קינה (ולא קינאה) על חשיפה טלוויזיונית כקרש קפיצה אטומי לתפקידים בכירים בישראל
מאת: נסים גבאי
שתי כתבות בכלי תקשורת שונים, הקפיצו לי שוב את פיוזי האינטליגנציה הנכחדת במדינת ישראל: הסיפור של יאיר לפיד שחולם להיות ראש ממשלה (http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46342-00.html?tag=12-33-59) ובמקום אחר (לא זכור לי היכן קראתי) אמר מאן דהוא שאיננו סובל את הטרנד החדש בו נולד כוכב לרגע (אלירז) שניצח בתוכנית "האח הגדול", ומיד נעלם ביום שלאחריו כאילו כלום.
אני מכיר את האפקט העצום הטמון בהופעה בטלוויזיה.
גם עבדכם הנאמן הופיע יותר מפעם אחת (במיגוון עניינים) בטלוויזיה, וכמעט תמיד הרגשתי ביום שלמחרת הקרנת התוכנית - מינימום נשיא המדינה הנישא על כפיים.
אז יש אופי ויש קופי.
יאיר לפיד רוצה לקחת את הרייטינג הציבורי של אביו, לחברו לחשיפתו הטלוויזיונית האישית - ביחד להרימם למקומות גבוהים, ולא חסרים מלחכי פינכה שנרתמים להריצו – יותר למען עצמם.
כך גם "בוגרי" התוכנית ההזויה "האח הגדול" שכל אחד מהם רואה עצמו אחרי שלושה חודשי בטלה מול מצלמות מתעדות - לפחות אליל הנוער והציבור, ונשאר לו רק להחליט לאיזו נישה הוא מתברג כסלבריטאי הדור.
מה שמדאיג אותי באמת הוא "תופעת יאיר לפיד".
שוב פורץ לנו סלבריטאי בשם הרייטינג האישי והחשיפה הרב ערוצית (עיתונות, טלוויזיה, רדיו) – ומנסה לעלות עלינו כמושיע-על, עד קריצה לעבר כיסא ראש הממשלה.
כן רבותיי, לא פחות ולא יותר.
אינני כותב את הדברים כדי לעצור את ההתלהמות הברברית הנסחרת מאחורי יאיר לפיד.
זה לא יעזור לי.
הציבור מטומטם ולכן ישלם – נאמר כבר יותר מפעם, וגם הפעם זה לא ישנה מאומה בדרך התאבדותו מדעת של הציבור הישראלי.
אני כותב על האבסורד – שאולי רק ל-10% בציבור נותרה בינה בונה בראש.
נכון.
אני גאה ב-10% הללו, אבל חרדתנו אינה מזיזה לכל הנתונים בריצת האמוק לנוכח הסקרים הפנטסטיים המנבאים עשרות מנדטים למפלגה שתקום בראשות האיש הזה הנקרא יאיר לפיד.
במקרה, התחריתי (וזכיתי כידוע לרבים מאיתנו) לפני זמן לא רב בתוכנית הטלוויזיה "תוצאות האמת", ושאלה אחת שהופנתה אליי היתה (משהו כמו): "מה לדעתך אחוז התמיכה של הציבור ביאיר לפיד, באם יציג עצמו לבחירה לכנסת/ממשלה?".
עניתי משהו באחוזים לא הכי גבוהים, ולמרות שסרבתי לשנות החלטתי – הסתייגתי מעצם תשובתי וטענתי שהציבור לבטח קבע אחוזים הרבה יותר גבוהים.
להפתעתי, זכיתי בתשובה נכונה... ונשארתי המום מכאן ומכאן...
אבל עם כל הכבוד לסקר שקבע את "דבר הציבור" לאותה תוכנית ספציפית, אינני מאמין שהציבור כל כך חכם - ולא יתמוך במועמדותו של איש הטלוויזיה שרבים וטובים ירוצו בין רגליו כדי לתמוך בו.
כי יאיר לפיד מלוקק לכולם.
כי יאיר לפיד לא פוגע בזבוב.
כי יאיר לפיד אינו צריך פרסום לפרסם שמו.
כי יאיר לפיד הוא מותג טלוויזיוני.
אז מה צריך איש ציבור יותר – כדי לעשות ככל העולה על רוחו עם בצק הציבור הניתן ללישה בכל טמפרטורה ובכל תבנית?!
האם הציבור ישאל: "מה עשית בחייך מר לפיד – שיצדיק היותך ח"כ, שר, או ראש ממשלה?".
בוודאי שלא.
האם הציבור ישאל: "איך יתכן שחסר ניסיון כמוך, שכל "גדולתך" בתפקידי משחק וכתיבה בנושאים ציבוריים – יקנו לך את החוצפה להיות ראש מפלגה גדולה בישראל?!".
בוודאי שלא.
האם ניתן בכלל לעצור אדם כזה מלרוץ לכל תפקיד ציבורי שירצה?
ממש לא.
אומר לכם באמת ממה אני הכי פוחד: מאלה שמסכימים עם דבריי, ויתמכו בי כמנחמים, בערך באלה הדברים: "אין להתפלא על רדידותו של העם שלנו, אחרי איקאה, H&M, "האח הגדול", "הדוגמניות", "הרווק", ועוד מדוגמאות חיינו מכאן ומשם...
נו...אז עם מי נשאר לי לחלוק את המשך חיי במדינה הזו?
עם הרוב השדוף, או עם המיעוט הנעלם?!
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://nissimgabbai.cafe.themarker.com/>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
