לבצע המשימה אם לאו, תלויה בעיקרה באמונה, בתפיסת העולם, כאשר קיימת בנו האמונה בבורא עולם, האמונה בצדקת הדרך, האמונה בתהליך ובכיוון הנכון, הרי אין אנו מסתפקים בראיה וברחשי הלב שבתוכנו.  אמונה שבתוכנו, הקשורה למוח, לשכל, לחכמה, היא הגורם הדומיננטי בהחלטה שנקבל.

כאשר מנהיגי הדור בחינוך – המפקחים, המנהלים והמורים מאמינים בעשייתם החינוכית החשובה ביותר, הרי הם ימצאו כל דרך וכל נתיב כדי להתגבר על כל קושי ולכבוש כל יעד כדי להצליח בחינוך.

אופי האוכלוסיה, התנהגות הילדים, הסביבה, הרשות, המבנה – כל אלה אינם גורמים לעשייה החינוכית האיתנה. "המאמינים" בחינוך יעשו כל מלאכתם החינוכית בעוצמה ובנחישות, במוטיבציה ובראש מורם כדי לנצח ולהצליח. האמונה החדורה בתוכם להצליח תאתר כל נתיב חינוכי כדי להתגבר על כל מכשול שבדרך ולנצח.

המרגלים תארו בדיוק מה שראו, אך הם לא היו חדורים באמונה. פרט ליהושע בן נון ולכלב בן יפונה. אמונתם בעצמם וביכולתם היתה כה קטנה, שהם המשילו עצמם כחגבים שכתוב: "ונהי בעיננו כחגבים".

והגרוע מכל הם הגו רעיון נוסף "וכן היינו בעיניהם". אמונתם היתה  כה דלה ונמוכה, שלדעתם הם נראים כחגבים גם בעיניהם של יושבי הארץ.

הרש"ר הירש מדגיש חשיבות השכל והאמונה בקבלת החלטות, הם מפיחים תקווה, התייחדות ב: "אחרי לבבכם ואחרי עינכם" גורמת לחוסר אמונה.

כאשר המנהיג רואה את היעד את המטרה אליו הוא שואף להגיע הוא יצליח במשימתו. כאשר מתמקדים דווקא בקשיים ובבעיות שבדרך – בתהליך, ואין רואים את היעדים את השאיפות את החזון לנגד עיניהם הרי שיקולי הדעת יהיו שונים, כשאין חזון כל תהליך עלול להיתקע .

אך ככל שעיני המנהיג נעוצות במטרה, באתגר, בכיבוש היעד המתוכנן הרי בכוח האמונה  הוא יצליח להכניע כל התנגדות ולהתגבר על כל קושי.

לעיתים, בדיון בו "משתפים" מנהיגים וחברים נוספים, שומעים אנו התנגדויות למהלך כי זה מסובך ומסוכן, חששותיהם אולי נכונים. אך "המאמינים" יאמרו כי למרות הקשיים יצליחו למצוא הדרכים כדי להתגבר על הסיכונים ולצמצמם.האמונה נוסכת ביטחון ומשרה יעילות בתאי המוח כדי לאתר כל נתיב חכם ולהצליח...לנצח.

מלחמותיהם של חיילנו לאורך השנים, הצליחו בעיקר בזכות אמונתם בניצחון, אמונה שהיתה חדורה בתוכו של כל חייל. היתה בהם תמיד העזה, אחריות לנצח למרות קשיים וסכנות.

עשרת המרגלים מפרטים האיומים והסכנות שהם ראו בארץ, לעומתם יהושע בן נון וכלב בן יפונה המפיחים כוח, תקווה, נוסכים הם אמונה וביטחון כדבריהם: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". כלב ויהושע החדירו אמונה בבורא עולם שהוציאם ממצרים, ואמונה ביכולתם שלהם, שניתן להצליח ולהתגבר על כל מכשול ותקלה – צריך להאמין.

הורים ומורים צריכים כל הזמן לזקוף קומתם בעיצוב פני הדור, בחינוך הילדים. המשימות כבדות, השפעת הסביבה קשה, אך תמיד בכל מצב ניתן להצליח ולטפח דור של מצטיינים, אם רק נאמין בעצמנו, ביכולתנו: ככל שהאמונה החיובית חדורה היטב בכל נימי נפשנו – הורים ומורים, הרי התוצאות תהיינה איכותיות יותר. כאשר קיומה של האמונה מחזקת את הביטחון העצמי שלנו – הורים ומורים ומאפשרת מוח פתוח ויצירתי, כדי למצוא הכלים המתאימים לנו, במקומנו, במשפחותינו, במוסדנו שלנו עם המורים, ההורים, הקהילה הרשות והסביבה שלנו, בכל מקום בעיר בכפר בעיירה ובשכונות נוכל לנצח ולהצליח אם נחדיר למוחנו את האמונה- שהסוף חייב להיות טוב או אז יימצאו הכלים המתאימים שיעזרו לנו באיתור הקשיים ובמציאת הדרכים לנצח.

מפקחים ומנהלים חייבים לנטוע בכל איש חינוך ובכל הורה את האמונה שעלינו להיות הטובים ביותר , למצות יכולתו של כל ילד ולמצות בעיקר את הכישורים שהוא ניחן בהם, למצוא את הכלים והדרכים המתאימים לכל ילד שהרי לימדנו החכם מכל אדם " חנוך לנער על פי דרכו "

אם נאמין ...נצליח וננצח.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי