באחד הבקרים ביקרו פורצים בדירתה של א' ורוקנו אותה מתכשיטים. א' פנתה לחברת הביטוח שלה. זו האחרונה שכרה שמאים. "תביעתה של א' אותנטית ואמיתית. אין לה יד בדבר". כך כתבו השמאים בדו"ח שלהם.
במקום לשלוח אל א' המחאה על סכום תגמולי הביטוח המגיעים לה, שלחה חברת הביטוח אל א' חוקר. אלא שגם הוא התרשם לחיוב מא'.
הפעם גייסה חברת הביטוח מומחה אזעקות. אולי הוא ימצא מוצא. אולם גם המומחה מילא דו"ח חיובי: "תנאי המיגון הפיזיים קוימו בפועל במלואם".
הרי אלה המומחים שלי, זעקה חברת הביטוח בשברון לב. מה סוד קסמה של א', עד שהיא מצליחה להפיל ברשתה אפילו את המומחים המגויסים שלי?
ישב מי שישב בחברת הביטוח, ישב וחשב. לפתע עלה הפתרון: למה לא לנצל את מערכת בתי המשפט כדי להתיש את א'. אולי בצר לה, תסכים לוותר על חלק מתביעתה. לכל היותר, כעבור שנים, התביעה תשולם עם ריבית והוצאות מזעריים.
בבית המשפט הקפידה חברת הביטוח כי יקוים דיון כהלכתו, ארוך וממושך. א' נחקרה שתי וערב. גם על המומחה שא' נאלצה לשכור במיטב כספה הומטרו שאלות נוקבות.
וראה זה פלא, בסופו של דבר, גם השופטת האמינה למבוטחת. לשופטת גם לא היה קשה לנמק מדוע האמינה לה. הרי גם המומחים של חברת הביטוח האמינו לה.
חברת הביטוח חויבה בסופו של דבר בתשלום מלוא תגמולי הביטוח, אולם למעשה יצאה בלא פגע. היא שילמה למבוטחת שלה את מה שהייתה חייבת לשלם מלכתחילה, עם מעט הוצאות משפט. שווה לנסות להתיש מבוטחים.
ח' הגיע עם מכוניתו לצומת. האור ברמזור התחלף לאדום. ח' בלם והרגיש חבטה מאחור. לרכבו נגרמו נזקים רציניים. ח' פנה לחברת הביטוח של הרכב שפגע בו. אתה אשם בתאונה, אמרה לו חברת הביטוח של הרכב הפוגע, בלמת חזק מידי. זו כמובן טענת סרק. ברור שחברת הביטוח מעלה את הטענה כדי לאלץ את ח' לוותר על חלק ניכר מהפיצויים המגיעים לו, בידעו כי אם ייאלץ לממש את צדקתו בבית המשפט, הוא ייכנס לתהליך ארוך, מייגע, שסופו מי ישורנו.
במשפטי ביטוח הצדדים לדיון, חברת הביטוח מצד אחד והמבוטח מצד שני, אינם שווי כוח. "זו מן הנפילים", כך אמר בשעתו שופט בית המשפט העליון מיכאל חשין, "והוא מקטני הארץ. וקטני ארץ, חכמים מחוכמים ככל שיהיו, אין בכוחם לעמוד כנגד הנפילים".
מילים כדרבנות. אולם בפועל, בתי המשפט מתייחסים למשפט שבין תאגיד ביטוח לבין מבוטח כאל סכסוך עסקי רגיל. כמו אל מחלוקת בין שני טייקונים.
אחת הדרכים להתמודד עם חוסר שוויון זה היא להטיל על חברות הביטוח, כמתדיינות סדרתיות, פיצויים עונשיים, בכל פעם שהשופט מבחין בכך שהמבוטח נדחף למשפט רק כדי להתפשר. אלא ששופטינו, כאמור, מסתפקים בנזיפה ובמלים גבוהות. הסמכות להטיל פיצויים עונשיים קיימת זה מכבר, אך השופטים נמנעים להפעילה והתופעה מתגברת.
לפני 22 שנה, הבחין חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי ממפלגת שינוי, בהתנהגות כוחנית זו של חברות הביטוח. הוא יזם תיקון לחוק חוזה הביטוח אשר הקנה לשופטינו סמכות מיוחדת, להטיל ריבית עונשית על חברת ביטוח המעוררת מחלוקת בחוסר תום לב. הריבית העונשית כונתה בשם "ריבית מיוחדת". הסמכות להטיל ריבית מיוחדת הוגבלה רק לביטוחים אישיים שהוגדרו בחוק כ"ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן". ביטוח אחריות, אותו ביטוח שעל פיו תובעים הנפגעים את חברת הביטוח של מי שפגע בהם, לא נכלל בתוך קבוצת ביטוחים אישיים אלה.
חבר הכנסת וירשובסקי, הסביר כי "התיקון נועד להרתיע את חברות הביטוח מלהשהות את חיוביהן שאינם שנויים במחלוקת על ידי אימוץ מכשיר עונשי המקובל בארצות חוץ. כשם שהחוק שולל את זכאות המבוטח הנוהג במרמה", הוסיף וירשובסקי, "כן ראוי שיכלול הוראה בדבר ריבית מיוחדת למקרה של הפרת חובות תום הלב של המבטח".
אולם השופטים, מיעטו לעשות שימוש בסמכות הריבית המיוחדת. "יש להותיר את השימוש בסמכות זו", כך קבע בית המשפט העליון, "למקרים מיוחדים ונדירים". כך המשיכה התופעה המזעזעת לפיה יתומים, אלמנות, ונפגעי גוף ורכוש נאלצים להזדקן בין כתלי בית המשפט בהמתנה למגיע להם, או לוותר על סכומים ניכרים המגיעים להם בדין ובצדק.
בראותה כי קשה לסמוך על השופטים בעניין זה, הכניסה הכנסת בימים אלה, ביוזמת חבר הכנסת אמנון כהן ממפלגת ש"ס, תיקון נוסף לחוק חוזה הביטוח.
התיקון לחוק, שייכנס לתוקף בעוד מספר ימים, שלל מהשופטים את שיקול הדעת. בכל מקרה בו יתברר כי תגמולי הביטוח לא היו שנויים במחלוקת בתום לב, השופטים יהיו חייבים להטיל על חברת הביטוח ריבית מיוחדת.
בנוסף, התיקון לחוק מקנה לשופטים סמכות לפסוק ריבית מיוחדת, גם כאשר מדובר בביטוחים שאינם אישיים, כלומר בכל ביטוחי האחריות והביטוחים המסחריים. אלא שכאן הכנסת הותירה את הפעלת הסמכות לשיקול דעתם של השופטים. הם לא חייבים להטיל על חברת הביטוח ריבית עונשית, הם "רשאים" לעשות כן.
התיקון לחוק חל גם על הליכים תלויים ועומדים בבית המשפט. על כן מומלץ לכל מי שעומד להגיש תביעה לבית המשפט וגם לכל מי שתביעתו תלויה ועומדת, כי ידרוש הטלת סנקציה זו על חברת הביטוח המתדיינת עמם.
כעת הכול תלוי בשופטינו. מוטלת עליהם החובה להטיל ריבית מיוחדת בביטוחים אישיים. מסגרת שיקול הדעת להטיל ריבית מיוחדת הורחבה לביטוחי אחריות ושאר הביטוחים העסקיים. הסמכות להטיל פיצויים עונשיים נתונה להם מימים ימימה. הפסקת תופעת ההתעללות של חברות הביטוח במבוטחים תלויה אך ורק בהם.
15.3.2010 מסמך 780
לקבלת התיקון לחוק הצעת החוק לחץ כאןמשרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
