שימושי ההקשבה הנכונה:
- צרכים שוטפים אישיים: (של שני הצדדים: הן הצורך של המאזין להתעניין ,להשתתף ולעזור והן הצורך של הדובר במגע עם שותף אמיתי : בהרגשה,במנטליות ובקצב).
- צרכי תנועה נכונה פסיכולוגית לתקינות הנפש: (כולל תנועת "מעיים" נכונה של מערכת עיכול ההבנה ומערכל עיכול הרגש שיש לה תוצרים בדמות מילים,ניסוחים ומחשבות הנפרקים כעת אל מגשי ניסוח באמצעות כלי הגשה של תכנים אל אוזני המאזינים.
- הנאת הקשבה: כל אדם חפץ באופן טיבעי בליטוף אוזניו ונפשו על ידי מילים הנאמרות בקצב נכון,בהגייה פלוס מינוס נכונה ובמשפטים ותוכן המתארגנים על ידי אדם היודע להתנסח.זה מעניין וזה נעים וכמו כן תוכן הנאמר באופן שוטף ובהיר מותיר תחושות של חוויה שנזכרת.
- תקשורת/טיפול פסיכולוגי/צרכי יומיום (משא ומתן וכן הלאה): ככל שאיכות ההקשה (או ההתכווננות להקשבה בהירה ומפוכחת) ישופרו - כך ישופרו פלאים גם התוצאות האיכותיות של שפע צרכי התקשורת השוטפים בין כל אדם לאדם.
איך מקשיבים טוב?
ראשית מספיק הרצון לעשות זאת. אחר כך יבוא ההמשך - היות והקשבה פעילה / או סבילה - כל זמן שיש עניין - עשויה להתפתח עם הזמן לביצוע אומנותי ייחודי של כל מקשיב ומקשיב ועל כן חבל לחסום מאש טיבעיות של הקשבה ולהגדירה בצורות שונות ושיטות שונות.
כולם מכירים וודאי את תנועות פניו של פסיכולוג או של איש מקצוע בתחום ההקשבה.לכולם ידוע כי הוא נוגע בסנטרו,מטה את ראשו,מכוץ את עיניו כאשר הוא מעוניין להתרכז בדבר מה וכן הלאה. כל הדברים הללו קרואים שפת גוף והם אלו המתווכים למעשה את ההקשבה אל נגיעתה בתחושותיו של המדבר.על ידי כיוונונים קטנים שכאלו - המאזין/מקשיב מספק לדובר שבצד השני "הנחיות".
אילו הנחיות כדאי לתת?
ישנן רבות מאד בהתאם למצב ובהתאם לנושא המדובר.
בכל אופן להלן 3 הנחיות מרכזיות ומשמעותיות.
כעיקרון החשוב הינו לתת לדובר את אורך הזמן הדרוש כדי לבטא את "יחידת הרגש" המניעה אותו. מהי יחידת הרגש? - מושג יחידת הרגש הינו למעשה אורך ההרגשה המניעה את כמות המשפטים שתצא מפיו עד שהדובר יסיים את התחושה שהובילה אותו לנסח את המשפטים המתייחסים לנושא שעליו /אליו הוא מרגיש.דובר שלא ירגיש שמקשיבים לו הוא אותו דובר שלא סיים עדיין את יחידת הרגש שלו.למשל: ייתכן שדובר כלל לא יספק בדיבורו את הפרטים הנדרשים וידבר לכאורה רק על עינינים זעומים,שוליים ולכאורה לא חשובים אולם מבחינתו הוא מפרק כרגע ומשכך את מלוא ריגשו הצמוד לחוויה.כלומר,אם לסכם - ההנחיה היא לחזור ולדבר על הרגש המניע את הדיבור הכולל.במידה והננו רואים שהדובר סוטה אל תחילת רגש אחר אזי עדיף להחזירו כדי למצות את להט הרגש העיקרי.
הנחיות מיקוד ו/או ניתוח של מלוא תמונת ההתיייחסויות מזוויות שונות.הדבר הנ"ל הינו משוער כהנחת בסיס בעבודת ההקשבה. לא פעם ניטען שמקשיב טוב יידע לאפשר לדובר את מלוא אפשרויות ההתייחסות הלוגיות,האמוציונאליות לנושא המדובר,המועלה. הכוונה היא לשימוש המקשיב בהנחיות ובהדרכה הניתנת המאשפרת לדובר ל"הסתובב" בתנועות יחסו סביב הנושא הספציפי מכל זוויות היחס האפשריות.
הנחיות רגיעה ועוררות. מאזין טוב יודע שהאדם הניצב מולו המשתוקק למקשיב מיומן וטוב מספיק - חי את הנושא וכי הדבר בוער בעצמותיו.הדובר מעצם טיבעו הרי כל כך חי את הנושא ו"דיבור מפרק" הינו תהליך "אורגזמתי" - של "פקעת". על כן המאזין צריך לדעת לראות את מלוא תמונת התקדמות השיחה ולדעת מתי לעורר דברים ומתי להרגיע. כלומר, לדעת מתי לפתוח נקודות מסויימות של העלאת תוכן ובקשת אינפורמציה ומתי לשכך זאת ולתת תחושה שאין כרגע צורך בעוד אינפורמציה.(כך הדובר יודע שמקשיבים לו ושדיבורו על מה שבחר להגיד כרגע הוא הרצוי).
איך יודעים שמקשיבים טוב?
האמת.לא תמיד יודעים. לעיתים תנועות הגוף של המאזין נראות כמקצועיות מאד אולם הוא מסתיר ומחפה על חוסר חשק אמיתי בהקשבה.
רוב האנשים מכירים את טכניקת "אז מה אמרתי?" - אם הקשבת אז אתה צריך לדעת בהכרח על מה דיברתי.חבל שישנו צורך להשתמש בטכניקה זו היות וכנראה המדובר על שני אנשים אינם בהכרח מתקשרים באותו הרגע / או שאינם מתאימים לדיבור - הקשבה משותפת באותו הרגע או ככלל.
מעבר לעניין הפיזי - מציאותי של האם האדם שממול מקשיב או לא (שהרי זה אינו חשוב במיוחד ביומיום) ישנם מצבים חשובים מאד בחיים שבהם דרושה הבנה שאכן מקשיבים לנו ועלינו לוודא זאת.
על שאלות - האם אתה מקשיב לי? - רוב הסיכוי שנענה בתשובה חיובית.
וידוא הקשבה - על ידי שאילת שאלות על תוכן - עשוי לגלות שהקשיבו לחלק מן הדברים
וידוא לאחר ימים של תכנים שנקלטו - עשוי לאנדקץ הקשבה
בדיקת קיום עניין בהקשבה - עולה עשרות מונים על כל הנזכרים.
הבנה ממוצעת בשפת גוף - עשויה לאפשר לך לדעת מה חווה הצד השני (כולל הבעת שאט נפש מן הדיבור שלך שיוצרת אי הקשבה).
אם לסכם:
וידוא הקשבה מתחיל בראש בראשונה על ידי מבט בשפת הגוף של המקשיב (עיניו,מכוונות גופו,מצב זרועותיו - המראה את יחסו לעיתים לנאמר.).השתנות קולו הינה כלי פנטסטי להבין את יחסו אל הנאמר היות והכל מובע תחילה בדרך כלל בטון.
לאחר מכן מצטרפים ניסוחיו - היכולים להשמע כנרקמים כדי לצאת ידי חובה או כניסוחי צד שני המקשיב בעניין.
הקשבה אמיתית בכל אופן ומתוך עניין אמיתי כוללת בניסוח את הדברים הבאים:
מתן אפשרות/בקשה יזומה של המקשיב לניסוח מחודש של הדברים הנאמרים(מתוך עניין ורצונו להבין האם הבין נכון)
פתיחת אפשרויות והצעות רבות לפיתרון הנושא המדובר
התייחסות שאלתית מתמשכת הנוגעת לדברים הנאמרים
התערבות פסיכולוגית מכל סוג שהוא ויצירת נגיעה פסיכולוגית מצידו אל הדברים
שיקוף לעיתים במילים עצמן והמדוייקות שנאמרו
משחקי תנועה שונים המתבצעים על תוכן הנאמר: קטיעה,המשך,התנגדות,הרחבה,צימצום
שיפור הקשבה
הקשבה משתפרת אפילו רק מתוך עצם המודעות לשפע ההנאה הגלום בה.היא מלאה אפשרויות רבות ומגוונות: של תוכן ,של צליל,של גיוון עינינים פסיכולוגיים,של צורות יחס ונגיעות שופעות בגופי הנאמר ושל אומנות רבה ואמיתית המאופשרת בחלל כה גדול ונפשי הקיים באמת בין שני אנשים.
עניין רב בתחומי עניין רבים ומגוונים עשוי ליצור הקשבה טובה.
עניין אמיתי באנשים וצרכיהם עשוי להוליד מחדש יחס טוב יותר להקשבה.
הקשבה טובה נלמדת בצורה מסודרת אף באוניברסיטאות ובחוגים ספציפיים במקצועות הקשורים לכך.אולם בסופו של דבר רוב שיטותיה ומהלכיה מאופשרות גם על ידי הבנה פשוטה המגולמת בעקרונות הבאים:
כל תנועת המלל והנגיעות לתכנים נמצאים בתוך העקרונות הבאים:
צמצום
הרחבה
התעמקות
פישוט
שינוי נקודת מבט
ניסוח מחדש
חידוד
פתיחת נושא
סגירת נושא
מעבר אסוציאטיבי
ריכוך
התנגשות - פתיחת אפשרויות
פניה לכתובות שונות בפסיכולוגיה: בטן,לב,ראש (בטלר)
שימוש באוצר מילים
שימוש בלוגיקה ובאינטואיציה במינונים הנכונים
תשומת לב לחומרי המלל וארגונם וסידורם
הבנה
תהליכים פסיכולוגיים: כגון הזדהות,אמפתיה
ועוד. (התליכים והעקרונות הללו יפורטו במאמרים הבאים)
איכות ההקשבה
איכות ההקשבה הן למקשיב והן כלפי הדובר מבוצעת אך ורק באמצעים מילוליים ובאמצעיים פסיכולוגיים של הבנה ויכולת להכנס איתו אל תוך הדברים עצמם.שפת הגוף של המאזין הינה רק אמצעי ונותרת בשלב זה מאחור. בהקשבה טובה שני הצדדים מתואמים להפליא בשפת גופם והדבר קורה כבר אוטומטית.
יופי ההקשבה
יופי ההקשבה הינו חיתוכי התוכן ברגעים המתאימים וביצוע סיבובי שינוי ברגישות ובתיאום מלא עם התכווננות הדובר. וכל זאת ברגעים המתאימים הנוצרים והעולים מבתוך דבריו הנרקמים.
אוטודידקט (לימודים עצמאיים) 13 שנה
נולד'גווייזר (יועץ ידע רב תחומי)
תחומי התמצאות וידע:
ניתוחי ידע מקצועיים רב תחומיים
אסטרטגיה וטקטיקה
התמצאות עומק בפסיכולוגיה ומדעי המוח
התמצאות עומק בשכנוע והשפעה (כתיבת ספרים מקצועיים - בתהליך)
כתיבה על כל סוגיה המקצועיים וניתוח כתיבה
(חבר ארגון הכותבים הישראלי)
רטוריקה ואמנות הדיבור
תחקירים אודות אינטלגנציית דיבור
משא ומתן
אומנות המכירה
ניתוח הומור
ניתוח המצאות
חדשנות
ראיית תמונה רחבה משולבת של תחומי ידע לא מעטים
אי מייל shin7@017.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
