חולייה של התקשורת הישראלית לא נולדו היום אבל זה לא אומר שאי אפשר לבקר גם אותם. בחרתי לעסוק בתוכנית אשר שודרה לא מזמן בשם הפוליגרף. התוכנית בהנחיית גדי סוקניק אמורה הייתה לבצע בדיקת פוליגרף למשתתפים על מנת לזהות אם הם דוברי אמת או שקר ולפי זה התקדמו לשאלות קשות יותר ועד לזכייה בפרס הכספי. השימוש במכשיר פוליגרף אמור לתת לתוכנית, ביחד עם המנחה שעבר מהחדשות נופח רציני אך למעשה מדובר בשעשועון ירוד, רדוד ורכילותי. כמו במכון פוליגרף גם בתוכנית דווקא בחרו להתעסק עם השאלות הכי חודרניות ואישיות של אותם משתתפים וחשפה את מעשיהם ואמינותם אל מול קהל צופים רב שאין לו קשר אליהם או לחייהם. אך במקום לעסוק בשאלות של אמונה ודרך חיים בחרו בפוליגרף להתעסק דווקא ברדוד וברכילותי ולאו דווקא בחקר האמת. בכלל אנחנו מעולם לא ראינו את הפוליגרף המקורי בו השתמשו ואין לדעת אם התשובות אכן אמיתיות ואמינות. הפאר והמכשור שמסביב לא הטעה אותי ואני באמת חיפשתי משהוא מעבר- אך לא מצאתי. למרות כל זאת עדייין היו אנשים רציניים שהעלו את הפוליגרף לאוויר, אז למה הם הורידו אותה אחר כך? ובחן אני חושב שאולי סוף סוף גם האנשים בבית החליטו שיש גבול לחדירה לפרטיות של אדם גם אם מדובר בכך שיש לזה תמורה כספית. הפוליגרף שבר הרבה מוסכמות של צינת הפרט והראה שתמורת סכום כסף מסויים רבים יהיה מוכנים לחשוף את סודותיהם הכמוסים ביותר בפני אנשים רבים ואף לסכן את המשך חיי המשפחה שלהם. אני מנסה לחשוב מה אני הייתי עושה במקום אותם נחקרים אם היו מציעים לי סכום כסף גדול, האם הייתי מסרב או בכל זאת מתחבר אל הפוליגרף – כנראה שהתשובה על כך היא לא חד משמעית וכאן בדיוק הביעה. האם אנחנו חברה שסובבת רק מסביב לכסף? האם לא נשארו לנו ערכים אחרים כמו צינת הפרט, קצת צניעות וכבוד עצמי. האם אנחנו מוכנים לשקר, לגנוב או לעשות דברים שליליים נוספים תמורת סכום כסף- לצערי אני חושב שכן- אך לא כולנו. למרבה המזל אני רוצה להאמין, ואכן מאמין שישנם עדיין אנשים עם עקרונות שלא היו מסכימים לעשות דברים כמו הפוליגרף למשל....
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
