אני לא בטוחה שתמיד חשתי כך, אבל מאז שאני גרה בבית משלי, עם ה"משפחה" שלי, זה ודאי כך.
סבתא שלי היא בשלנית מדהימה וכנראה שממנה ירשתי את אהבת הבישול והשהייה במטבח, למרות שסגנוני אחר לחלוטין משלה. אני זוכרת שבתור ילדה הייתי מסתכלת הרבה על מהלכיה במטבח, גם כשלא הבנתי יותר מדיי.
המטבח בבית הוריי הוא מסודר ונקי כזה. מאלו שלא הכי נעים לי לעבוד בהם, מחשש שאכתים משהו, אלכלך ואשבור למרות שאמי מבשלת לא מעט בכלל. פשוט רמת הניקיון בו יותר מדיי גבוהה לטעמי האישי. במטבח שלי אחד הכייפים הגדולים שלי הוא שיש הרבה קופסאות וצנצנות ומדפים עמוסים בתבלינים, צמחי מרפא, דגנים, קטניות, כלים, סוגי תה שונים וכו'. שאין הרבה סדר ויש קצת בלאגן. עוד יותר כיף זה שאפשר לקפוץ לרגע לגינה ולהביא צמחים, עלים וירקות לארוחה הקרובה.
את היכולות המטבחיות שלי גיליתי במפתיע בהודו (כמו דברים רבים אחרים). בעצם מהרגע שהתחלתי לבשל לא ממש הפסקתי (כבר כמה שנים) ואני מאד נהנית ממה שיוצא ומהתהליך עצמו.
אמנם אצלנו בבית המטבח הוא גם הכניסה לבית, אבל בעיניי, דרכו הכל מתאפשר. המטבח שלנו תמיד עמוס בדברים רבים, מעניינים ומגוונים ותמיד אפשר למצוא בו משהו שיכול לעזור למישהו אם הוא רעב, צמא, בא לו סתם משהו, כואב לו הגרון, צריך לארגן דברים ומחשבות וכו'.
אני מרגישה שהמטבח כמו מכתיב את קצב פעילותו של הבית לא רק דרך שעות הארוחות, אלא גם בכל מה שבאמצע. אם זו התנהלות העניינים לקראת ארוחה, מעין build up שנבנה בהתרגשות רבה של "מה ייצא לי הפעם?" או " אילו הפתעות יהיו היום לארוחה?" או נפילות המתח שאחריה, הסידורים, העייפויות, הניקיונות או ערמות הכלים שנשארות לזיכרון במשך כמה זמן.
המטבח משמש לי במה יצירתית מדהימה ובד"כ לא ייצא לי אותו התבשיל פעמיים. הכי אני נהנית להפתיע את עצמי עם רעיונות חדשים לבישול, שילובי טעמים ו...מה שיוצא מהכל בסוף.
שמתי לב שחשובה לי התגובה של האוכלים, אולי כדי להרגיש איזושהי הערכה, אולי כדי להבין אם עשיתי משהו טוב או לא. מה שאני יודעת היום בבירור הוא שאם אני מבשלת במצב רוח לא ממש טוב, האוכל לא יוצא משהו בכלל ובד"כ אני לא צריכה תגובה חיצונית כדי לדעת את זה.
המטבח נותן לי כלי מדהים לעבודת מודעות. זה כייף לי לראות את המצב שלי המשתנה מיום ליום (כמעט כל יום אני מבשלת). אם אני קלילה והדברים זורמים מהר, או שאני כבדה במיוחד ואין לי כוח לשטוף כוס אחת אפילו, מה שיכול להוביל למצב בו הכלים נערמים ונערמים וכל הארוחות שיוצאות הן משהו מהיר וחסר צורה וסדר.
ככלל אני אוהבת להתחיל את פעילותי המטבחית ב"ניקיון ופינוי". אני מרגישה שקודם עליי לפנות את האנרגיות הקודמות ששהו במטבח וע"כ בד"כ אני קודם מנקה ומפנה את הכל, עושה סדר ומארגנת. רק כך, בראש נקי, אני יכולה לצאת למסע הבישולים. בד"כ כשאני נוהגת כך, כל מה שייצא מתחת ידיי יהיה מדויק ביותר, מהיר, טעים ועוד יותר מזין. אני לחלוטין מאמינה שרגשותיו של המבשל והאנרגיות שלו נמסכות גם הן במזון שהוא מכין ומגיש וע"כ מקפידה להגיע לכל ההכנה הזו נקייה ובהירה ככל שאני יכולה.
המטבח מייצג מבחינתי את האדמה שבתוך האדמה.
הבית שייך ליסוד האדמה וכך גם אמא וכל מה שקשור לאוכל, כך שאם מצרפים את הכל ביחד יש הזדמנות טובה לשים לב לאדמה, לפת?ח? אותה, כדי שאפשר יהיה לגדל עליה רק דברים טובים.
הכי כייף לי שהילדים נמצאים אתי במטבח וסופגים כבר מגיל 0 את כל הריחות, הצבעים והעושר של המטבח והאנרגיות שבו. זה מרגיש לי דבר כ"כ נכון לחשוף אותם אל כל זה, גם אם הם עוד "קטנים מדיי" בשביל להבין. חיכיתי זמן רב לרגע בו אוכל להיעזר בשרותיה של בכורתי בלסדר, לחתוך, לקלוף, לערבב ועוד. זה דבר שנדמה לי שהיה לי חסר מאד בילדותי. אולי בגלל זה גיליתי את הבישול מאוחר כ"כ בחיי. והאמת? ממש לא התבדיתי, זו חוויה נפלאה ללמד אותה ולראות אילו רעיונות ודרכים יצירתיות יש לה לעשיית הדברים.
ורד לב היא נטורופתית N.D., מדריכת הנקה ואם ל-2.
עוסקת ביעוצים פרטניים בתחומי הנטורופתיה, תזונה והנקה. מקבלת מטופלים בקליניקה בכרכור ועורכת ביקורי בית לפי הצורך.
כמו כן נותנת הרצאות וסדנאות בתחומי הנטורופתיה, תזונה, הנקה, ריפוי ובריאות (הכנה להנקה, תזונה לנשים בהריון, תזונת מניקות, המעבר למוצקים, תזונה בהתאם לעונות השנה, איך לאכול נכון, מפגשי בישול בריא ועוד).
מנהלת פורומים בנושאים אלו: "נטורופתיה למשפחה" http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsII.asp?ForumID=13687 "הורים וילדים" http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=41 וכותבת מאמרים רבים בנושאים אלו.
ליצירת קשר: 052-8527755 veredudu@013.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
