עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ'
כידוע, זכות הקיזוז בחוק החוזים (סעיף 53 לחוק) מאפשרת לקזז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה. הזכות לקזז מאפשרת לקזז גם חיובים שלא מאותה "משפחה" כגון קיזוז זכות נזיקית מול זכות חוזית. זכות זו ניתן להפעיל כאשר החיובים הם מתוך עסקה אחת, ואם החיובים אינם מעסקה אחת, עליהם להיות חיובים קצובים.
ומהם חיובים קצובים? חיובים קצובים הנם כאלה שנקבעו בפירוש בחוזה או בהסכם או כאלו שאינם מצריכים הערכה או שומה, ודי בחישוב אריתמטי פשוט. למשל, נזקים המצריכים הערכה של שמאי (או פסיקת בימ"ש), אינם נחשבים לחיוב קצוב.
לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בתל אביב הדן בזכות הקיזוז בעסקאות מתמשכות.
באותו מקרה, דובר בספקית מתכות, אשר בינה לבין יצואן, נקשרו קשרי מסחר, ובמסגרתם רכשה חברת המתכות מהיצואן טובין לצורך מכירה ללקוחות בסין.
לטענת הספקית, היצואן הפר את התחייבותו כלפיה, בכך שלא העביר לידיה את שטרי המטען המקוריים על מנת שתוכל להעבירם לידי הלקוחות בסין, לצורך שחרור הסחורות בנמל היעד. עוד טענה הספקית כי היצואן הורה לחברות השילוח לבצע שינויים בשטרי המטען, באופן שהסחורה לא הגיעה לידי לקוחות הספקית. למעשה, הספקית שילמה את מלוא התשלומים עליהם התחייבה לחשבונות של היצואן, אולם את הטובין לא קיבלו לקוחותיה ואלו שווקו על ידי היצואן ללקוחות אחרים. בשל כך, הגישה הספקית תביעה כנגד היצואן .
מנגד, טען היצואן כי העברת שטרי המטען המקוריים היו אמורים לעבור לידי הספקית רק לאחר ביצוע התשלום המלא, ולמרות התחייבות הספקית, לא הועבר תשלום עבור הטובין. לכן, לטענת היצואן, נאלץ הוא לפרוק את המכולות ולאחסנן בסין עד למכירה ללקוח אחר במחיר מופחת.
ברבות הימים, פנתה הספקית ליצואן וביקשה לרכוש טובין נוספים, על יסוד התחייבותה שתפרע את החוב ותשלם את יתרת התשלומים שטרם שולמו על ידה ליצואן, בגין העסקאות הקודמות. בשל כך הסכים היצואן לבצע את העסקאות החדשות. לכשהועברו הכספים לידי היצואן – זקף היצואן את הכספים לטובת העיסקה הקודמת, בדרך של קיזוז, וסירב למסור לספקית את הטובין, עד לקבלת תשלום חדש עבור העיסקה החדשה
בין יתר הסוגיות שנידונו בפסק הדין, בחן בית המשפט את השאלה האם זכות הקיזוז הופעלה על ידי היצואן כדין.
בית המשפט קבע כי אילו העיסקה העיקרית הייתה עומדת לבדה היה מקום לקבל את התביעה, שכן נקבע כי הספקית עמדה במלוא התחייבותיה כלפי היצואן, ואולם בין המשפט מצא, על פי העדויות שבפניו, שהיה חוב פתוח של הספקית כלפי היצואן פרי עסקאות קודמות.
בית המשפט קבע כי מדובר בסדרת עסקאות שאינן מנותקות אחת מהשניה, וברור כי העסקה החדשה נשענת על אדניה של העסקה הקודמת. היצואן ניצל את העסקה החדשה שנכרתה בין הצדדים, כדי לאזן את החשבון הפתוח בינו לבין הספקית, ובית המשפט קבע כי היה זכאי לעשות כן, נוכח מסכת היחסים הקודמת.
בית המשפט גם קבע כי בניגוד לטענות הספקית כי לא ידעה על כוונת היצואן להפעיל את זכות הקיזוז כנגד העסקה החדשה, הרי שהיה עליה לדעת שנותר לה חוב כספי פתוח, בנסיבות אלו, הפעלת זכות הקיזוז על ידי היצואן אינה נגועה בחוסר תום לב והיא עולה בקנה אחד עם זכותו המשפטית.
עם זאת,בית המשפט קבע כי נזקים נלווים כגון נזקי מוניטין שהספקית ציינה בכתב התביעה העיקרי, אינם מהווים סכום קצוב ואינם נכללים בגדר זכות הקיזוז. אך במקרה זה הספקית לא קיזזה את סכומי המוניטין אלא הוצאות בלבד.
ת.א. 11212/08 מ.פ.פ. סוכנויות פלדה ציוד וחורים בע"מ נ' פסגה לוגיסטיקה בע"מ.ניתן ביום 31.1.10
הערת פרשנות: מדובר בפסק דין מענין ולא פשוט, שיתכן וערכאת הערעור תתערב במסקנותיו, באם יוגש ערעור. האם צד יכול לטמון מלכודת למשנהו ולשדר "עסקים כרגיל" רק כדי לגבות חוב קודם? האם התנהלות שכזו תיחשב כפעולה בתום לב? האם ידיעתו של הצד השני על קיום חוב ועל נסיונו של הראשון לגבותו - תשלול את טענתו לחוסר תום לב של הצד השני? שאלה לא פשוטה.
נציין, כי ניתוחו של בית המשפט בענין הסכומים הקצובים – שגוי: אם מדובר בעיסקה אחת, כי אז גם דמי המוניטין ניתנים לקיזוז. ואם מדובר בכמה עיסקאות – כי אז גם דמי הנזק אינם ניתנים לקיזוז
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
