זו הייתה הפעם הראשונה שלי וכן, זה כאב. אפשר להגיד שבמהלך כל חיי הקשר ביני לבין ספורט היה מקרי לחלוטין, כשהדבר הכי דומה למשקולת שהרמתי היה בקבוק ליטר וחצי קולה, כשהריצה היחידה שהכרתי הייתה למועצת תלמידים, כשהגמישות היחידה שהפגנתי הייתה כשהסכמתי לכתוב את המאמר הזה. לפני כמה שבועות קרה משהו ששבר את גב הגמל- נפל לי העט מתחת לשולחן ובעודי מתכופפת להרים אותו חשבתי לעצמי "מה עוד אני יכולה להרים אם אני כבר כאן?.." רמות כאלה של עצלנות לא נראו כאן מאז.. טוב, מאז הפעם הקודמת שנפל לי עט. החלטתי שאני נכנסת לתלם! (בתנאי שהוא מתון. כי אני לא בנויה לתלפיות או לעליות או למרצפות הולנדיות, אפילו.) ומשנסת את החבלים שלי לטובת העניין. חבלים, למי מכם שזה לא יודע זה השומני צד בבטן. למה החלטתי לקרוא להם ככה? ע"ש המשפטי הידועים: "חבל שאכלתי עוד עוגה", "חבל שלקחתי צ'יפס מוגדל", חבלים, בקיצור.
אז החלטתי , אני נרשמת לחדר כושר. היום הגדול הגיע , אני אפסח על תהליכי הבירוקרטיה המעצבנים ואוביל אתכם ליום האימונים הראשון שם קיבלה את פני מדריכת כושר חייכנית להחריד- "שלום, אני פה כדי לא למות מהתקף לב בגיל 50, יש לך דקה?" "היי!!!!!111" קודם כל אני מיכל, נעים מאוד , אני מדריכת הכושר של המכון ובנוסף אני גם מדריכת ספינינג תבואי יהיה כיף ". גם אני חשבתי באותו רגע על ספינינג- להסתובב וללכת "בואי נשב. אז על איזה פעילות חשבת?" שתיקה ארוכה. "כן..?" "משהו שאפשר לעשות תוך כדי שינה יהיה נחמד." שתיקה ארוכה- הפעם מצידה של המדריכה. "אין לנו כאלה." "אה. טוב.. אז מה כן?" והיא שוב חייכה וירתה בקצב אש "טוב אז קודם לפני שבונים שרירים צריך לשרוף טיפה קלוריות ולעבוד על סיבולת לב ריאה כדי שיהיה לך יותר קל בהמשך יש כל מיני דרכים לעשות את זה (היא לא נשמה בכלל. זה לא סתם שאני לא מנקדת) למשל ריצה" הרמתי גבה "אוקיי....... הליכה. או אופניים, ומזל שיש לנו פה את החוף כ"כ קרוב כי אני אישית מאוד אוהבת שחיה" באמת? חשבתי לעצמי, זה מסביר את הלסת של הכריש מ'מלתעות'. מהון להון החליטה למעני הגברת סאדו מאזו שמה שיעשה לי טוב זה מן מכשיר עינויים עם דוושות- אבל בלי כסא, עם ידיות אבל בלי מגלשיים ועם מקום לכוס קפה חזק וטוב- אבל עם בקבוק מים במקום. "את רואה פה זה קצב לב וכאן זה שיפוע וכאן זה התנגדות ופה את יכולה להניח ספר, אם בא לך!!!" היא מתחה את השפתיים לאוזניים ואני רק רציתי לקרוא ספר על איך לעקור שיניים בעזרת מכשירי כושר. עליתי על ההליכון כשלידי מרצדת לה איזה מישהי, דחוסה בתוך טרנינג של ארמאני-ראה לך שבאת עם זה לפה?!
שנראתה יותר טוב ממה שאני נראתי בבר מצווה של אחי והתחלתי ללכת, הקצב היה איטי באופן מביך אז ניסיתי להעלות אותו, אך ההליכון מצידו התעקש להשאר איטי. ובכ"ז- הרגשתי שקשה לי יותר. לחצתי על הכפתור ולחצתי ולחצתי ובאיזשהו שלב לקראת "סנפלינג" טרחה סנדי בר בהליכון לידי להסביר לי ש"זה שיפוע, כאילו? המהירות זה כאן." היא אמרה ולחצה. הרגשתי כמו אפולו. לא האל- החללית. עפתי אחורה על ישבני ולראשונה בחיי- הודתי לאל על הריפוד. "הלב שלי רוקד סמבה, ואני אוכלת גמבה! לא כיף לי" ייללתי לעבר מלתעות החיננית שנכנסה באותו רגע למכון. היא מצידה העיפה אותי בחזרה להליכון וכיוונה אותי לקצב מסויים. אני יודעת שהייתי אמורה ללכת עליו- אבל זה נראה יותר כמו קפיצה בחבל, כשניסיתי לעמוד בקצב שלו. אחרי סאגה נצחית של מסכת ייסורים (45 דקות, בעברית.) הלכתי להתקלח. קצת מועדת, עם לחיים אדומות ופוני טיפשי שנכנס לי לפה והרגשתי טיפהכמו פריס הילטון. מלבד לזה שאני מעדתי- על השרוכים הפתוחים שלי ולא על הג'ינס הגזור שלמישהו אחר, הלחיים שלי היו אדומות- מריצה, וה"פוני" שנכנס לי לפה- לא היהגרסת ה"מבוגרים בלבד החיים הפשוטים" אלא פוני- שיער אמיתי. וחוצמזה הייתי שיכורהמאנדרנלין, לא שמפניה בכוסות כריסטל עם יהלומים. סליחה- כוסות יהלומים עם קריסטלבצד.. למה לא נולדתי בלונדינית... אחרי שיצאתי מהמקלחת ונפטרתי ממראה הסמרטוט אחרי הספונג'ה- הרגשתי דווקא טוב וחשבתי לעצמי-היי, ואז עניתי לעצמי- כן, מותק? אז המשכתי- אני יכולה לעשות את זה כל יום, זה בכלל לא כזה נורא .. אבל אז.. אחרי שנת לילה טובה שכללה כמה חלומות על זה שעד ל"ג בעומר 2009 אני אהיה כבר ספור – מודל , חלמתי שמישהו החליף את כל השרירים שלי בקרשים, טבל אותם בבנזין והצית אותם. ואז זה הכה בי- אני. לא. חולמת!! זה תפס אותי לפני שתפסתי- נתפסתי, שיט. ניסיתי לצאת מהמיטה ואפילו המוח שלי כאב מכדי לצוות על שרירי הברזל שלי לקום. שרירי ברזל לא כי חלילה קמתי מעוצבת ומשורגת להפליא. הצד הפחות נחמד של מתכת- כבדה, קשה ו-הו, כה חלודה. אבל תדאגו לי. תוך כדי שאני שוכבת שם טובעת ברחמים עצמיים, ידעתי שאני אחזור למכון כי המחשבה היחידה שחלפה לי בראש באותם רגעים הייתה כמה קלוריות אני שורפת כשאני בוכה?
Bla Ravyoly
פרפקט בודי תוספי מזון לספורטאים, גברים. נשים. לגיל הזהב ולילדים.
אבקות חלבון | עלייה במסה | דיאטה | שריפת שומן | קריאטין | ויטמינים | חומצות אמינו | משקאות איזוטונים | חטיפי חלבון | תוספי מזון כשרים | תוספי מזון
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
