לתמוך בהורים 

הרצון להיות הורים טובים עבור ילדינו, או הורים טובים יותר מאלו שהיו לנו הוא משהו המוכר, ודאי, להורים רבים בימינו.
אנחנו גדלים בחברה שעוזרת לנו לפתח חוש ביקורת חזק (אולי מדיי?) דרכו אנו בוחנים הרבה פינות בחיים שלנו, בבחירות שלנו עבורנו ועבור ילדינו.

לא חסרים ספרים, מאמרים, תוכניות אירוח למיניהן המסבירים לנו איך אנחנו צריכים לגדל את ילדינו. החל מאיך נכון ללדת, מה הם יאכלו וכמה, מתי ואיפה הם ישנו, איזו פעילות נכונה עבור איזה גיל, מה "יעזור" לפתח אותם עוד יותר וכו'.
ובעידן האינטרנט המהיר כולנו מומחים שגומעים חומר כתוב, מחקרים, רעיונות, שיטות.

איפה אנחנו בתוך כל התהליך הזה? איפה הידע הפנימי שיש לכל אדם ואדם? איפה האינטואיציה ההורית הבסיסית?

מדוע אמא שמניקה להנאתה תינוק בן 8 חודשים מקבלת מסביבתה שדר של 'אולי זה מספיק?' 'זה כבר לא מתאים' 'בטח את רוצה להניק יותר משהוא רוצה לינוק'.
מדוע הורים שמרגישים בנוח עם נוכחותה של בתם בת מספר השבועות במיטתם בלילה מואשמים ע"י משפחותיהם והצוות הרפואי המטפל בהם כגורמי נזק?

והרי יש בידינו את יכולת הבחירה. אנחנו יכולים לבחור איזה מידע לקבל, מיהם האנשים שאנו מעוניינים להקיף עצמנו בהם ואפילו לאיזה רופא לגשת.

בעידן הפוסט מודרני שלנו, בו כל האפשרויות פתוחות בפנינו, עלינו "רק" לקחת אחריות על חיינו, על הבחירות שלנו, על הילדים שלנו.
אינני מדברת אפילו על עניינים גדולים- כמו חינוך, בריאות, פרנסה.
אני מדברת על הדברים הפשוטים, היומיומיים- מי האנשים שנכנסים אלינו הביתה ביומיום. אל מי אנחנו פונים כשיש איזו בעיה, כשהילד לא מרגיש טוב, מיהי רשת התמיכה שלנו והאם היא באמת תומכת בנו.

האם אנו יודעים לבחור נכון בסביבה התומכת שלנו?

פעם זה היה ברור מאליו- הייתה המשפחה המורחבת על כל הסבתות, דודים, בני דודים, אחים ומשפחותיהם, השכנים ומשפחותיהם.
היום הדברים נראים קצת אחרת. הרבה אנשים אינם חיים קרוב למשפחותיהם וגם אם כן, לא תמיד מה שהמשפחה חושבת הוא מה שנכון עבורם.
זהו מצב של קונפליקט. בו מצד אחד יש את הרצון והקרבה המיידית של המשפחה והחברים הקרובים, אך אם אלו לא חושבים כמוני- מה אני יכול לעשות?

ככה באמצע החיים לחפש ת'חברים שלי?
איפה מוצאים?

כאשר מתרחבת המשפחה אנחנו נוטים הרבה יותר לדבר על הילדים, על הבעיות שלהם, שינה, יציאות, מחלות, קשיים, שמחות. אם יש לנו חברים ללא ילדים, חלק מהדברים שחשובים לנו ביותר לאו דווקא יעניינו אותם, לא תמיד כי זה משעמם, פשוט כי הם במקום אחר בחיים.
אולי אנחנו מוצאים שקשה לנו לדבר עם המשפחה כי הם גידלו אותנו כ"כ אחרת...

הרבה אנשים מוצאים עצמם מתרחקים מהמקום בו היו לפני התרחבות המשפחה ומגדירים לעצמם מחדש את מקומם בעולם. הורים. בני זוג. מתעניינים ב:א', ב', ג'.
מתוך כך נרקמות מערכות יחסים חדשות עם הסביבה ואפשר גם "למצוא" חברים חדשים, או חברים ישנים- חדשים שיוכלו לחלוק איתנו את ההתלבטויות, הקשיים, רגעי האושר.

מאחר ואנחנו לא חיים כבר בחברה השבטית התומכת ועדיין יש לנו את הצורך הזה בתמיכה, ישנם ארגונים שונים התומכים בהורים בכל מיני אספקטים מקצועיים, או חברתיים.
יש הרבה קבוצות תמיכה לאמהות אחרי לידה, מעט יותר קבוצות לתמיכה באבות, קבוצות הורים, קבוצות לתמיכה בהנקה, אתרי אינטרנט וקהילות שנוצרות סביבם, מפגשים של משפחות המחנכות מהבית, מפגשים של משפחות שאינן מחסנות, או אינן עושות ברית מילה ועוד ועוד.

מקום התמיכה חשוב כ"כ בחיי כולנו ועל אחת כמה וכמה כאשר אנו נדרשים להחלטות הסובבות את ילדינו. חשוב שיהיה לנו עם מי לדבר ושנמצא את אלו שיכולים לתמוך בנו במהלך הדרך, את אלו שיכולים לשקף לנו את המקום בו אנו נמצאים, שיכולים לעזור לנו להגיע להחלטות או להתמודד עם החלטות מהותיות. לאו דווקא בגלל שזה קשה. בעיקר כדי לחזק את עצמנו כדי שנוכל להיות הורים טובים יותר ודוגמא חיה לילדינו על איך להיות אנשים טובים יותר! ורד לב היא נטורופתית N.D., מדריכת הנקה ואם ל-2.
עוסקת ביעוצים פרטניים בתחומי הנטורופתיה, תזונה והנקה. מקבלת מטופלים בקליניקה בכרכור ועורכת ביקורי בית לפי הצורך.
כמו כן נותנת הרצאות וסדנאות בתחומי הנטורופתיה, תזונה, הנקה, ריפוי ובריאות (הכנה להנקה, תזונה לנשים בהריון, תזונת מניקות, המעבר למוצקים, תזונה בהתאם לעונות השנה, איך לאכול נכון, מפגשי בישול בריא ועוד).
מנהלת פורומים בנושאים אלו: "נטורופתיה למשפחה" http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsII.asp?ForumID=13687 "הורים וילדים" http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=41 וכותבת מאמרים רבים בנושאים אלו.
ליצירת קשר: 052-8527755 veredudu@013.net.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי