המעבר למוצקים- דגשים והמלצות 

שלב המעבר למזון מוצק הוא שלב התפתחותי גדול בחיי התינוק ואולי עוד יותר בחייה של המשפחה. הנה יצעד התינוק את צעדיו הראשונים אל תוך הווי החיים המשפחתיים המשותפים הכוללים ארוחות, מפגשים, פיקניקים, שמחות, חגים ועוד. עד שלאט לאט יוכל להיות חלק פעיל ביותר בארועים אלו ללא מגבלות ואיסורים.
שלב זה מדגיש גם את הזמן שעבר מאז נולד התינוק.
כדאי לתת לשלב חשוב זה תשומת לב מתאימה להבנת צרכיו המשתנים של התינוק, לבחירת המזונות המתאימים לו ולכיבוד רצונותיו והעדפותיו.

באופן קלאסי מתחילים לחשוב על הוספת מוצקים מגיל 6 חודשים פחות או יותר. זהו גיל בו מתחילים התינוקות להתעניין יותר בסובב אותם וב...צלחות של ההורים ובני המשפחה. זה יהיה רק טבעי לספק את הסקרנות שלהם ולתת להם להתחיל לחוות בהדרגתיות את עולם המבוגרים.
בשנה האחרונה השתנו המלצות משרד הבריאות הישראלי ועתה ההמלצה היא להתחיל טעימות בין גיל 4-6 חודשים.
השינוי הוא משמעותי ועשוי להיות קריטי לחלק מהתינוקות ולכן חשוב להבין שזה שאפשר להתחיל להציע טעימות בגיל 4 חודשים אינו אומר בהכרח שחייבים.

ישנם כמה דברים שכדאי לזכור- המזון בהתחלה לא בא לספק קלוריות, אלא יותר לחנך את התינוק לחיי משפחה משותפים, לביחד, לעשות דברים עם כולם, להכיר את הטעמים, להתנסות במרקמים, להיפתח יותר לעולם ורק אחרי זמן מה (לעתים רב) המזון ייחשב כתזונה.
הבנה זו יכולה לעזור להורים להבין את ההדרגתיות הנחוצה בתהליך זה. שכן כמו בכל תהליך זה יכול לקחת זמן- זמן ללימוד, זמן להתרגל, זמן להתפתח. אין הכרח במהירות מלבד אותו רצון הורי 'שילדנו יהיה כבר גדול' 'שהוא יאכל הרבה' 'שייגמל מהנקה/ מבקבוק' וכן הלאה.
כשחושבים על לכבד את העדפותיו של התינוק, יש לקחת בחשבון את הזמן הדרוש לו להיות בתהליך. זמן שיכול להיות איטי יותר ממה שאנחנו רגילים (ואנחנו הרי חיים ב fast lane), או מהיר יותר ממה שהיינו רוצים. חשוב מאד ללכת בקצב של הילד ולשים בצד את כל אותן הדודות הממהרות לדחוף כפיות גדושות דייסה/ מרק/ עוף/ לחם ועוד לפיהם של ילדינו.
תנו לילד להכתיב את הקצב בו הוא יצעד בתהליך זה!
אני חוזרת ומדגישה את זה, כי זה כ"כ לא ברור מאליו. כי הרבה ההורים ממהרים לוותר על ה"תינוק" ולאמץ את ה"ילד", לעתים במחיר של אי הקשב לצרכים של התינוק.

אמנם דיברתי על הגיל הממוצע בו מתחילים לחשוב על התחלת מוצקים, אך יש לשים לב גם לגורמים וסימנים נוספים, כמו:

? התפתחות יכולת הבליעה
? היעלמות האינסטינקט של דחיית דברים החוצה בעזרת הלשון
? עניין באוכל מעבר למשחק
? שיניים
? מספיק רוק בפה כדי לעכל את המזון
? היכולת לשבת ולהחזיק את הגוף, את הראש והצוואר
? קשר עין- יד- פה מפותח
? יכולת להחזיק דברים ביד (כלי אוכל)
? מצב בריאותי תקין של התינוק (ללא התקררויות, מצב רוח ירוד, פריחות, אלרגיות וכו')
? הגדלה בדרישת המזון (לבדוק שלא מדובר בקפיצת גדילה / שיניים/ מחלה וכו')

יש לשים לב לתינוק הפרטי ולא לגיל או רק לסימנים.

הורים רבים ממהרים להתחיל עם המוצקים בתקווה שאלו יעזרו לתינוק לישון טוב יותר, להירגע יותר וכו'. כדאי לדעת שהצגת מזון מוקדם מדיי עלולה לגרום ל:
? שובע => פחות יניקה => פחות ייצור חלב אצל האם => מעגל של אי עלייה מספקת במשקל , תסכול רב של האם על כך ש 'אין לה מספיק חלב' => המלצה לתת תמ"ל ותוספות. לעתים כל זה קורה מבלי שהאם רוצה בכלל להפסיק להניק.
? גירוי של מערכת העיכול שעלול לגרום לאי סבילות / אלרגיות למזון / קשיי עיכול.
? פגיעה בספיגה של מינרלים ושאר נוטריינטים (אנמיה מברזל נפוצה בארץ בגילאי 6-24 חודשים בגלל: הפסקת הנקה מוקדם מדיי, צריכה גבוהה של חלב פרה => אלרגיות ורגישויות => הפרעות בספיגה, משקל לידה נמוך, קפה / תה שמוציאים ברזל החוצה מהגוף, מחסור במקורות עתירי ברזל בתזונה).
? יש קשר בין האכלה מוקדמת לבין השמנה בעתיד.
? התחלה מוקדמת לא תעזור לתינוק לישון טוב יותר, להיות פחות עצבני, להתפתח ולגדול מהר יותר ולא תספק לו תזונה טובה יותר מחלב אם.

ילד שאוכל מספיק עולה ברציפות במשקל/ בגובה. כשמתחילים מוצקים העלייה קצת מואטת ויש לקחת את זה בחשבון ולא להילחץ כשהילדים משנים את הדפוסים שלהם.

איך נותנים אוכל?

? מציעים ולא דוחפים- יש קשר לבעיות אכילה בעתיד, כדאי להימנע מכך. אווירה רגועה, לאט, בלי לחץ, לא חייבים לסיים, לזרום עם הילד, ללא מניפולציות רגשיות ומשחקים למיניהם כדי שיסיים את האוכל.
? להיות פתוחים להתנסויות, בלאגן, לכלוך. המחסומים הם בעיקר אצל ההורים ואלו עלולים להיות מורגשים ע"י התינוקות. תנו להם לבחון את המזון, המרקמים, התחושות והטעמים. תמיד אפשר לנקות אח"כ וזה לא ייקח כל כך הרבה זמן בסה"כ. כמובן שכל אחד והקווים האדומים שלו (חול, בוץ, אבנים, אוכל של חיות וכו').
? לעודד אותם לאכול לבד, ללא עזרה. להחזיק כוס, כפית, מזון וכו'.
? חתיכות לא גדולות של ירקות, פירות להחזיק ביד
? מזון מעוך במזלג
? בבלנדר
? דייסה
? ללעוס ולתת לילד מזון קצת לעוס יש לשים לב לנושא העששת. אם יש להורים עששת פעילה בפה, כדאי להימנע ממנהג זה, כדי לא להעביר את חיידקי העעשת בצורה ישירה!
? כדאי לא להכין במיוחד, אלא לשלב בארוחות המשפחתיות (חינוך להרגלי חיים ואכילה נכונים, שיתוף בחיי המשפחה). טעם טבעי של המזונות, ללא תיבול, המתקה וכו'. אפשר להוציא ממזון המשפחה מעט, לפני שמתבלים.
? לזכור שזו התנסות לפטמיות הטעם ולא משהו שאמור להוות נתח קלורי מהתפריט בהתחלה.
? כדאי לתת מזון מעט מחומם, או בטמפ' החדר, לא קר. כי התינוק מכיר חלב אם (או תמ"ל) בטמפרטורה חמימה.
? לערבב מעט אוכל עם חלב, כי הוא מכיר את הטעם כבר וגם כי הגוף כבר מכיר את זה ויכול לעכל יותר בקלות.
? הם צריכים ללמוד להתנסות בהחזקה- הרמה- בליעה
? מזונות חדשים כדאי להכניס בתחילת היום ולא בסופו, כדי שאם חלילה תהיה תגובה אלרגית, או עיכולית כלשהי היא לא תהיה בלילה.
? חשוב להתבונן שהם אינם נחנקים ולא להשאירם לבד עם אוכל, עד שאפשר יותר לסמוך עליהם.
? לחשוף לאט לאט למזון מגוון, דבר שיקנה הכרות טובה יותר עם המאכלים השונים, פחות בעיות עם אוכל בעתיד ויותר יסודות מזינים בתזונה (מזונות שמשלימים אחד את השני, מקורות שונים לאותו הרכיב ועוד).
? ארוחות תכופות לפי הצרכים האנרגטיים ולא לפי השעון (בדומה להנקה). לתינוקות וילדים יש צרכים אנרגטיים גבוהים בגלל שהם כל הזמן בתנועה ומוציאים הרבה אנרגיה, כך שחשוב להציע להם מזונות כל מספר שעות ולא ללכת לפי הארוחות ה"קלאסיות" של בוקר, צהריים וערב. הם יזדקקו להרבה יותר מזה!
? דגש על מזונות מלאים ומזינים. עדיפות למזונות המוכנים בבית על פני תעשייתיים למיניהם (גם גרברים). כמובן שאפשר מדיי פעם, אם יוצאים ולא מספיקים ', אבל לא כדאי על בסיס קבוע.
? אפשר להכין מזון ולהקפיא, ולהפשיר לפני האכילה אם אין זמן.

יש לשים לב איך התינוק מקבל את המזונות החדשים, לא להלחיץ, יש זמן. זהו תהליך שיכול לקחת מס' חודשים, בהדרגה. לתת לתינוק את הכבוד המגיע לו, כדי שזו תהיה התנסות כייפית ונעימה.

ישנם מזונות שלא כדאי לתת לפני גיל שנה

? דבש- בגלל חיידק הבוטולינום שיכול לעורר תגובה קשה של גוף התינוק
? בוטנים- מחשש לאלרגיות. ואל תשכחו שבבמבה יש בוטנים....
? סויה
? חיטה- כדאי ללמוד קצת על נושא הגלוטן, החלבון העיקרי בחיטה (וגם בשעורה, שיפון וכוסמין)
? חלב פרה
? משפחת הירקות הסולניים- עגבנייה, חציל, תפוח אדמה ועוד
? פירות טרופיים ואלרגניים מאד, כמו תותים (אם כי לפעמים הבעיה קשורה יותר בחומרי ההדברה ופחות בפירות עצמם)

לסיכום, חשוב לי להעביר את הרעיון שהורים יגבירו את מודעותם לכך שמדובר בתהליך שיש לו זמן משלו והתינוק אינו יכול להתאים את עצמו לכללים וטבלאות.
חשוב לי שהורים יכירו את הילד הפרטי שלהם, תוך לקיחה בחשבון של כל המידע וההמלצות ויחליטו בהתאם למכלול השיקולים האלה מתי ואיך לקיים את אותו התהליך.
טוב לפעמים לזכור כי אנחנו מדברים על תקופה קצרה מאד ברצף התינוק- ילד- מתבגר- מבוגר, שהיא רק עוד תקופה אחת מני רבות של לימוד והסתגלות, כדי לקבל קצת פרופורציות.
בסופו של התהליך כל הילדים יאכלו באופן כזה או אחר וזוהי ההזדמנות שלכם כהורים לבנות הרגלי אכילה נכונים ובריאים ולהשפיע על בחירת המזונות של ילדיכם בעתיד.









ורד לב היא נטורופתית N.D., יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ואם ל-3.
עוסקת ביעוצים פרטניים בתחומי הנטורופתיה, תזונה והנקה. מקבלת מטופלים בקליניקה בכרכור ועורכת ביקורי בית לפי הצורך.
כמו כן נותנת הרצאות וסדנאות בתחומי הנטורופתיה, תזונה, הנקה, ריפוי ובריאות (הכנה להנקה, תזונה לנשים בהריון, תזונת מניקות, המעבר למוצקים, תזונה בהתאם לעונות השנה, איך לאכול נכון, מפגשי בישול בריא ועוד).
מנהלת פורומים בנושאים אלו: "נטורופתיה למשפחה" http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsII.asp?
כותבת בלוג בנושא ארוחות צהריים http://veredleb-nutrition.blogspot.com/ וכותבת מאמרים רבים בנושאים אלו.
ליצירת קשר: 052-8527755 veredavid@gmail.com

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי