למרות שההיפנוזה קיימת ומוכרת כשיטת טיפול כבר מאות שנים, עדיין מתקשים החוקרים והעוסקים בה להגיע להגדרה מוסכמת על מהותה ודרכי פעולתה. ובמקום זאת ישנם מודלים שונים המנסים להסביר ולהדגים את התופעות ההיפנוטיות. כרופא המטפל גם בהיפנוזה, אסקור במאמר זה בקצרה את ההיסטוריה של ההיפנזוה הרפואית ושימושיה כיום.
מאת: ד"ר עדי דוידסון
כבר בעת הקדומה ובשבטים פרימיטיביים השתמשו בתופעות היפנוטיות לצורך ריפוי, גירוש שדים וטכסים שונים.
הראשון אשר ממנו מתחילה ההיסטוריה של ההיפנוזה המודרנית היה אנטון מסמר (בתמונה למעלה). מסמר (1734-1815) היה רופא וינאי אשר פיתח תיאוריה של מגנטיזם חייתי. הוא טען שישנה השפעה של שדות מגנטיים על המטופלים. הוא היה עורך טיפולים קבוצתיים אשר בהם המטופלים היו יושבים סביב דליים של מים ממוגנטים, אוחזים מוטות מתכת ולמעשה נמצאים בטרנס קבוצתי. מסמר היה מקובל מאד בחברה הגבוהה של וינה אך נאלץ לעזוב אותה בעקבות שערוריה ולעבור לפריז, שם פתח קליניקה מצליחה מאד. לאחר מספר שנים הוקמה ועדת חקירה מדעית לבדוק את שיטות עבודתו. הוועדה הגיעה למסקנה שאין כל בסיס מדעי לעבודתו, אך ציינה שהטיפולים עוזרים בשל שימוש בדמיון, ובכך סללו את הדרך לבסיס התיאורטי של ההיפנוזה המודרנית.
1842 – המונח היפנוזה נולד
תלמידים רבים המשיכו בשיטות הטיפול של מסמר וקראו לטיפול מסמריזם. גיימס ברייד (בתמונה) היה הראשון שהחליף את השם מסמריזם בשם היפנוזה בשנת 1842. מקור המילה היפנוזה היא במילה היוונית היפנוס אשר פירושה שינה. המונח נקבע בטעות עקב אסוציאציה בין מצב טרנס למצב שינה. ברייד שם לב בעצמו לטעותו, הוא ניסה לשנות את השם לשם שיסמל את הרעיון של מיקוד קשב, אך המונח היפנוזה נפוץ מהר והשתרש וכך נשאר בשימוש עד היום למרות שאין כל משותף בין מצב היפנוטי למצב שינה.
הפינוזה בשימוש פסיכולוגי
אדלג על מספר רופאים גדולים אשר עסקו בהיפנוזה כדי להגיע אל ז'אן-מרי שרקו (בתמונה למטה) אשר פיתח את תחום ההיפנוזה במחצית השנייה של המאה ה 19. שרקו היה נוירולוג צרפתי אשר התמחה בשיתוק היסטרי. הוא השתמש בהיפנוזה בעזרת סמכותו של המטפל (אוטוריטטיבית) ובעזרת סוגסטיות ישירות (הסבר בהמשך לגבי טכניקות היפנוטיות).
(מאמרים נוספים: ד"ר עדי דוידסון)
ג'וזף ברוייר היה הראשון אשר השתמש בהיפנוזה בטיפול פסיכולוגי. עד איליו הייתה ההיפנוזה בשימוש רפואי בלבד. התיאוריה שלו הייתה שכל סימפטום היסטרי מקורו בטראומת עבר. גם בטיפול המפורסם באנה או הוא השתמש בטכניקות היפנוטיות.פרויד הושפע מאד מעבודתו של ברוייר עם היפנוזה אך כאשר נטש את דרך ההיפנוזה גרם הדבר לירידת קרנה ודחיקתה לשנים רבות.
גילוי ההיפנוזה מחדש – שנות ה- 60'
רק בשנות השישים של המאה העשרים החלו שוב חוקרים ומטפלים לגלות את תחום ההיפנוזה מחדש. לפתח אותה ולהתאים אותה לשימושים קליניים רבים בתחום הפסיכולוגיה הרפואה ורפואת השיניים.באותה תקופה פרחה גם תופעה של "היפנוזת במה". אנשים אשר לא היו שייכים לקהילה הטיפולית הופיעו על במות והיפנטו מתנדבים במטרה לשעשע את הקהל.
בישראל חוקק חוק האוסר על היפנוזת במה ומאפשר שימוש בהיפנוזה רק למורשים אשר קיבלו רישיון מטעם משרד הבריאות. ורק לצורך טיפול רפואי, פסיכולוגי, מחקר או הוראה.כיום ההיפנוזה משמשת ככלי טיפולי ברפואה, ברפואת השיניים ובפסיכולוגיה. כיום מקובל שרופאים משתמשים בהיפנוזה כדי להכין את המטופלים לפעולות רפואיות הכרוכות לעיתים בכאב ובחרדה.
ניתן להשתמש בהיפנוזה תוך כדי הפעולה הרפואית על מנת להקל על המטופל ולעזור לו להתמודד עם הכאב והחרדה. ההיפנוזה יכולה לעזור למטופלים החווים זכרונות טראומטיים מפעולות רפואיות קודמות. את הטיפול בהיפנוזה ניתן לשלב במחלות פסיכוסומטיות (מחלות המשלבות את הגוף והנפש).
כרופא נשים אני משתמש בהיפנוזה למטרות רבות כמו: הכנה ללידה, הכנה לפעולות כמו ניקור מי שפיר (ולעיתים אפילו פעולה פשוטה כמו הכנסת התקן תוך רחמי מצריכה הכנה בהיפנוזה), תוך כדי פעולות. ככלי עזר בריפוי חרדות וטראומות עקב לידה קודמת או חוויות טיפוליות לא נעימות. וכן כחלק מטיפול בנשים עם כאבים ביחסי מין או בקושי בתפקוד המיני. (ארחיב יותר בנושא במאמרים הבאים)
(המאמר התפרסם לראשונה באתר של ד"ר עדי דוידסון)
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
