זרועות הנגיעה של כלל התמצאויות הידע הרב תחומיות בחקר שורשי ההבנות המצטברות מכלל תחומי המחקר (באופן אינטואיטיבי - על פי מודלים לוגיים,ריגשיים ויצריים והמהונדסים "פנימה" אל תוך מטרות הניתוח) עשויות לחבוק הנאת ניצחון המרימה את גביע הזכיה בהבנה נכונה של כיצד "כמעט הכל עובד".
ההנחה שכל דבר ובכל תחום ניתן לבחינה נפרדת הינה מעמיסה מדי ואינה עונה על הגדרות של יעילות ניתוח ושווי ניתוח.
השוואת ידע רב מתחומי חיים שונים והלבשתו באופן נכון לכדי יצירת ביגוד נעים המכסה את גוף השאלות שטרם נפתרו - רצויה להיתלות בתוך ארונות מדעי הניתו על הקולבים הריקים המצפים שניתלה עליהם חליפות יוקרה של מקצוענות ניתוח עומק והיקפי.
כדי להבין כיצד דברים קורים ומדוע וגם בכל שטחי החיים: פסיכולוגיה,מדעי החברה והמדינה ,חשיבה על המצאות,תהליכים,השתנות מדדי כספים, מגמות שוק פיתוחיות,התפתחויות בחקר המוח,קידום הידע המחקרי אודות החלל,חשיבה מקורית על אתרי אינטרנט חדשים ומקוריים מאד והצלחתם ועוד ועוד - עלינו להתוודע אל תחום הקרוי מודלים של חשיבה ודגמים של ייצוג.
מהם דגמים של ייצוג?
בואו נאמר שעלינו לנסוע ממקום למקום בעיר.לשם כך קיימת מפה או ידע אישי.שניהם אעונים על הגדרות של מראה ויזואלי לדבר שבו אנו נמצאים כרגע - העיר. אנו נמצאים בה בתוך המכונית. להבדיל מן העיר ,כאשר אנו מתבוננים על תחום ידע מסויים או מנסים להתייחס לדבר כלשהו (חקר המוח,המצאה של דבר מה,חזייה של מגמה כלכלית בשוק) אנו נמצאים בתוך "אובייקט מבנה". מהו אובייקט מיבנה. - הוא מעטפת שאנו יוצרים סביבנו הנושאת במיתחם גבולותיה את הקצוות (מיזרח,דרום ,מערב וצפון) של גבולות אופקי מחשבתנו בתחום הספציפי ולעיתים אף תוספות של ידע מתחומי "מעטפות " אחרות המתווספים אוטומטית אסוציאטיבית לתחומים המתנותחים.
נתקדם מעט יותר. כאמור אנו נמצאים עטופים ו"סגורים" בתוך איזשהוא ריבוע של ידע מוקדם שיש לנו ועל כן יהיה לנו קשה לצאת מהתייחסותנו המקובעת לדבר ולנושא המנותח.לשם פריצת גבולות אלו של התייחסות קיימים כמובן סיעורי המוחות וטכניקות אחרות אולם גם השימוש בהם בכל מהלכן עדיין משאיר אותנו בתוך ריבוע ההתייחסות - שהרי אנו מבצעים סיעור מוחות מתוך הריבוע עצמו (אנו עצמנו הם אלו אשר מבצעים את הסיעור- איננו מבקשים ממישהו אחר המבצע את הסיעור שהינו מחוץ לריבוע הידע האישי שלנו).
כאשר נהדס הבנתית את מלוא הידע שלנו בגוף ידע חיצוני הרי שנוציא את עצמו מתוך הריבוע המקבע ונוכל להביט "חיצונית" על הידע שלנו.את הידע נוכל להצליב צורנית - מיטבית להצטיירות ולארכיטקטורת ידע של אנשים השונים מאיתנו.
באותו האופן נוכל גם לקת את מלוא גופי הידע הקיימים מתחומים רבים ושונים (מדע,אומנויות,ידע עצמאי של אנשים רבים וכן הלאה) וליצור דגמי ידע.
דגמי ידע הינם מלוא הידע המכווץ באופן שכל הידע מנוסח במשפטים ומוכל בתוך מיבנה עצום המנסח במילים או באופן אינפורמטיבי ממוחשב את כל קווי התייחסות הידע אל מושא התחום המנותח (במדעים : רפואה - לבי הגוף ואפשרויות הטיפול והניתוח, בכלכלה- לגבי מלוא התרחשויות השוק וניתוחים כלכליים ,בפסיכולוגיה - לגבי מלוא האופנים האפשריים של ההתהוות הפסיכולוגית,ניתוחה ושיפורה והיחס אליה).
כדי להבין כיצד דברים קורים ומהן הסיבות הנכונות להמצאות טובות,להצלחות של ספרים,להצחות של שכנועים,להצלחות של פיתוחים חדשניים (איך בכלל מגיעים אליהם,איך חוזים אותם,איך גורמים להם להצליח). כל הדברים הללו נעוצים בהבנה של מודלים של דגמי ידע.
כאשר מנסים להבין את הסיבות האמיתיות לדברים בדרך כלל נקודת ההנחה של הניתוח הינה המשתמש הסופו - בן האדם. ולכן מנתחים את הכל מתוך תוכו : שואלים מה הסיבה שאנשים עושים כך וכך? האם זוהי תוצאה של דחפים? ,של מחשבות? של השפעות חיצוניות עליו?
הניתוח הפסיכולוגי הינו רק ניתוח אחד ועליו מתווספים ניותחים של דגמים של כוחות שוק. מתבונן טוב ואוטודיקט המצוי במרבית תחומי הידע יזהה מיד עקרונות תנועה של דגמי ידע נוספים "המתלבשים" על ניתוח הנושא המדובר.
ישנן שיטות מתוחכמות המאפשרות צירוף של ידע רב (גופי ידע) מתחומים שונים לחלוטין שאינו מובן לכאורה לכל אדם. הצמדתם זה על גבי זה ויצירת ניתוח חדשני - מאפשרים הצה אל התוודעות לסיבות העיקריות לכל הדברים.ככל הנראה אלו הם דפוסים קבועים
שלא שייכים בהכרח להבנת המתבונן והמנתח.
http://www.arikshani.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
