הסידן דרוש לנו בכל שלבי החיים: בילדות, נבנית מסת העצם. זו ממשיכה להיבנות גם הרבה אחרי שאנו מפסיקים לצמוח ומגיעה לשיאה במהלך שנות העשרים לחיינו. ע"כ חשוב להקפיד על צריכת סידן נאותה לאורך כל השנים הללו. לאחר מכן ניתן רק לשמר את מסת העצם, אך לא לבנותה מחדש. להפך, נטייתה היא דווקא להיהרס ובכדי למנוע מצב זה יש להמשיך ולקבל סידן מהמזון. במיוחד חשוב הדבר לקראת, במהלך ואחרי גיל המעבר בו מפסיקים ההורמונים הנשיים להיווצר בגוף ויש סכנה להיווצרות אוסטיאופרוזיס. גם לגברים בגילאים אלה חשוב להקפיד על צריכת הסידן, זו אינה בעיה נשית בלבד.
מצבי הריון והנקה דורשים כמויות סידן נוספות, בגלל צרכי העובר/ תינוק.
דיאטות עשירות בחלבונים (במיוחד מהחי) יתר על המידה עלולות להוביל להפרשת סידן החוצה מהגוף, כדאי לשים לב לכך.
המושג "בריחת סידן" הוא בעייתי, מאחר והסידן אינו בורח, ישנו תהליך טבעי של דלדול עצם. כל 10 שנים לערך נבנות העצמות מחדש ומחליפות את מרבית תאיהן. העצם היא מאגר טבעי של המינרלים בגוף, ובעיקר של הסידן.
בעצם יש חלק חי אורגני, הנעלם אחרי המוות וחלק מינרלי. היחס ביניהם אינו קבוע ותלוי בצורכי העצם הספציפית.
לספיגת הסידן בגוף חשובה נוכחות ויטמין D, אותו אנו מקבלים מהשמש (אין לנו בד"כ מה לדאוג לגביו בארץ) וכן נוכחות מינרלים נוספים ביחסים שונים; כמו מגנזיום, בורון ואבץ. אלו יעזרו בין השאר גם להיפטר מעודפי סידן המצויים ברקמות הרכות ועלולים לשקוע במקומות לא רצויים בגוף וליצור בעיות שונות (במיוחד המגנזיום).
הסיבות העיקריות לדלדול העצם הן הצורך לאזן את עודף החומצות בדם בגלל אכילת יתר של חלבונים, בעיקר ממקור מוצרים מהחי. עקב כך זקוק הגוף למינרלים בסיסיים והוא משתמש בסידן המצוי בעצם לפעולה זו.
כמו כן הצמצום הדרסטי בפעילות הגופנית אינו מאפשר דרישה לסידן בהתאם לצורכי הגוף. הגוף אינו מקבל גירוי לספוג ולהטמיע עוד סידן לעצמות הפעילות וכך הולך זה ומדלדל מהעצם.
מצבים של עצירות כרונית ושימוש במשלשלים, מונעים את ספיגת הסידן במעי הדק.
ספיגת הסידן תלויה בהורמון המיוצר בבלוטת התריס, בכושר העיכול ובעיקר בכושר הספיגה, בכמות השומן במעי הדק (ככל שזו גדולה יותר, היא מפריעה את ספיגת הסידן וחומרים נוספים אחרים) וכן בספיגת ויטמין C.
רובנו גדלנו על האמונה שמוצרי חלב עשירים מאד בסידן ויש להרבות בצריכתם, אך מסתבר שתהליך הפסטור הופך את הסידן בהם לאנאורגני, מה שמקשה יותר על ספיגתו בגוף. כמו כן הם גם עשירים בחלבונים, מה שיגרום להפרשת סידן מהגוף. בניגוד לדעה הרווחת, חלב ומוצריו אינם עשירים כ"כ בסידן, ישנם מזונות מהצומח העשירים בהרבה יותר מהם בתכולת סידן. במוצרי החלב, כמו בכל המוצרים מהחי, קיים מאזן סידן- זרחן בעייתי לעניין זה, מאחר ואחוז הזרחן גבוה יותר מזה הרצוי בכדי לאפשר לגוף להטמיע את הסידן בגוף אחוז גבוה של זרחן אומר גם שהגוף מוציא מתוכו את הסידן וע"כ זה "מתבזבז".
ישנם מזונות נוספים, מעולם הצומח, המכילים סידן בכמויות טובות; כמו מוצרי הסויה למיניהם (טופו, טמפה, קמח סויה, חלב סויה ויוגורט סויה), ירקות עלים ירוקים (חלקם מכילים חומצה אוקסאלית, שמעכבת חלק מספיגת מינרלים שונים, אך לא את כל הכמות), קטניות, אגוזים (במיוחד שקדים), שומשום ומוצריו (חלבה, טחינה, נבטי שומשום, שומשום מלא טחון, חמאת שומשום) וכן ירקות ופירות רבים כמו ברוקולי, נבטים שונים, במיה, תאנים (יבשות וטריות). הוא מצוי גם בכמות יפה במוצרי החרובים למיניהם (אבקה, דבש, ממרחים, משקאות, שוקולדים ובחרובים עצמם כמובן).
אפשר לשלב מזונות מכילי סידן לאורך כל היום בארוחות עיקריות ובנשנושים קטנים.
ורד לב היא נטורופתית N.D., מדריכת הנקה ואם ל-2.
עוסקת ביעוצים פרטניים בתחומי הנטורופתיה, תזונה והנקה. מקבלת מטופלים בקליניקה בכרכור ועורכת ביקורי בית לפי הצורך.
כמו כן נותנת הרצאות וסדנאות בתחומי הנטורופתיה, תזונה, הנקה, ריפוי ובריאות (הכנה להנקה, תזונה לנשים בהריון, תזונת מניקות, המעבר למוצקים, תזונה בהתאם לעונות השנה, איך לאכול נכון, מפגשי בישול בריא ועוד).
מנהלת פורומים בנושאים אלו: "נטורופתיה למשפחה" http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsII.asp?ForumID=13687 "הורים וילדים" http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=41 וכותבת מאמרים רבים בנושאים אלו.
ליצירת קשר: 052-8527755 veredudu@013.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
