עריכה לשונית, עריכה ספרותית, עריכה אקדמית, עריכת תוכן והגהה 

מהי עריכה לשונית?
עריכה לשונית כוללת תיקון שגיאות, טעויות ושיבושים בטקסט:
- תיקון טעויות בהטיית פעלים (למשל, יכול/היה יכול, ולא יכל; העז, ולא העיז; נמשך, ולא המשיך);
- התאמה של הפועל או של התואר לשם העצם (למשל, "ישנן עדויות" ולא "ישנם");
- הבחנה בין המשמעות של מילים הנכתבות ביו"ד אחת לעומת שתיים (למשל, ציד לעומת צייד; אלו לעומת אילו; ראיה לעומת ראייה, הבנייה לעומת הבניה, את חווית לעומת חוויית בסמיכות);
- שימוש נכון במילות יחס ("דן ב" ולא "דן על"; "היה אמצעי ל"... ולא "אמצעי של...");
- הבחנה בין שם עצם לתואר (למשל, מזרחים לעומת מזרחיים; "קשרים כלכליים" ולא "כלכלים");
- סדר תקני של חלקי המשפט (למשל, העשירים יותר, ולא היותר עשירים);
- שימוש בכתיב המלא התקני, בייחוד במקומות שבהם הדבר מתחייב, להבנה טובה יותר (למשל, היא "תיראה" be seen לעומת היא "תראה" will see, will show; "היעדר" lack לעומת "העדר" the flock, "בניית" בסמיכות לעומת (את) "בנית"; "עלייה" לעומת "עליה" on her, וכדומה);
- תיקון טעויות בהקלדה / טעויות סופר (למשל, "באבנים" ולא "באבים");
- שימוש באוצר מילים מגוון ובמילים נרדפות;
- במקרים שבהם הדבר נדרש - העלאה של המשלב הלשוני;
- האחדה בכתיב ובסגנון הכתיבה;
- תיקון של סימני הפיסוק (למשל, "אנו רואים שישנם", ולא "אנו רואים, שישנם"; "שלושה חודשים, וחצי דרך כבר מאחוריי, ולא "שלושה חודשים וחצי דרך כבר מאחוריי");
ועוד.

במקרים שבהם הניסוח מסורבל או המשפט לא בנוי טוב, או שסגנון הכתיבה מבוסס על שפת הדיבור (למשל, "כל התהליך עד עכשיו נעשה...") נדרשת עריכה יסודית יותר, הכוללת כתיבה מחדש של המשפט או של הפסקה.


מהי עריכת תוכן?
עריכת תוכן כוללת פעולות הנעשות בעריכה לשונית, אך נדרש בה "ראש גדול", וחדירה לתכנים ולמשמעויות בטקסט:
- ניסוח משפטים בהירים, ברורים, בעלי רצף עקבי והגיוני, שמחליפים עמימות, ערפול, סרבול ואי בהירות;
- מעברים טבים מנושא לנושא;
- התמקדות בנושא ובמטרתו;
- קשר רעיוני ולוגי בין הנושאים והפסקאות, וזרימה עקבית והרמונית של הטקסט;
- הוספת רעיונות, עצות, הערות, חלופות מתאימות;
- בדיקה עם הכותב לגבי שאלות המתעוררות בקריאה, שאין עליהן תשובה בטקסט;
ועוד.



מהי עריכה ספרותית?
עריכה ספרותית כוללת עריכה לשונית ועריכת תוכן, כשהדגש הוא על כתיבה ספרותית ויצירתית. בעריכה מסוג זה עורך הלשון צריך לחוש את הטקסט, ולא לתקן אותו על פי כל כללי הסד הנוקשים של כללי העברית, אחרת נקבל טקסט אקדמי ונאבד את היצירה. כתבתי על כך רבות.
בעריכה ספרותית אני עובדת לפי תחושות בטן שקשה לתרגם אותן למילים, ובכל זאת, הנה כמה קווים מנחים בעריכה ספרותית:
- האם הכתיבה מעניינת, מסקרנת, מושכת לקריאה?
- האם האמירות של הדמויות מתאימות לדמויות - לגילן, לסגנון הדיבור שלהן ולאופן שבו הן מתוארות?
- האם האמירות של הדמויות מתאימות למצב? למשל, האם כך מדבר מישהו כשהוא כועס מאוד, כשהוא מבולבל, כשהוא במצוקה, כשהוא בהיסטריה וכו'?
- האם יש ניסיון ליצור מתח מיותר ובכל פעם מחדש מתברר שלא קרה כלום?
- האם הניסיונות של הכותב להיראות שנון ומצחיק שקופים?
- האם המשפטים בנויים על פי תבנית מוכרת כך שאפשר לנחש מה יהיה המשכם ומה יהיו התגובות, כמו בטלנובלה?
- אם הדמויות צצות פתאום מבלי שהקורא יבין איך הן הגיעו לשם?
- האם הפתרונות הן בסגנון "דאוס אקס מכינה" - האל יוצא מהמכונה, כינוי לסוף "מודבק" שאינו נובע מהתפתחות העלילה?
- האם ההתנהגויות של הדמויות הן שבלוניות, על פי תבנית קבועה?
ועוד.

עריכה ספרותית טובה היא עריכה שנעשית על ידי עורך לשון שבקי ברזי הכתיבה.



מהי עריכה אקדמית?
עריכה אקדמית (ולא "אקדמאית" - אישה בעלת תואר אקדמי) כוללת עריכה לשונית ועריכת תוכן, כשהדגש הוא על כתיבה אקדמית: כתיבה יבשה, בשפה גבוהה, מרוחקת אך מנומקת, עניינית, משפטים ברורים עם רצף הגיוני, תוך שימוש בקודים אקדמיים מקובלים. הצגה טובה ומקיפה של סקירת הספרות, הצגה נכונה של הממצאים, דיון והסבר של הממצאים ברמה מעמיקה תוך התרכזות במטרות המחקר, מבוא טוב המציג בצורה טובה את הייחוד במחקר ומטרתו, התאמה הניסוח של השערות המחקר למטרות המחקר, ועוד.



מהי הגהה?
הגהה היא סריקה של הטקסט כדי לוודא שלא נפלו בו טעויות בשל חוסר תשומת לב, או לשם מבט נוסף בטקסט - של עורך הלשון על הטקסט שהוא עצמו ערך, או אחרי שנעשתה בו עריכה של עורך אחר. ככותבת, בתום פעולת הכתיבה של מאמר או רשומה בבלוג, אני מגיהה אותו - קוראת אותו שוב, מוודאת שהכל בסדר, מתקנת ומשפרת, עד שהטקסט ראוי לפרסום. לעמוד סוגיות בעריכה לשונית

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי