זוהי שאלה קשה שבה מתעסק כל מי שבונה את אתרו בפעם הראשונה.מהו מיגוון האפשרויות העומד עבורי - כך הוא שואל את עצמו.לראשונה מקים האתר שהיה כה בטוח נתקל באי וודאות.לשם כך דרושה לו אינפורמציה מקצועית והנחיה.
לשם כך מוצע לפני כל בוני האתרים מאמר פרזנטציה קצר על גישות מגוונות לסגנונות עיצוב:
1. עיצוב אינפורמטיבי בלבד - האתר מציג אינפורמציה והעיצוב אינו משמש לו "כדבר" מרכזי, הוא פשוט נמצא שם.
2. עיצוב תדמיתי - עיתוב הנועד לשרת כל רצון שלך כלקוח להראות בצורה מסויימת ו"להתפס" באופן מסויים הרצוי מראש -על ידי הגולש לראשונה באתרך.
3. עיצוב לפי נושאים: כעיקרון עיצובי האתר האפשריים מחולקים וממוינים על פי שיוכים וסגנונות לתתי התחומים ונושאי החיים: עיצובים של עסקים,עיצובים של עסקים פרטיים,עיצובים של ספורט,עיצובים של מוסיקה וכן הלאה וכן הלאה.
4. עיצוב בסגנון אישי: המדובר הוא על עיצוב שאינו נמצא במיכלול כל העיצובים הסטדרטיים מהסעיף הקודם.
5. עיצוב לפי זרמי האומנות: וודאי שמעם לא מכבר שמות מוזרים כגון סוריאליזם,ריאליזם,אקספרזיוניזם ועוד שכאלו. עבור מי ששומע אותם לראשונה - עליו לדעת שהם מייצגים זרמים באומנות. כל שם מן השמות מייצג סוג מסויים של סגנון באומנות. כמו סגנונות האומנות ככה הם לעיתים גם העיצובים של האתרים.
אתר בסגנון סוריאליסטי יהיה אתר דמוי חלום (במראה דמוי חלום). אתר בסגנון ריאלי שבו מופיע עיצוב - יהיה אתר שכל חזות עיצובו תהיה הכי קרובה ונאמנה למציאות.אתר אקספרסיוניסטי יהיה אתר המעביר הבעה חזקה (אקספרסיוניזם).
6. עיצוב לפי הבנה מראש מה אנשים אוהבים :
נהוג משום מה לחשוב שמישהו חקר ויודע מראש מה מתים לאנשים באתרים מסוגים שונים ובתחומים שונים.על פניו נשמע שהדבר אפשרי לידיעה אולם אם ניקח את ההבנה שכל אדם כאשר הוא צופה באתר ספציפי נמצא במצב פסיכולוגי מסויים - מספר צעדים קדימה אזי הרי שנגלה שבלתי ניתן לדעת מראש ולשייך את עיצוב האתר דווקא לידע נתון מראש.
כמובן שנעשו מחקרים פסיכולוגיים רבים על העדפות וצבעים ונוחות של אלמנטים לעין אולם הדבר יכול להשתנות תכופות ולא להיות יציב לאורך שנים רבות מבחינת ההבנה.מה עוד,שלרוב צצים סגנונות חדשים ומעניינים שאינם מבוססים על תוצאות מחקרים או ניסיון לכמת ולארגן את ההעדפות במיבנים ועיצובים מוגדרים מראש.
7. עיצוב ללא הבנה של מה אנשים אוהבים אלא שמירה על כללים אוניברסליים של נוחיות ואסתטיקה - זהו קו מנחה מספיק טוב ואכן כדאי ללכת לפי אורכו.הבנה של נעימות בסיסית שצריכה להיות מסופקת בעיצוב המוצע ,ובתוספת של משיכת תשומת לב,גרימת תחושות נעימות ו"עוד משהו" - שייחודי לכל עיצוב - זוהי הדרך הנכונה.
8. טעם אישי של יזם/מתכנן האתר - גישה זו הינה בעייתית משהו ואכן רבים נכשלים בגללה ו"נופלים" בעתיד עם הצלחת אתרם. שכן, אף אדם אינו יודע באמת מה אנשים ממש אוהבים עד תום. טעמם גם משתנה לפי תקופות בחייהם ושינוי הגיל.בכל מצב בו מתכנן האתר או היזם מחליט לקחת לידיו את מושכות ההבנה ולבצע מהלך אישי של בחירת הכל עליו לשקול האם לפחות מספר אנשים של כ 20-30 איש בסביבתו מסכימים עימו.היות ורוב האנשים מן הסתם יעירו הערות הרי שמודגשת בכך ההבנה שהמדובר על בכל אופן אי פגיעה בטעם הרוב.
9. גישת ניתוח מרכיבים ויזואלים - זוהי הגישה החוקרת את תתי הרבדים ואת הפרטים הקטנים ביותר המרכיבים את טעמם של אנשים. אולם זוהי גישה קפדנית מאד ומבוצעת בסודיות רבה על ידי חברות גדולות כקוקה קולה וחברות ענק.
מה כן ניתן לעשות כדי להתחקות ולו במעט על תוצאות המחקרים המסווגים הללו? פשוט להביט באתרים מוצלחים בכל תחום ותחום ולנסות להבין שאם חברות גדולות ומפורסמות בחרו בעיוב כזה או אחר הרי שכנראה ישנם דברים רציניים העומדים מאחורי כך.
שילוב של רוב הגישות התהליכיות הללו לגבי אופן הגישה לבחירת העיצוב הנכון לאתר יביא ככל הנראה להתקרבות הראויה והנכונה ביותר לשם השגת המטרה הרצויה של ההשפעה המיטבית של העיצוב הסופי שייבחר - וזאת על סוגי וקהלי יעד שונים של אנשים רבים ומגוונים יותר בטעמם.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
